הקשר בין גיל לבין נטילת סיכון בכביש מגישים תז שם המרצה מגישים תז תפקידו /ה תקציר תאונות דרכים הן הגורם השכיח ביותר לתמותה בקרב גילאי 1-33 בעולם המערבי המפותח. מימדי הקטל והנכות הנגרמת כתוצאה מתאונות דרכים, גבוהים ביותר. הסיכון לפגיעה מתאונות דרכים גובר והולך עם העלייה בשימוש בכלי רכב ממונעים לצורכי ניהול החיים השותפים, למטרות עסקים, לשכר ותעשייה. שיעור הפצועים קשה מבין סך נפגעי תאונות הדרכים עולה בהתמדה בשנים האחרונות. נמצא, כי קיימים
3 גורמים המגבירים את סיכויי החשיפה לתאונות ולהיפגעות כתלות במשך השהייה בדרכים: הגורם הראשון – התשתיות הקיימות. כמו: רמת המינוע, עומס התנועה איכות הדרכים ואיכות מעקות ההפרדה. מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנהג. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר תאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים. בישראל ישנו מיפוי של כבישים מסוכנים שאירעו בהם מספר רב של תאונות דרכים, הנקראים "כבישים אדומים".
הגורם השני – איכות הרכב הנמדדת עפ"י גורמים כמו מתקני מיגון ושילדה. מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. רכבים ישנים לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.
הגורם השלישי – הגורם האנושי. (שמר, 2004). מצבו של האדם ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות הדרכים. חוסר תשומת לב, נהיגה עבריינית, אי ציות לחוקי התנועה ונהיגה במצב של עייפות ושכרות, ובנוסף לחץ חברתי בקרב צעירים הם בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.
תוכן עניינים:
מבוא  —
4
סקירה ספרותית  –.
5
פרק א' – נהיגה בתנאי עייפות  -…
5
פרק ב' – שימוש בסמים ושתיית אלכוהול  —
6
פרק ג' – שימוש בטלפון הנייד במהלך הנהיגה  ..
9
פרק ד' – גורמים פסיכולוגיים המאפיינים חוסר זהירות בדרכים  –.
9
פרק ה' – גורמי סיכון בקרב נהגים צעירים  -…
13
פרק ו' – גורמי סיכון בקרב נהגים קשישים  -.
16
סיכום  —
19
ביבליוגרפיה  .
20 מבוא
הקשר בין גיל לבין נטילת סיכון בכביש המחקר הנוכחי יעסוק בנטילת סיכון בכביש. השאלה העולה היא, האם יש קשר בין גיל לבין נטילת סיכון בכביש ועל כך, המחקר ילווה בהסברים השונים והמגוונים לתופעה נרחבת זו.   בישראל נהרגים מדי שנה כ- 400 אנשים בתאונות דרכים (הלמ"ס, 2009; הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2010). מטרת המחקר הנוכחי לבחון האם קיים קשר בין המערכת הערכית האישית המנחה את הפרט בחייו בכלל, היענות ללחץ חברתי שלילי ורלוונטיות הנהיגה לערך העצמי לבין הנכונות ליטול סיכונים בנהיגה; וכן לבחון את ההשפעה של החשיפה לבולטות ערכים מסוימים על הנכונות ליטול סיכונים בנהיגה. בעשורים האחרונים הולכת וגוברת ההתעניינות הציבורית והמחקרית סביב התופעה, שרבים נוטלים חלק בפעילויות שונות המהוות סיכון עבורם.
נטילת סיכון מוגדרת כהתנהגות אלימה, ללא השלכות ברורות, לגביה קיימת אפשרות לתוצאות בריאותיות שליליות מזוהות. במחקר זה קיימים מספר היבטים השמים דגש על נטילת סיכון בכביש: נהיגה בתנאי עייפות, שימוש בסמים ושתיית אלכוהול, התעסקות בטלפון הנייד בזמן נהיגה, גורמים פסיכולוגים המאפיינים חוסר זהירות בדרכים, גורמי סיכון בקרב נהגים צעירים וגורמי סיכון בקרב נהגים קשישים.