ממן 12 אישיות תיאוריה ומחקר שאלה 1
הדחקה- בעקבות האירוע שאירע לו, מוטי חש חרדה גדולה וייתכן שאף מידה מסוימת של אשמה על שכביכול נתן לאחיו לשחק עם הגולות שלו והוא נחנק מאחת מהן. הכרה ברגשות ובזיכרונות אלה הינה בלתי נסבלת עבור מוטי. מנגנון ההדחקה יגן על מוטי בכך שיסלק את המחשבות, התחושות והזיכרונות מאירוע נורא זה מן המודע אל הלא מודע. המנגנון ידרוש אנרגיה נפשית מתמדת על מנת שהמאורע יישאר במצבו המודחק. ביטוי חיצוני למנגנון ההדחקה יכול להיות למשל שכחה של האירוע. ייתכן שבבגרותו, אילו יתבקש מוטי לספר על האירוע ולפרט את התרחשותו, כלל לא יזכור או שיזכור במעורפל בלבד את שקרה שכן בזמן המקרה,מוטי היה בן 3 בלבד. בבגרותו, זיכרון ילדות מהסוג הזה עשוי "להישכח" ברמה כזו או אחרת בעוד שזיכרונות ילדות אחרים, חיוביים יותר, עשויים להישמר גם בבגרות. בידוד- מנגנון הבידוד יגן על מוטי בכך שיעשה הפרדה בין החלק הרגשי הכרוך באירוע ומכיל רגשות שליליים חזקים ביותר (חרדה, היסטריה, אשמה), לבין החלק התוכני של הזיכרון מהאירוע המכיל פרטים יבשים של מה שהתרחש בביתם. מוטי יזכור את פרטי האירוע אך הם יהיו מנותקים מן הרגשות המתלווים אליו. ביטוי חיצוני למנגנון הבידוד יבוא לידי ביטוי בתיאור יבש וקר של האירוע על ידי מוטי. הוא יפגין בקיאות בפרטי האירוע אך לא יתנהג כאילו האירוע משפיע עליו מבחינה רגשית באופן זה או אחר. ביטול- מנגנון הביטול יבוא לידי ביטוי על ידי פעולה המבטלת או שוללת פעולה או מחשבה קודמת באופן סמלי ובלתי מודע. ייתכן שמוטי יסבול מרגשי אשמה כבדים שמותו של אחיו נגרם בגללו משום שאפשר לו לשחק עם הגולות שלו, לכן על מנת לבטל את המחשבה הקשה שמות אחיו נגרם בגללו יעסוק בפעילו כפייתית של רחיצת ידיים  שוב ושוב. תגובת היפוך – האובדן בגיל צעיר של אח אהוב והאבל שוודאי עברו הוריו ואולי אף ההתכנסות בתוך עצמם , עלולים  היו לעורר אצל מוטי חרדת נטישה וצורך גדול באהבה ותלות. בכדי להתמודד עם חרדה זו מוטי יכול להשתמש במנגנון תגובת ההיפוך שיאפשר לו לשמור על עצמו מהתחושות הקשות על ידי הסתרה של הצורך האמיתי באמצעות תהליך דו שלבי בו הוא מדחיק את הצורך ומעביר אותו ללא מודע ולאחר מכן מתנהג באופן הפוך לו. מנגנון זה יבוא לידי ביטוי בהפגנה של חוסר רצון מצד מוטי לפתח קשרים חברתיים ולהתקרב ולהיקשר לבני אדם מתוך פחד לאבד אותם. ב. מצבים שונים בחיינו מעוררים חרדה ואיום. האגו מפעיל מנגנוני הגנה לא מודעים על מנת למנוע הן ביטוי בלתי הולם של הדחפים והן את החרדה אשר עשויה להתעורר עם המודעות אליהם. כלומר המנגנונים האוטומטיים אכן באים להגן עלינו. כשמוטי ראה את אחיו נחנק הוא חש הלם ובהלה תגובה ראשונית שלהכחשה  הינה טבעית ומותאמת. לעומת זאת, אם היא נמשכת לאורך זמן ואם מנגנון ההכחשה פוגם בתפקוד הרי שאינו מקדם התמודדות יעילה.   מנגנון יעיל ביותר אשר מאפשר לבטא דחפים מאיימים באופן עקיף ואדפטיבי, וכך מהווה בסיס לפעילות יצירתית הוא העידון .
לדוגמא, הפניית רגשות של תוקפנות לאומנויות לחימה. –
שאלה 2- התיאוריה הפרוידיאנית- מקורן של בדידותו ורווקותו של יוסי הוא בפתרון לא מוצלח של הקונפליקט האדיפאלי בשלב הפאלי שגרם לקיבעון של הליבידו על האם, אשר באופן לא מודע לא מאפשר לו ליצור זוגיות עם אישה אחרת ולרצות רק בבנות זוג שאינן מעוניינות בו-לדוגמא חברתו האחרונה.
ההתאהבות בבנות זוג של חברים שלו היא ביטוי חוזר לתחרותיות עם האב על אהבת האם בשלב הפאלי. הפתרון הלא מוצלח של הקונפליקט האדיפאלי הביא לרגרסיה לשלב האוראלי בשל קיבעון שלילי או חיובי שגרם להישארותה של אנרגיה מרובה בשלב התפתחותי זה. הקיבעון משמר את תחושת התלות, וזו מעוררת ביוסי חרדה. לכן יוסי משתמש באופן לא מודע בהגנה של תגובת היפוך ומתבודד. את הבידוד הוא מסביר לעצמו  באמצעות מנגנון הרציונאליזציה כאשר מספר לעצמו שהוא מעדיף להיות לבד כי בנות הזוג לא מספיק מעניינות ומושכות. התיאוריה של אריקסון- רווקותו ובדידותו של יוסי נראות כקיפאון בשלב הבגרות וניתן לייחס אותן לפתרונות לא מוצלחים של קונפליקטים לאורך ההתפתחות- בשלב האוראלי-סנסורי לא הצליח יוסי לבסס תחושת אמון בסיסי בעצמו ובסביבתו משום שהאם לא נענתה לצרכיו באופן מהימן ואוהב, אלא פיתח תחושה של חשדנות בסיסית. חוסר האמון הקשה על רכישת הזהות בשלב ההתבגרות, ויוסי נותר בבלבול תפקידים ולא רכש את מעלת הנאמנות לכן קשה לו להיות עקבי בזהותו העצמית ובהשתייכותו למשפחתו ולחברה בה גדל.
כעת נמצא יוסי בשלב בחייו של אינטימיות מול בדידות.
מאחר ולא  הצליח לגבש תחושת זהות יציבה, אמון בסיסי חש שיצירת אינטימיות מאיימת על זהותו, לכן על אף שרוצה בקשר זוגי אינו מוכן לוויתורים, לפשרות בשותפות האינטימית ומעדיף את הבידוד על פני הקרבה- התיאוריה של סאליבן- מקור הבדידות של יוסי הוא בפרסוניפיקציה של פטמה רעה שנוצרה בשל מתח שספג מאמו בזמן ההנקה.
מפרסוניפיקציה זו הוא הסיק באופן לא מודע כי נוכחות הזולת מעוררת חרדה. כמו כן, ליוסי פרסוניפיקציה של פטמה לא נכונה ממנה הסיק באופן לא מודע כי הזולת לא מספק את צרכיו ועליו לדאוג לעצמו. מערכת העצמי שלו נוקשה ומגבילה אותו להתבודדות באמצעות אי קשב ברנני שמתעלם מהצורך באינטימיות ומגילויים של אמפתיה. מערכת זו נבנתה מתוך גינויים מעוררי חרדה של הוריו לביטויים של צורך באינטימיות, שגרמו להעברת צרכים אלה לפרסוניפיקציה של לא אני. לכן, שמבחינת יוסי צרכים אלה לא מהווים חלק מהעצמי שלו.
…
התיאוריה של הורני- מקור הבדידות של יוסי נעוץ בהורות פתוגנית שיצרה קונפליקט בין התלות בהוריו לבין עוינות בסיסית כלפיהם, ממנה פיתח חרדה בסיסית ולכן יוסי נוקט באוריינטצייה של התרחקות מבני אדם .יוסי מנסה להימנע מחרדה זו ומנסה להשיג בטחון על ידי הימנעות עד כמה שאפשר מקשר עם הזולת. התנהגותו מתאפיינת בניתוק רגשי, השטחה של רגשות, בנטייה לדאוג לעצמו ואף להגביל חייו כדי לא להיות תלוי באיש, יוסי מנסה להימנע מכל סוג של היקשרות ביחסים , הוא מדכא את רגשותיו ומאוויו האמיתיים כדי לענות על צורך מרכזי שלו- לא להיות קשור לבנות זוג, תלוי או מושפע מהן- כי מרגיש כי העצמי האמיתי שלו אינו ראוי לאהבה ויצר לעצמו עצמי אידיאלי מחמיר לפיו הוא עצמאי ובאפשרותו לספק צרכיו ללא סיוע או תלות באחר.
התיאוריה של פרברן- ההימנעות והניתוק המאפיינים את יוסי מרגשות מקורם ביחסים עם אוביקט שנחוו בינקות כמכאיבים ומתסכלים ועררו חרדת פרידה. הצטברו אצל יוסי חוויות שליליות של השקעת אנרגיה רגשית ללא תגמול ונוצרה תחושה של ריקנות .התוצאה של תחושות אלה שנתינה רגשית נתפסת כמסוכנת בשל החשש מהשקעה ללא תמורה ותוקפנותן של הרגשות. לכן יוסי נסוג לעמדה פסיבית ביחסיו עם נשים, חווה עצמו רק כמקבל רגשות ומגיב אליהן בדחייה ולא כנותן- בשלל החשש שיחווה תסכול ודחייה. בשל ההימנעות מהשקעה רגשית באוביקט , מתחזקת אצל יוסי הנטיה להדחיק רגשות ולכן הוא מרחיק בנות זוג המעוניינות בקרבתו. –
שאלה 3- א.      התיאוריה של אריקסון- התאוריה מתארת את מהלך החיים מינקות עד שיבה כסדרה בת שמונה שלבים, שבכל אחד מהם ניצב האדם בפני קונפליקט פנימי בין צרכיו האישיים לבין דרישות החברה, כל שלב והקונפליקט המיוחד לו. על פי אריקסון, מביא הקונפליקט בכל שלב למשבר אותו ניתן לפתור באופן מוצלח או כושל, התמודדות מוצלחת עם קונפליקט תבוא לידי ביטוי במציאת "שביל הזהב" בין הדרישות הסותרות, ותצייד את האדם בכלים להתמודדות טובה יותר עם קונפליקט השלב הבא.
התמודדות בלתי מוצלחת תהיה כניעה ללחצי החברה או לדחפים האישיים, וזו תקשה על הסתגלות חברתית ועל ההתמודדות עם השלב הבא. מתחים כלליים בין איד, אגו סופר אגו א.            התיאוריה של יונג- יונג האמין שאישיותו של האדם מתפתחת בשלבים לאורך כל חייו (בניגוד לפרויד שטען כי מבנה האישיות ועיצובו נשלם בגיל 5). ע"פ יונג, שאיפתו של האדם היא להגיע לאיזון כל הניגודים שבו – לאינדיווידואציה. הגעה לשלמות זו תתאפשר ע"י טיפוח הניגודים באישיותנו. כלומר, להגיע לארגון פסיכולוגי מאוזן של כל הניגודים והסתירות בנפשו.
אחידותו וייחודיותו של האדם מתבטאת בעצמי שלו. העצמי הוא ארכיטיפ המקנה לאישיות אחידות, שיווי משקל ויציבות.
א.            התיאוריה של אדלר- האדם חותר לשלמות ,להנאה ולעליונות, שישחררו אותו מתחושות האין אונים והנחיתות הטבועות בו. השחרור והשלמות מושגים ע"י אינטרקציות חברתיות שכן האדם הוא יצור חברותי מטבעו הוא יצירתי ובעל חופש בחירה. האדם נולד עם רגש נחיתות מולד אשר הוא מנסה לשנות לאורך כל חיוו לעליונות. הוא שואף למימוש עצמי דרך העניין והמעורבות החברתית, אשר באים לידי ביטוי בסגנון החיים של האדם. התנהגות האדם מונעת מתפיסתו הסוביקטיבית את המציאות ומההקשר החברתי. תחושת הנחיתות היא אוניברסלית וכי כל הילדים נולדים עם הידיעה כי הם חסרי אונים, חלשים ותלותיים ביחסיהם  עם המבוגרים השולטים בגורלם. כלומר  הילד נמצא במצב של מינוס בראשית חייו. מה שמעורר בו לפתוח במאבק לכל החיים כדי להתגבר על תחושת הנחיתות. אין כאן מרכיב דינאמי ויש לכתוב זאת א.            התיאוריה של הורני- הורניי האמינה כי לבני אדם יש יכולת ורצון לפתח את אישיותם בכיוון חיובי, ושהפרעות פתולוגיות מקורן בחסימה של נטיות אלה ע"י גורמים חברתיים חיצוניים. כמו פרויד, הורניי האמינה בחשיבותם של תהליכים לא מודעים, הדחקות וקונפליקטים פנימיים.הקונפליקט בין תחושת העוינות ובין רגשות חיוביים כלפי ההורים יוצר תחושה של חרדה בסיסית הנוירוטי מנסה להתגבר על החרדה הבסיסית ע"י הגזמה באחד ממרכיביה: חוסר ישע – נטייה מוגזמת לנוע לעבר אנשים ,תוקפנות –  נטייה מוגזמת לנוע כנגד אנשים וניתוק – נטייה מוגזמת להתרחק מאנשים מתוך היחסים הפתוגניים במשפחה (עוינות וחרדה בסיסית) מתפתחת נוירוזה אשר מאופיינת בעיוותים  ביחסי הפרט עם אחרים בחייו ועם עצמו. יש מרכיב דינאמי ה.            התיאוריה של קליין- מלאני קליין מדגישה את דחף התוקפנות, את פנטזיות התינוק ואת יחסי התינוק עם האם. בשנת חייו הראשונה עובר התינוק שני שלבי התפתחות כשכל שלב מאופיין בעמדה של התייחסות כלפי עצמו וכלפי האם:העמדה הפרנואידית-סכיזואידית שלב זה מאופיין בחרדת רדיפה ובתפיסה מפוצלת של העצמי ושל הזולת ואחריה העמדה הדפרסיבית כשהתינוק מפתח את כישוריו הקוגניטיביים הוא מגלה כי האובייקט הטוב והרע הנם אחד- שניהם חלקים של האם בזמנים/מצבים שונים. מלאני טוענת כי העמדה הדפרסיבית איננה מעובדת עד תומה. החרדות הנובעות מרגשי אשם ומדו ערכיות, והגורמות לתחושות דיכאון, נמצאות תמיד בנפש האדם.
יש מרכיב דינאמי –