סיכום למבחן מיתוסים בתרבות הישראלית 10487
הסיכום כולל:
מבוא
·         הגדרת המיתוס ·         מיתוס ואידיאולוגיה ·         תיאוריות של מיתוס – רוברט סגל ·         תיאוריות של מיתוס – קלוד לוי שטראוס פרק ראשון- "מעטים מול רבים"- כרוזים, נאומים ויצירות ספרות בשנות השלושים. (מטרתו, הופעתו, מבנה, מרכיבים, מטרות הנרטיב, המערכת הפוליטית, הופעתה של העלילה בכרוזים, ניתוח כרוזים, המערכת הספרותית, ספרות המרכז, "משעולים בשדות"/ס.יזהר) פרק שני- "עם במשפחת העמים" (מטרתו, הופעתו, מבנה, מרכיבים של המיתוס, "בני תרבות מול פרימיטיביים", "מעטים מול רבים", "אירופה מול אסיה", "מדבר מול ירוק", "דמות הצופה הזר", "לאומיות הומניסטית", "תפיסה היסטורית חדשה", ערעור הנרטיבים המקובלים:  "חירבת חיזעה"  ס. יזהר) פרק שלישי- "מלחמת בני אור בבני חושך"-נאומי הבחירות של מנחם בגין (מטרתו, הופעתו, מבנה, מרכיבים, מטרות הנרטיב, הנרטיב הימני יהודי, המבנה המיתי של נאומי מנחם בגין) פרק רביעי- "קול העם תעמולה בחירות 1977-1984" (מבוא, המגמות שאפיינו את התעמולות נבעו מהשינויים בחברה, דמות המנהיג, מחיקת התווית הפשיסטית, 1984 – המנהיג כאב, דמות שולטת במודעות הבחירות, תהליך פירוק העבר מהילתו, הסגנון, מבנה המשפט, זהות המנהיג) פרק שישי- "גם חורבן וגם גאולה" – הנרטיב ה"ימני-יהודי" מול הנרטיב האישי בספרות העברית (מבוא, דוגמא מרומן "המאהב" של א.ב. יהושע, הסיפור "מסע הערב של יתיר", השימוש בשואה בסיפורו של קינן, ביטוי לנרטיב האישי, הסיפור "מול היערות"- ניתוח היצירה,   מיתוסים בתרבות הישראלית- סיכום למבחן מיתוס- המיתוס הוא מבנה (סטרוקטורה-מערכת של סימנים) של מחשבה שתפקידו העיקרי ליישב סתירות בין בני האדם. מיתוס לוקח ניגודים, מרכיבים מתוך המציאות ומאגד אותם בתוך מבנה מאוד ברור ומוגדר. מיתוס נותן לבני האדם תחושה של הרגעה, מיישב את הסתירות ונותן לו תשובה, הופך קבוצה מסוימת לקולקטיב.
מיתוס ואידיאולוגיה – האידאולוגיה מופשטת ותיאורטית מדי ולכן מנוכרת והמיתוס מדבר בלשון בני אדם. כך המיתוס "אנושי" יותר מאידיאולוגיה או מאוטופיה. מיתוס מדבר בלשון בני האדם (שחור-לבן) ואפשר להיסחף אחריו, לקבל אותו ולהאמין בו, ולכן המיתוס אנושי יותר מרעיונות ומאוטופיה.
תיאוריות של מיתוס – רוברט סגל:
רוברט סגל עומד בראש החוג למדעי הדתות באוניברסיטת אברדין ומדבר בספר על מיתוסים.
קיימות שלוש שאלות שנשאלות ביחס למיתוס: שאלה ראשונה שואלת על מקור המיתוס, מדוע מופיע מיתוס, שאלה שנייה עוסקת בתפקיד המיתוס, מדוע המיתוס נוצר ואיך הוא נשמר. השאלה השלישית עוסקת ב"נושא" המיתוס, דהיינו העניין שהמיתוס עוסק בו. שלושה מאפיינים חשובים של המיתוס- ראשית המיתוס הוא סיפור, שנית המיתוס הוא אמונה, כלומר לאדם הקורא את המיתוס או השומע את המיתוס קיימת אמונה בעקבות אותו סיפור שמעניק לו ביטחון בקיומו בעולם והמאפיין האחרון העולה מכאן הוא כי המיתוס הוא סיפור על משהו חשוב, וזה בניגוד כמובן לכל סיפור שאנו יכולים לשמוע מידי יום וזה מה שמבדיל אותו מסיפורים אחרים.
קלוד לוי שטראוס –אנתרופולוג יהודי-צרפתי, שהפך לאחד האינטלקטואלים הגדולים במאה ה- 20 על ידי פיתוח של הסטרוקטורליזם (מהמילה – מבנה, מערכת) כשיטה להבנת החברה והתרבות האנושית.  חקר שבטים בדרום אמריקה וראה שלמיתוס יש איזה שהוא מבנה שחוזר אצל כל השבטים, מבנה של צורת חשיבה שחוזרת אצל כולם (זהה), הולדת תינוק, חתונה, כל מיני אירועים אצל אותם שבטים. לפי שטראוס המיתוס הוא פרימיטיבי והוא טוען שהאדם הפרימיטיבי מונע על ידי הצורך להבין את העולם והוא מתקדם באמצעים אינטלקטואליים בדיוק כמו הפילוסוף או המדען. לוי שטראוס טוען כי האדם הפרימיטיבי יוצר מיתוס משום שהוא חושב אחרת מהאדם המודרני ועוד הוא ראה בו אדם חושב ואף חושב באופן קפדני ושיטתי. שטראוס החשיב את המיתוס כמדעי לא פחות מהמדע המודרני – כיוון שהוא התייחס לאופן בו נבנה המיתוס לסטרוקטורה (צורת מחשבה) שלו, שמרמזת על דרך חקירה. לפי לוי שטראוס המיתוס הוא פשוט חלק מן "המדע של המוחשי" (נותן לאדם תשתית, משהו שהוא יכול להיאחז בו) ולא מן המדע של המופשט.
–