ממן
1 2
1 )א. ההבדלים בין פועלו האומנותי של שחקן התיאטרון לבין זה של שחקן הקולנוע נעוץ בראש ובראשונה בעובדה ששחקן התיאטרון משחק אל מול קהל חי, כאן ועכשיו[u1] , ברצף עלילתי מתחילת ההצגה ועד לסופה, מה שניתן להגדיר כשחקן של טייק אחד. לעומתו שחקן הקולנוע משחק אל מול מצלמה, כאשר מספר אנשי צוות בלבד מקיפים אותו. אומנם התוצר הסופי מקרין עלילה שלמה מתחילתה ועד סופה, אך צילומי הסרט מתפרסים על פני חודשים ארוכים ולפעמים שנים, מחולקים לסצינות רבות המצולמות בזמנים שונים זה מזה. כך שבעצם שחקן הקולנוע איננו שחקן "טבעי" כמו שחקן התיאטרון. שחקן התיאטרון –
ג. שני טיעונים מרכזיים העוסקים בתעשיית הקולנוע מתוך המאמר של אדורנו והורקהיימר:
1. הקולנוע יוצר מוצרים שנתפסים ע"י הצופים או הקהל כמציאות עצמה, עובדה זו מצמצמת את המחשבות והדימיון של הקהל ומשאירה לו מעט מקום לפעילות מחשבתית, ביקורתית. במילים אחרות, תעשיית הקולנוע מכוונת את יצירותיה כל [u2] שהצופה יצפה באופן אוטומטי, –

2 )א. 4
הקטגוריות לניתוח התוכן ולסיווג הכתבות הביוגרפיות ע"פ לוונטל:
1. היבטים סוציולוגים של הגיבור – כלומר הקשרים שלו עם אנשים אחרים וסביבתו הקרובה.
ניתוח ההיבטים הסוציולוגים מראה כי מה שמודגש בכתבות זה החיים הפרטיים של הגיבורים, כמעט ללא התייחסות לקשרים הפוליטיים של הגיבור ולאופן התפיסה שלו לגבי בעיות חברתיות. לוונטל ביקורתי לגבי ההתמקדות במימד הפרטי שלדעתו אינו חשוב ועיקרי. הוא סבור שהתמקדות כזו היא רק אשליה, מכיוון שאם בוחנים בצורה מדוקדקת ומעמיקה את הכתבה רואים שרב הנסתר על הגלוי, כך למשל כמעט ואין תיאור של מערכות יחסים משמעותיות וקרובות או קשרים רומנטיים של הגיבורים.
…
ב. הדימיון בין 4
הקטגוריות של לוונטל לניתוח התוכן של הביוגרפיות לבין הכתבה שבחרתי: http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/085/602.html [u3] – כתבת פרופיל על נאור אורמיה.
1. ניתוח ההיבטים הסוציולוגיים של הגיבור – במשך הכתבה נחשפים פרטים אישיים על הזמר המתחיל: בן כמה הוא, איפה הוא לומד, מאיפה ההשראה לכתיבת השירים, איזה זמרים מהווים עבורו מודל לחיקוי, איזה מוסיקה הוא שומע, איך צריכה להיראות הבחורה שתכבוש את ליבו וכו'. ע"פ הקטגוריה הראשונה של לוונטל אכן ישנו תיאור של חייו הפרטיים של הגיבור, אך אם מסתכלים באופן ממוקד יותר ניתן להבחין שחלקים רבים מחייו אכן חסרים ( "אני טיפוס של ים"), וכיוון שאין כמעט תיאורים של מערכות יחסים קרובות ומשמעותיות של האדם ( "לפני כשנה יצאתי מקשר של שנה וחצי, אבל השיר 'איפה הימים' –
  ג. לוונטל משתייך לאסכולת פרנקפורט. מאפייניה המרכזיים של אסכולת פרנקפורט:
1. פוזיטיביזם – ניסיון של מדעי החברה להידמות למדעי הטבע, כלומר לחקור תופעות חברתיות בכלים מדעיים, מחקרים אמפיריים (מבדקים, סקרים, ריאיונות וכד').[u4] 
2 . פונקציונליזם הגישה המבנית תפקודית – החברה היא כגוף האדם, בנויה מערכות חיוניות להמשך תפקוד המערכת כולה. אמצעי התקשורת הם חלק אינטגרלי מהחברה ויש לה תפקידים שונים אותם עליה למלא: לסקר את הסביבה, בידור ועוד.[u5]  ליאו לוונטל חקר את הערכים של האמריקאים כפי שהתבטאו בשאיפות שטופחו בעיתונות …
3)א. פס ייצור אחיד לתרבות – זהו מצב שבו מוצרי התרבות אליהם אנו נחשפים זהים[u6] .  ביטוי זה הוזכר רבות במאמרם של אדורנו והורקהיימר "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים", [u7] בהקשר לביטוי זה הם מדברים על כך שהתרבות נשלטת ע"י תאגידים מסחריים …
 [u1]מה שנקרא "הילה". הסבר מה זה.
 [u2]כך?
הכתבה היא בחירה טובה אך לא נכתבה בחודשיים האחרונים אלא ב  [u3]23/3/2010.
הסיבה לדרישה של החודשיים האחרונים היא ברורה, מדוע לא עמדת בתנאי זה?
 [u4]לא, זה מאפיין את קולומביה.
 [u5]שגוי. זה מאפיין את המחלקה לסוציולוגיה של קולמביה.
 [u6]ניסוח. עדיף: לטענת אדורנו והורקהיימר, תוצרי התרבות נוצרים באותה צורה ותבנית על מנת – וכו'.
 [u7]זה אינו הקשר.