ממן 12
1 )א.
סיכום המאמרים:
סטיוארט הול: הצפנה, פענוח התיאוריה התקשורתית של סטיוארט הול מבוססת על ארבעה שלבים אוטונומיים יחסית: הפקה, הפצה, שימוש (התפלגות או צריכה) ושעתוק. השלבים הם נפרדים אך קשורים אחד בשני. הפקה והפצה הם קודים מקצועיים, פענוח הוא בהתאם לידע, לזהות, לתרבות לזמן ולמקום.  שעתוק הוא בהתאם למשוב הקהל ולרצון המפיצים.  הקהל לא חופשי לגמרי במתן משמעות, ישנן משמעויות שליטות, מועדפות, שמשתלבות במסר כבר בשלב ההצפנה ע"י –
"כתבי חוץ והתחרות על דעת הקהל הבינלאומית. מוחמד דורא והלינץ' ברמאללה כמקרה בוחן" ליבס ופירסט ההנחה המרכזית של ליבס ופירסט היא כי בעשור האחרון חל מהפך דרמטי ביחסים שבין אמצעי התקשורת, דעת הקהל והמנהיגות הפוליטית.
"השפעת CNN" – מושג שטוען שלתקשורת יש כוח השפעה עצום על מקבלי ההחלטות. דיווחי חדשות משפיעות על מקבלי ההחלטות; תמונות סבל מובילות להתערבות הומניטארית. ככל שהדיווח מחריד יותר, כך –
ב. עמדת כותבי המאמרים בנושא הדיון: האם ובאיזה אופן פענוח תכנים פופולאריים יכול להיות מוגדר כאקט פעיל?
סטיוארט הול – על פי הול כל חברה וכל הקשר יצפינו או יפענחו אותו בהתאם לתצורת השיח שלהם. הצופים לא מחויבים לקבל את המסר כמשמעות השלטת, אלא יכולים לפרש אותו בדרכים שונות, בהתאם לידע, לזהות, לתרבות, לזמן ולמקום. הקהל הוא הטרוגני, המנהל משא ומתן עם הטקסט ואינו מחויב לקבל את המסר כפי שהמפיקים מעוניינים להעביר, הוא מחליט כיצד הוא מפרש את הטקסט. כך כל חברה אוכפת בדרכה שלה, הסגורה יחסית, את משמעותו של סימן לשוני וכך לכל חברה ישנן דרכים מועדפות להבנה של –
ליבס ופירסט – לפיהם ייצוג החדשות בעיתונות הזרה מצריכה חומר חזותי מרגש, תמציתי ואוניברסאלי: תמונה פשוטה שמסבירה את עצמה ואת הסיפור, ומעבירה רגש, הזדהות וחרדה (אב מגונן ובן נהרג). במדיום הטלוויזיה, בגלל אופיו הוויזואלי, תמונות אפקטיביות יותר ממלל, לכן יש צורך להעביר סיפור חזותי, תמציתי, פשוט ובלי הסברים. תמונות של סבל ואכזריות עדיפות על התקשורת, ותמונות …
ג. דימיון או שוני בעמדות כותבי המאמרים:
הול מסביר כי הפער בין אופני הקידוד לבין הפענוח והאוטונומיה היחסית של המפענח נעוצים בשוני שבין מבני המשמעות של המפיקים לבין אלה של הקולטים. לדעתו הפענוח משתנה בהתאם לידע, לזהות, לתרבות לזמן ולמקום. אך יחד עם זאת הקהל לא חופשי לגמרי במתן משמעות, ישנן משמעויות שליטות, מועדפות, שמשתלבות במסר כבר בשלב ההצפנה ע"י המפיקים.
המשמעות המועדפת, שליטה, מבנה את המשמעות שהקהל מפענח, למרות שיש לקהל מרחב לפרשנויות ואפילו יכולת להתנגד למשמעות המוצפנת. טענה דומה נטענת במאמרן של ליבס ופירסט הטוענות כי כדי למשוך את תשומת לב הצופים בכל העולם ישתמשו הכתבים בתמונות המסבירות את עצמן. הן מדגישות את המשקל הקריטי בבחירת חומרי המציאות, זווית המצלמה ופרשנות התמונות באולפן שבעצם מנחים את הצופים כיצד לתפוס את התמונות.
2)א.
אירועי תקשורת: הבניית האירוע – דיין וכץ אליהו כץ ודניאל דיין מדברים על הדרך בה התקשורת יוצרת שגרה, שוברת אותה ומשיבה אותה על כנה. אירוע מדיה הוא טקסט שמתקיים בזירה מסוימת, יוצר הבחנה בין קהל למשתתף, תגובת הקהל חשובה לתוכן האירוע. אירוע מדיה טקסי מאפשר לקהל גישה שוויונית לאירוע, ללא קיטוע ובתוספת פרשנויות. הם מראים כיצד אירוע תקשורתי מסוים מקבל מעמד עליון והופך לשובר שגרה.
אירוע המועבר בשידור חי, זוכה לפרומואים רבים, השיא הוא האירוע עצמו ואז הסיכומים מחזירים אותנו לאט לאט לשגרה. הטלוויזיה מפצה –