ממ"ן 13 – קורס "בין ציון לציונות" שאלה 1:
לאחר עיון ביחידת הלימוד, בחרתי 5 קטעי מקורות ראשוניים שלדעתי משקפים את חילוקי הדעות ואת העמדות השונות בשאלת מקומה של הדת בתנועה הציונית:
המאבק על הנהגת חיבת ציון (ע"מ 14-15 בספר הלימוד) תנועת חיבת ציון חצתה גבולות ואיגדה בתוכה יהודים מכל אירופה ומכל השכבות שביניהם –  אנשים דתיים, חרדים ומשכילים שלכולם מטרה משותפת – הקמת מדינה שתאגד את כל היהודים בארץ ישראל ותאחד את כל העם היהודי.
כמובן שכל פלג ראה בעין שונה את צביון התנועה הציונית וכדי לממש זאת כל צד רצה להנהיג את התנועה.
מאבקים אלה החלישו את התנועה הציונית ולכן קמו אנשים מתוך התנועה שביניהם פינסקר והרצל מהמשכילים וכן מוהליבר וריינס מהרבנים שדגלו בפלורליזם, כלומר ראו את התנועה הציונית מיועדת לכל הזרמים ביהדות – חילונים ודתיים כאחד ושאפו לצביון המשלב בין משכילים לחרדים.
פולמוס בני גדרה  1886-1888 (ע"מ 16-17 בספר הלימוד) בשנים הראשונות של תנועת חיבת ציון, אחד הנושאים שעוררו חילוקי דעות קשים בין משכילים לחרדים היה צורת החיים של חברי תנועת ביל"ו (הביל"ויים) במושבה גדרה.
תנועת ביל"ו – בית יעקב לכו ונלכה – הייתה ארגון צעירים ציוני שהוקם באוקראינה.
הארגון הוקם לאחר "סופות בנגב" (הפרעות שהתחוללו ברוסיה כנגד היהודים בשנת 1881).
תנועת ביל"ו דגלה בהתיישבות בארץ ישראל, התחדשות בכל –