פסיכולוגיה בחינוך- סיכום

– קיימים 5 פרקים:
1.      גורמים הנעתיים- גורם מניע, משפיע על למידה, סקרנות משפיעה על למידה, אך גם למידה משפיע על סקרנות. הלמידה יכולה לדכא סקרנות וכו'.
2.      גורמים הכרתיים- גורמים קוגניטיביים, תהליכים פנימיים שנמצאים במוח, תפיסה, הבנה, מתאר את האינטליגנציה, איך מודדים את המשכל, יצירתיות, זיכרון.
3.      גורמים חברתיים- מתאר את הפרט כחלק מקבוצה חברתית, נורמות, קונפורמיות, תחרות בין ילדים/כיתות, שיתוף פעולה, עמדות (בעד/נגד למידה) גורמים חברתיים משפיעים על למידה.
4.      למידה- שילוב של שלושתם (הנעתיים, הכרתיים, חברתיים) משפיע על למידה.
5.      הוראה- פחות מרכזי בקורס, עוסק בהוראה בכיתה, תפקיד ביה"ס, מורה כמנהיג.

פרק ראשון- גורמי הנעה- נושאי הקורס:
–          עוסק במוטיבציה, הנעה, יש התייחסות ל-4 גישות תאורטיות להנעה. –          תיאורית מידרג המניעים של מסלאו- תאוריה שמסבירה הנעה –          גורמים הנעתיים- 5
גורמים הנעתיים שקשורים בהישגיות, ו-2 גורמים יותר כללים: חרדה וסקרנות. סה"כ 7 גורמים הנעתיים.
–          מאמרים- חרדת בחינות, וקשר בין רגש והנעה.

גישות להנעה: גישות שמדברות באופן כללי למה בני אדם פועלים כפי שפועלים. ·         גישה התנהגותית- (ביהוייוריסטית) מה שמניע אנשים זה רצון לקבל חיזוק ולהימנע מעונש, זו גישה שתסביר באופן כללי תסביר את התנהגות בני האדם בכלל. באופן כללי לפי גישה זו רוצים לקבל חיזוק חיובי. ·         תאוריה- יותר ממוקדת בגישה, ומנסה באופן תאורטי להסביר התנהגות של בני אדם, התאוריה של מסלאו מנסה גם להסביר התנהגות של בני אדם, אבל יותר מתמקדת בתופעות ספציפיות (למשל: בן אדם צריך להיות שבע ולא עייף כדי שיוכל ללמוד), יותר ספציפי מגישות. ·         גורמים הנעתיים- בניגוד לגישות כלליות ולתאוריה כללית, גורמים הנעתיים מנסים לתאר באופן ספציפי תיאור ספציפי ממוקד של המבנה ההנעתי של הפרט, אם בגישות להנעה דיברנו על באופן כללי על רצון כללי לקבל חיזוק, או מסלאו צריך לספק מניע כדי להתקדם, בגורמים אלו אומרים שלבן אדם מסוים יש רמת שאיפה מסוימת, ציפיות מסוימות, חרדה מסוימת, סקרנות מסוימת וכו'.. גורם ספציפי של הפרט שמתפתח אצלו, ומתבטא בהתנהגות שלו.
מהי הנעה? זהו מוטיבציה, גורמים שמדרבנים, שדוחפים, מכוונים בני אדם לפעול איך שהם פועלים. לכל התנהגות יש סיבה, אנשים לא פועלים באופן מקרי. הבעיה היא לאתר את הסיבה, בפרט אצל ילדים שפחות יכולים למקד ולהסביר. הנעה מחולקת ל-2 סוגים:

1.      הנעה חיצונית- האדם מבצע איזה שהיא התנהגות/פועל לשם השגת תגמול חיצוני (מהסביבה). למשל: מחמאות, כדי למצוא חן, מתנות, עלייה בדרגה, משכורת, פרס, תעודת הוקרה. הוא עושה לשם גורם חיצוני. מנתקים את כל העניין הפנימי שאדם שמה שמניע זו הנעה חיצונית עושה לשם תגמול חיצוני. זה מה שמניע את ההתנהגות שלו.
2 .      הנעה פנימית- האדם פועל לשם תחושה מספקת לכשעצמה. לא פועל לשם גיורם חיצוני, אלא לשם השגת סיפוק פנימי, כדי שירגיש יותר טוב, מסופק יותר. למשל: התנדבות, מתן בסתר, לומד כדי לדעת, להתפתח, ריצה כדי להרגיש טוב. רוב ההתנהגויות משולבות, למשל ריצה: גם להרגיש טוב, וגם לקבל תגמול מהסביבה, מדליה. או למשל דיאטה: גם כדי להרגיש טוב, וגם כדי להיראות טוב ויגידו לו כל הכבוד. אנחנו לומדים כדי לקבל 6 נקודות זכות ולעבור את הקורס, אבל עושים כדי להרגשה שלנו, להישג שלנו, התפתחתי והתקדמתי.
·         תיאוריית מדרג הצרכים של מסלאו- תיאוריה שמתארת את הצרכים שלנו. מסלאו אמר שניתן לתאר את צרכי בני האדם בצורה של פירמידה היררכית (מדרג, יש מניע יותר נמוך ויותר גבוה), הוא סידר סדר מסוים של הצרכים. –          השלבים הם אוניברסליים לכל בני האדם, כולנו מאופיינים בשלבים האלה, גם לפי הסדר שלהם. –          הצרכים מסודרים לפי סדר של חשיבות ולפי החיוניות שלהם.
–          ככל שמניע נמוך יותר כך הוא חיוני יותר לקיום שלנו, אנחנו לא יכולים להתקיים בלעדיו, ומופיע מוקדם יותר בתהליך ההתפתחות. כדי לעבור לשלב הבא האדם חייב לספק לעצמו את השלב הקודם. כל עוד האדם לא סיפק את השלב הקודם לא יכול להתפנות לשלב הבא. זה תנאי שהוא הכרחי.

–          אם מניע סופק, החשיבות של זה פוחת. צורך שסופק החשיבות שלו פוחתת. אבל אם חסר שוב משהו במניע, אז מחסור זמני יכול להחזיר את ההשפעה של המניע. השלבים:
·         צרכים פיזיולוגים- הצרכים החיוניים ביותר לפרט, שאי אפשר להתקיים בלעדיים, שינה אוכל, שתיה, חמצן, טמפרטורת גוף, תינוק שמגיע לאוויר העולם צריך וחייב את זה. ·         ביטחון- הצורך של בני אדם בשגרת חיים בתחושת מוגנות, ברמה הבסיסית זה סדר יום קבוע, מטפלות קבועות בגן, עבודה, משכורת קבועה, מקום מגורים. ברמה יותר גבוה –