פסיכולוגיה התפתחותית 10493 סמסטר 2017ג' בדוק עם הערות

תקציר העבודה

98
ממ"ן 17: פסיכולוגיה התפתחותית (10493) שאלה 1
בגיל ההתבגרות מתרחשים שינויים מרחיקי לכת בחשיבה של מתבגרים. שינוי מרכזי אחד הוא הפיכתה של החשיבה הלוגית מכזאת המיושמת רק על הממשי (כלומר פעולות מציאותיות והגיוניות שיכולות באמת לקרות) לחשיבה המיושמת גם על האפשרי (מה שעשוי להתקיים). פיאז'ה המשיג את השינוי הזה כמעבר משלב האופרציות הקונקרטיות (פעולות מחשבתיות מוחשיות וממשיות) לשלב האופרציות הפורמאליות (אפשרות לעשות פעולות מחשבתיות שהן מופשטות ולא ממשיות). התפתחות יכולת זו בגיל ההתבגרות מאפשרת לחשיבתם של מתבגרים להיות מופשטת ושיטתית הרבה יותר מבעבר. לפיכך, בהשוואה לילדים, המתבגרים מסוגלים לחשוב גם על דברים שסותרים את ההיגיון, כלומר לחשוב על הלוגיקה בבעיה מבלי צורך לעגן אותה במציאות/בהתנסות החושית (כלומר להתבסס על אמת הכרחית ולא על אמת מותנית). התפתחות היכולת לבצע אופרציות פורמליות מאפשרת התפתחות חשיבה היפותטית-דדוקטיבית, כלומר יכולת להעלות פתרונות היפותטיים לבעיה ולגבש תוכנית שיטתית שתאפשר להסיק איזה מהפתרונות הוא הנכון תוך אינטגרציה של כל המידע המופשט שיש לקחת בחשבון (חשיבה מדעית). …
תשובה מלאה ומצוינת. 30 שאלה 2
סעיף א התפתחות ילדים מאופיינת בשינויים רבים, חלקם דרסטיים יותר וחלקם פחות. אנו נוהגים לחלק את השינויים לשתי קבוצות: שינויים איכותיים ושינויים כמותיים. שינוי כמותי הוא שיפור והרחבה של יכולת קיימת, בדומה לשריר שהולך ומתחזק (“More of the same”), (לדוגמה ילד שמגמגם בשבוע הראשון הברה אחת, אח"כ שתי הברות וכו'). שינוי איכותי הוא שינוי שיש בו משום טרנספורמציה דרמטית, קפיצת מדרגה; לאחר בשילה נפשית ופיזית מתהווה לפתע יכולת חדשה לחלוטין שלא הייתה קיימת קודם לכן (לדוג' ילד שאומר בוקר בהיר אחד "אבא"). היכולת החדשה שמגיעה למערכת משנה את כל תפיסת העולם. סעיף ב עבור בני-נוער רבים בעולם המערבי המודרני, גיל ההתבגרות הוא אחת התקופות הסוערות ביותר בחיים. בתקופת גיל ההתבגרות מתבגרים צריכים לגבש זהות לכידה, לרכוש רמה חדשה של קרבה ואמון בקבוצת השווים, לרכוש מעמד חדש במשפחה ולהתקדם אל עבר עצמאות. השינויים הפיזיים הרחבים שהם חווים מתנגשים עם התלות שלהם בהוריהם ונוצר דיסוננס שמקשה עליהם מאוד ויוצר בלבול ותחושת אי-שקט (משבר זהות). משבר זהות זה הוא נורמטיבי לחלוטין ואף חיוני, לדברי אריקסון, בכדי שתתהווה זהות לכידה ובטוחה. לפי מרסייה, בכדי שתתגבש הזהות הזו, המתבגרים צריכים להבין לעומק את עצמם, את היחסים עם האחרים ואת התפקידים החברתיים, תוך שימת דגש עליון על יחסי הגומלין והדינמיקה החברתית כמעצבת את זהות המתבגר. מסע גיבוש הזהות כרוך ומלווה בשינויים קוגניטיביים מרחיקי לכת (חשיבה מופשטת ופילוסופית יותר, כפי שהוצג בשאלה 1), הגורמים לשינויים חברתיים רבים: חברויות מעמיקות, האינטימיות בקשרים החברתיים עולה, המתבגרים מגלים צורך בשיתוף רגשי ועוד. נוסף על השינויים באופי החברויות בתקופת גיל ההתבגרות, חלים שינויים באופי קבוצת השווים ובמקום שהיא ממלאת בחיי המתבגר: חשיבות ההשתייכות לקבוצה חברתית עולה מאוד, ובצדק: האינטראקציה החברתית מקנה לבני הנוער פלטפורמה להתנסות וחקירה לקראת גיבוש זהות כאדם יחיד ומיוחד וכחלק מקבוצה חברתית רחבה יותר ומקהילה. נראה שככל שהמתבגרים גדלים והולכת וגוברת האוטונומיה מההורים, הם מגלים אינטימיות רבה יותר עם בני קבוצת השווים על חשבון האינטראקציה עם ההורים, והם …
יפה 30 שאלה 3
א.      הדילמה של היינס בודקת את רמת שיקול הדעת המוסרי. ב.      בדילמה של היינס בוחנים בעיקר את הנימוק לבחירה ולא את הבחירה עצמה, וממנו מסיקים לגבי רמת שיקול הדעת המוסרי. ג.        רמת המוסר הנמוכה ביותר היא רמת המוסריות התת-קונבנציונאלית.  במה מאופיינת? 2- ד.      מעשייה אישית הינה תופעה השייכת לתופעה רחבה יותר של אגוצנטריות של גיל ההתבגרות והיא מתבטאת בתפיסה השגויה של המתבגר שכל מה שקורה לו הוא ייחודי, חלוצי, ראשוני ובלעדי לו: אף אחד אחד לא חווה את הרגשות והטלטלות שהוא חווה, תחושה שאף אחד לא מבין אותי, וכן בהרגשה –
ה.     
3 8