א. השינויים שחלו בחברה הישראלית בשנות ה90 בזיכרון הקולקטיבי של השואה ובדרכי ההתמודדות עמה השפיעו על ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי. בסרטים הדוקומנטריים של אותה תקופה, יסכימו נורית גרץ וליאת שטיינר-לבני כי חלה מגמה החושפת עמוקות את הסיפורים האישיים, מעמידה את הניצולים במרכז ואף את הזוועות שעבר ו מערערת על האידיאולוגיה הציונית בראשית דרכה. הסרטים מתמקדים באריכות בסיפורים מן השואה עצמה ודוחקים את סיפור הגאולה הלאומית לשוליים. הגיברוים הם ניצולי השואה עצמם, ולא אנשי הארץ שקלטו אותם. היוצרים אינם מחפשים סיפורי גבורה, אלא בוחרים להתמקד דווקא ב’אדם הקטן’, שלא מרד, המספר סיפורים על ניסיונות יומיומיים לשרוד, ואף חושף את שבריריותו כעת. הסרטים מציגים את כך שזיכרונות השואה חיים עם הניצולים בהווה, ומפרקים את אחידות הייצוג של ניצולי השואה, מצליחים לתארם באופן מורכב כמו כמי שמצד אחד חיים במרכז —
ב. השינויים שחלו בחברה הישראלית בשנות ה90 בזיכרון הקולקטיבי של השואה ובדרכי ההתמודדות עמה השפיעו על ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי. בסרטים הדוקומנטריים של אותה תקופה, יסכימו נורית גרץ וליאת שטיינר-לבני כי חלה מגמה החושפת עמוקות את הסיפורים האישיים, מעמידה את הניצולים במרכז ואף את הזוועות שעבר ו מערערת על האידיאולוגיה הציונית בראשית דרכה. הסרטים מתמקדים באריכות בסיפורים מן השואה עצמה ודוחקים את סיפור הגאולה הלאומית לשוליים. הגיברוים הם ניצולי השואה עצמם, ולא אנשי הארץ שקלטו אותם. היוצרים אינם מחפשים סיפורי גבורה, אלא בוחרים להתמקד דווקא ב’אדם הקטן’, שלא מרד, המספר סיפורים על ניסיונות יומיומיים לשרוד, ואף חושף את שבריריותו כעת. הסרטים מציגים את כך שזיכרונות השואה חיים עם הניצולים בהווה, ומפרקים את אחידות הייצוג של ניצולי השואה, מצליחים לתארם באופן מורכב כמו כמי שמצד אחד חיים במרכז
| מילות מפתח | הקיץ של אביה, ממן 12, ניצולי שואה, ציון 96, קולנוע |
| מקצוע/ות | ממ"נים, קולנוע ותאטרון |
| מספר מילים | 2589 |
| מספר מקורות | 4 |
| שנת הגשה | 2018 |