ארועון זה עוסק בעוולת הרשלנות. עוולה זו מוגדרת בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) סעיפים 35,36 לחוק (להלן "הפקודה")[1] המקרה שהתרחש עומד ביסודות עוולת הרשלנות על בסיס ההלכות הנלמדות בע"א 145/80 [2] .בכדי שתתקיים עוולת רשלנות חייבים להתקיים במצטבר ארבעה  תנאים והם: 1.קיום חובת הזהירות 2.הפרת חובת הזהירות  3.קיום קשר סיבתי.  4. נזק  : קיום  חובת הזהירות – ראשית יש לבדוק  האם המזיק חייב את חובת הזהירות כלפי הניזוק. יש לבדוק את התנאי בשני היבטים:
א. ההיבט המושגי (היבט עקרוני) ב. וההיבט הקונקרטי  (ההיבט הספציפי) ההיבט המושגי – בית המשפט בוחן את אופיו של המזיק  האם חייב באופן כללי חובת זהירות כלפי הניזוק- עניינו מהות הפגיעה והנזק שנגרם.ההיבט הקונקרטי – בהיבט הזה נבדקים ההיבטים באופן הספציפי למקרה,כלומר, באם בין המזיק הנ"ל לבין הניזוק הנ"ל ובנסיבות  הללו קיימת חובת זהירות קונקרטית? עפ"י מבחן הצפיות לפקודה[3].
והשאלה הנשאלת היא האם אדם סביר יכול לצפות בנסיבות המתקיימות התרחשות של נזק? כלומר,האם המזיק צפה בסופו של  דבר או יכול היה לצפות את הנזק? בית המשפט בחן והאחרון אינו דורש את מה שלא יכול האדם הסביר לצפות,כשבה"ש קובע בכל מקרה לגופו האם המזיק יכול היה לצפות ? אבל יתכן שאדם יכול לצפות סכנה מסוימת אך בית המשפט יכול להחליט שהרי מדובר בצפייה נורמטיבית. ולכן חובת זהירות קונקרטית תתקיים רק על סכנות בלתי רגילות  סכנות שעליהם  החוק דורש שיהיו או ינקטו אמצעי זהירות סבירים למניעתם .הפרת חובת הזהירות – האם במקרה הספציפי חובת הזהירות הופרה כלומר אי נקיטת  באמצעי זהירות[4] למניעת הנזק. קיום קשר סיבתי – האם הפרת חובת הזהירות גרמה לנזק. והאם יש קשר בין הפרת חובת הזהירות לנזק שנגרם בסופו של דבר האם הנזק הוא ישיר או עקיף? הקשר הסיבתי מתחלק ל – 2 היבטים  : א. היבט עובדתי   ב.
והיבט משפטי.  היבט עובדתי :מה בעצם התרחש האם נתון מסוים הוא זה שגרם לתוצאה שקרתה.היבט משפטי :האם נקיטת אמצעי זהירות היו יכולות למנוע את התוצאה. ע"י בחינת גורם בלעדיו אין  נזק-חובה בסיסית מאחר ואילו לא היה נזק לא הייתה מתקיימת עוולה.
גרשון כנגד בית הקפה לטענתו של גרשון  נשאלת השאלה האם על בית הקפה חלה חובת זהירות באשר אופי ומהות [1] סעיפים 35-36 – פ' הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח 1968
[2] ע"א 145/80 ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש,פ"ד לז (113,ע'114) [3] ראה הערה 1 לעיל [4] ע"א 186/70 יערי נ' מדינת ישראל,פ"ד לה (1) 769,777