השפעת ההשתתפות בגדנ"ע על המוטיבציה להתגייס לצה"ל
מקצוע | סוציולוגיה |
מילות מפתח | בלתי, גדנ"ע, גיוס, חינוך, חל"פ, לא, מוטיבציה, נוער, פורמלי, צה"ל |
שנת הגשה | 2005 |
מספר מילים | 16001 |
מספר מקורות | 32 |
תקציר העבודה
מבוא
1
פרק 1 – סקירה ספרותית 2
1.1 החינוך הלא פורמלי 2
1.2 מוטיבציה 5
1.2.1 המוטיבציה והגיוס לצה"ל 7
1.3 חינוך טרום צבאי והגדנ"ע 10 1.3.1 היסטוריית הגדנ"ע 11
1.3.2 טקס הקבלה וההשבעה לגדנ"ע וסמל הגדנ"ע 14
1.3.3 הפעילות בגדנ"ע מקום המדינה ושבוע הגדנ"ע 14
1.3.4 הגדנ"ע והחינוך הלא פורמלי 17
פרק 2 – שאלת מחקר 21
פרק 3 – הצעת מחקר 22
פרק 4 – תוצאות מחקר 23
פרק 5 – סיכום ומסקנות
5 ביבליוגרפיה 28
נספחים תקציר בעבודה זו נדון בסוגיות בתחום החינוך הלא פורמלי. במסגרת דיון זה נעסוק בסוגיה אחת מיני רבות בתחום, סוגיה שעשויה להשפיע על הבנת המרכיבים – הן בתרומתה של המערכת הלא פורמלית לתהליך הסוציאליזציה של החניך וכגורם המכין את המתבגר לתפקיד מבוגר והן בהשפעת מערכת זו כארגון מונע סטייה. בהמשך העבודה נדון במסגרת חינוכית בלתי פורמלית – הגדנ"ע, ונציג הצעת מחקר שמטרתו לבדוק את השפעות הגדנ"ע על המוטיבציה לשרת בצה"ל. מטרת עבודה זו הנה לבדוק את השפעת פעילות הגדנ"ע, כמערך חינוכי בלתי פורמלי, על המוטיבציה של בני נוער להתגייס לצה"ל. לשם כך, במהלך הפרק הראשון נציג את מערך החינוך הבלתי פורמלי, נגדיר את מושג המוטיבציה ונפרט על המוטיבציה והגיוס לצה"ל.
בנוסף, ניגע בתחום החינוך הטרום צבאי ונפרט בהרחבה על הגדנ"ע – החל מסקירה היסטורית של הקמת מערך גדודי הנוער ופעילויותיו, תוך התמקדות בפעילויותיו כיום ולבסוף, ננסה להציג את הקשר בין הגדנ"ע ומערך החינוך הבלתי פורמלי ולהגדירו לפי המודל האידיאלי של כהנא (1974). על סמך המידע בפרק הראשון ננסה להציג את ההגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את הצעת המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא ההשתתפות בגדנ"ע וההשפעה על רמת המוטיבציה בגיוס לצה"ל. מטרת העבודה הנה לבדוק מהי השפעת ההשתתפות בפעילות הגדנ"ע על רמת המוטיבציה להתגייס לשרות צבאי. מכיוון שבסקירה התיאורטית נמצא, כי הצלחת פעילות הגדנ"ע ניכרת בתחום ההסתגלות למשימות הביטחון, אנו משערים כי להשתתפות בשבוע הגדנ"ע תהיה השפעה חיובית על המוטיבציה לשרת בצה"ל ולשם כך, הצענו לחקור אחר התשובות על ידי ביצוע סקר מוטיבציה בקרב המשתתפים בפעילות הגדנ"ע.
מדגם – הסקר יורכב מתלמידי שכבות יא' – יב', המשתתפים בשבוע הגדנ"ע. בעקבות היות המחקר פרי-טסט, גודל המדגם יוגבל לכ – 100 תלמידים מצורות התיישבות עירוניות. כלים – שאלון לבדיקת המוטיבציה, אשר מבוסס על מחקרם של מייזלס וגל (1990), ומקיף 3 תחומים כלליים – עמדות כלליות בנושא צבא וביטחון, עמדות אישיות בנוגע לגיוס לצבא, ערכים כלליים ונתונים דמוגרפיים. הליך – במחקר זה נבדקו שני משתנים – השתתפות בפעילות הגדנ"ע והמוטיבציה של המועמדים לגיוס לשרת בצה"ל. משתנה ההשתתפות בפעילות הגדנ"ע, שהתבטא בשבוע ההתנסות, תופעל על אותה הקבוצה, כאשר תוצאות המחזור שעבר את הפעילות ישמש כקבוצת הניסוי ותוצאות אותו מחזור בטרם עבר את הפעילות ישמש כקבוצת ביקורת. משתנה המוטיבציה ייבדק על ידי שאלון המבוסס על מייזלס וגל (1990) כפי שצוין לעיל. תיערך השוואה של תוצאות השאלונים בין אלו שהועברו בתחילת הפעילות לבין אלו שהועברו בסופה של הפעילות. בנוסף, תיערך השוואת תוצאות הסקר לפי מגדר. השאלונים יועברו, בו זמנית, לכל תלמידי הכיתה הנדגמת במהלך נסיעתם לפעילות וחזרתם ממנה, כשכל תלמיד ממלא את השאלון בזמנו החופשי. בהמשך נציג את טבלת התוצאות, כפי שהן אמורות להראות בעת עריכת מחקר הפיילוט.
לבסוף, נציג את מסקנותינו בנושא והמלצותינו למחקר זה ולמחקרים נוספים, הן בתחום הגדנ"ע והחינוך הלא פורמלי והן בתחום המוטיבציה והגיוס לצה"ל, בכדי לתת מענה על שאלות שהתעוררו, להשיג נקודת מבט רחבה יותר בתחום ובכך להוות פרספקטיבה מתאימה למחקרים נוספים – זאת במסגרת הכלל 'אין חכם כבעל ניסיון'.