הפורמאליות של הפורומים                  עיון ברמות לשון של שני                    פורומים באתר "תפוז"                            מוגשת                    לד"ר                         בסמינריון             משלבים  בעברית החדשה (12-781-01
)                                אוניברסיטת אייר תשס"ה                              אוקטובר 2005
מבוא- 2
מילות תפקוד ומילות תוכן 7
הבחירה בין כינוי הקניין הדבוק לכינוי הפרוד- 11
היגדים קצרים, המשפט החסר ומבנים אליפטיים- 15
בחירות לקסיקאליות ועירוב משלבים- 20 סוגלי סגנון של לשון האינטרנט- 23
סיכום ומסקנות-
5 ביבליוגרפיה- 27
נספחים- 28
נספח.1 הפורום חוק משפט- 28
נספח.2 הפורום "וידויים מהלב" 37
מבוא
בשנים האחרונות הפך האינטרנט לכלי תקשורת מהותי, המקשר בין אזורים שונים בעולם ונוגע כמעט בכל תחום. מוצ'ניק (תשס"ב, כרך ב') מציינת את ההבדל בין רשת האינטרנט לכלי תקשורת אחרים: "המשתמשים מעורבים  בה לא רק באופן סביל, לצורך קבלת מידע, אלא גם באופן פעיל לצורך הפצת מידע או החלפת דעות עם אנשים שונים ברשת" מעורבות זו היא אולי הסיבה לטשטוש בין השפה הדבורה לכתובה באינטרנט, כך ששיחות אישיות או ספונטאניות הופכות לטקסט כתוב.
קריסטל (Crystal, 2001, 5) מציין ששפת האינטרנט אינה מצייתת  עוד לציפיות מן הלשון הדבורה או הכתובה. מיינור ((Mynor, 1996 מגדירה  את הלשון הייחודית לאינטרנט כדיבור כתוב written speech)), כי רבות ממילותיה נכתבות בכתיב פונטי ולא לפי כללי הכתיב התקני כמו thanx במקום thanks או thru   במקום through. גם הקיצורים נפוצים מאוד לכתיבת האינטרנט, מיינור (שם) מביאה לדוגמה ראשי תיבות מקובלים באינטרנט:
BTWֹ-By The Way OTOH – On The Other Hand OIS – Oh, I See קיצורים נוספים  מובאים  בערך  "סלנג באינטרנט" באנציקלופדיה ויקיפדיה, ובספרה של מוצ'ניק (תשס"ב, כרך ב', 222) הנה דוגמות שכיחות אחדות :
BRB-Be Right Back LOL-Laughing Out Loud ASL?- Age, Sex, Location?
כמו כן, נפוץ השימוש ביצירת תיבות על ידי שימוש בדרך הגיית מספרים או אותיות, למשל  4 במשמעות for , 2b במשמעות to be וכן הלאה. מוצ'ניק (כרך ב', 227)  מציינת  שההתכתבות באינטרנט מידמה לשיחה פנים אל פנים ולכן הומצאו סימנים מוסכמים להבעות רגשות, כך  גם הכותבים מבהירים לקוראים האם דבריהם נאמרו ברצינות או בנימה אירונית, האם הם נחמדים או האם הם כועסים וכדומה. היא מציינת  שהסימנים הפארא-לשוניים האלו מכונים אמוטיקונים , הלחם של emotion  ו- icon., היא מחלקת את הסימנים הנ"ל לארבעה:
1.       הגאים פארא- לשוניים כמו hehehe להבעת צחוק.
2.       מילים המתארות פעולות גופניות כגון hug, kiss (חיבוק, נשיקה).
3.       סימני הדגשה גרפיים כ- I *wont* go.
4.       סימני קיצור המתארים מצבי רוח:
       :)- חיוך       ;)- קריצה       :(- עצוב קריסטל ((Crystal, 2001, 8 מציין שהאינטרנט מבוסס בעיקר על טקסט כתוב, ואילו השפה הדבורה (הקולית) מוגבלת באינטרנט בקליפים מושמעים, סרטים,ווידיאו.
 אם כן, קריסטל (שם,
5 ) מעלה את השאלות הבאות: מהן האפשרויות "לכתוב דיבור" כשהמקלדת מוגבלת בסימני האל"ף בי"ת, בסימני מספרים ובסמלים אחרים? העולם מורכב מאנשים שונים שמדברים בדרכים שונות, אם כן באיזה סגנון דיבור עלינו לכתוב באינטרנט?
הוא מציין (שם, 28) שסגנונות כתיבה רבים ניתן  למצוא באינטרנט: משפטיים, דתיים, ספרותיים, מדעיים, עיתונאיים ואחרים.
 הוא מוסיף ומציין שיש הבדלים בין מדיומים שונים באינטרנט, למשל בדפי האתרים לא ידוע לכותב מי הנמענים שלו, לעומת  מדיומים המנסים להידמות לשיחות פנים מול פנים, כמו מקרים מסוימים בדואר האלקטרוני, קבוצות שיח (chat groups) ודומיהם.
הוא עומד על ההבדלים ביין השפה המדוברת פנים מול פנים לדיבור ברשת: