עבודה זו עוסקת בהשפעת ההזדקנות על מערכת הבריאות.
שאלת המחקר היא האם ישנו קשר בין העלייה בתוחלת החיים לבין העלייה בהוצאות מערכת הבריאות.
שיטת המחקר בעבודה היא ניתוח ספרות תיאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר בשנים 2001 ועד היום.
בפרק הבא, אציג רקע לגבי תוחלת החיים בעולם ובהמשך אציג את מבנה מערכת הבריאות בישראל ונתונים עיקריים במערכת הבריאות. בפרקים שלאחר מכן אדון על הקשישים בישראל, אציג תמונת מצב כולל סקירה בינלאומית, בהמשך אציג את בעיית המימון שנוצרה במערכת בעקבות הזדקנות האוכלוסייה ולבסוף אדון במדיניות ממשלתית אפשרית על מנת לפתור בעייה זו.
שני הפרקים האחרונים מכילים סיכום ומסקנות לגבי השינויים הנחוצים והאפשריים במערכת הבריאות ורשימת המקורות שהשתמשתי להכנת העבודה.
תקציר: הגורם הראשון והעיקרי לעלייה בהוצאות מערכת הבריאות הוא הזדקנות האוכלוסיה. זקנים באופן בלתי נמנע זקוקים לטיפול בריאותי בהשוואה לצעירים בפרט בשנים האחרונות לחייהם ולכן, מאחר ואוכלוסיית הזקנים גודלת עם השנים, הביקוש לטיפול בריאותי גדל. העלייה המתמשכת של רף תוחלת החיים מכבידה מאוד על מערכות הבריאות והרווחה, ומעמידה בספק את התחייבויותיהן ארוכות הטווח של קרנות הפנסיה השונות בארץ ובעולם.
מבוגרים לקראת סוף חייהם זקוקים לטיפול סיעודי כלשהו בשל מוגבלויות שנובעות בגילאים מופלגים בעקבות תשישות נפש, תשישות הגוף, חוסר תנועה, ירידה במערכת החיסונית, מחלות שאופייניות לגיל השלישי כגון: אלצהיימר, מחלת פרקינסון, אין-אונות (אימפוטנציה), דליפת צרכים במאמץ, אוסטיאופורוזיס וכדומה.
היבט נוסף, בישראל, בשנות ה-90 היה גל עלייה גדול מברית המועצות. עולים קשישים שעלו נזקקו לשרותי הבריאות בישראל כשלמעשה הם לא שלמו עליהם בצעירותם, בשונה מהקשישים שגדלו בארץ.
היבט אחר של אותה סוגייה היא התפתחות טכנולוגית והתייקרות שירותי הרפואה. הטכנולוגייה העולמית מתפתחת ומשתנה בקצב מהיר, היא מתפרסת ונוגעת לתחומים רבים יותר. יתר על כן, הטכנולוגיה עצמה היא יקרה מאוד ותורמת אף היא להוצאות מערכת הבריאות. גם השינויים חברתיים תורמים לעלייה. בעקבות נגישות למקורות מידע רבים בעידן הכפר הגלובלי, הפיתוחים הטכנולוגיים מתפרסמים במהירות בציבור ולאנשים יש מודעות וציפיות להשתמש בחידושים לשיפור בריאותם ובכך תוחלת חייהם עולה.
בו בעת, ממשלות מורידות את התקציבים של מערכת הבריאות, המשאבים הכלכליים של המערכת מתמעטים וכתוצאה היא מתייקרת.
כפי שניתן לראות, הקשר הוא בין כל אחד מהגורמים למשניהו, דבר אחד מוביל לדבר שני:  הידע מוביל להארכת החיים וכאשר תוחלת החיים עולה אוכלוסיית הזקנים עולה ומספר האישפוזים גדל יותר ועל כן ישנה עלייה בהוצאות מערכת הבריאות.
ישנן שלוש בעיות כלליות במגזר הבריאותי: כשלי שוק, אשר לא מאפשרים תחרות חופשית ללא מעורבות ממשלה, שוויוניות של שירותי בריאות לכולם ושיפורים טכנולוגיים המגדילים את העלויות. מערכת הבריאות מספקת שרותים באופן חופשי, והציבור הרחב צורך יותר ממה שצריך לדוגמא: צריכה גדולה של תרופות מיותרות, כמות הבדיקות אצל רופא ועוד. בישראל, תחום הביקורים אצל רופאים, היא בעלת שיא בעולם המערבי. חלק מהפתרונות שננקטו בכדי לפתור את בעיות המימון: הגבלת הביקורים אצל הרופאים, הרפואה האלטרנטיבית ועוד..
תוכן עיניינים:
מבוא                                                                  3
רקע לגבי תוחלת החיים בעולם                             4-5              בחינת הקשר בין העלייה בתוחלת החיים לבין הוצאות מערכת הבריאות                             6-11  מבנה מערכת הבריאות בישראל                           12
נתונים עיקריים במערכת הבריאות בישראל: השוואה בין השנים 1995 ל-2006                     13-14     הקשישים בארץ ובעולם                                   15-18
                                                                  בעיות מימון במערכת הבריאות (כולל נתונים כמותיים)                                     19-27
מדיניות ממשלתית                                         28-32                           סיכום ומסקנות                                            
3 3-34
רשימת מקורות                                            35-36
תאריך הגשה: 16.04.2009