עובדים בעלי לקות אינטלקטואלית בתעסוקה מוגנת תוכן עניינים
משמעות העבודה בעולם המודרני עובדים בתעסוקה מוגנת תעסוקה המוצעת לאנשים בעלי לקות אינטלקטואלית מודל התעסוקה המוגנת דימוי עצמי דימוי עצמי של אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית דימוי עצמי של נשים וגברים אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית בשוק העבודה נשים וגברים בעלי לקות אינטלקטואלית בשוק העבודה דימוי עצמי של אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית בהקשר תעסוקתי שביעות רצון מעבודה שביעות רצון מעבודה- היבטים מגדריים שביעות רצון מעבודה בקרב אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית ביבליוגרפיה תיאוריות שונות מתייחסות להיבט האישיותי של האדם ולתרומתו למידת שביעות הרצון בעבודה Hansia, 2009 ) )  .
אנשים עם לקות  אינטלקטואלית תופסים את העבודה בעיקר כפעילות אהובה שמביאה ליצירת קשרים עם אנשים ולרווח כלכלי ) Ferrari, Nota & Salvatore, 2007).
אנשים בעלי מוגבלות נמצאים בשולי החברה שכן הם בדרך כלל נעדרי נגישות מספקת לשוק העבודה, להון כלכלי, חברתי, תרבותי וסימבולי (שטרוסברג ואיתן-ריבליס, 2006 ).
אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית נתפסו בעבר כחסרי מיומנויות קוגניטיביות המאפשרות להם להגיע לתובנה עצמית. בנוסף, בשל הקשיים למצוא כלים מתאימים להערכת הדימוי העצמי בקרבם, נערכו מעט מאד מחקרים שבחנו השערה זו (Glenn & Cunningham, 2001).
אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית מודעים לתיוג החברתי המוצמד להם אולם קיים ויכוח לגבי רמת וכיוון ההשפעה שיש למודעות זו על דימויים העצמי ( Jahoda, Wilson, Stalker & Cairney, 2010).
מוטיבציה לעבודה היא גורם חשוב לשביעות רצון בעבודה בקרב אנשים בעלי לקות אינטלקטואלית Andrews & Rose, 2010 ) ).
שביעות הרצון מעבודה מושפעת גם ממידת המוטיבציה לעבודה, שבספרות המחקרית נאמדת כתכונה אישיותית ( Wanberg, Kanfer & Rotundo, 1999 ) .
מחקרים רבים שבחנו את ההבדלים בשביעות הרצון מהעבודה בין המגדרים מצאו כי נשים לעומת גברים מביעות רמות גבוהות יותר של שביעות רצון. זאת, למרות האפליה בשכרן ובתנאי העסקתן. מצב זה מכונה "פרדוקס המגדר של שוק העבודה  (Clarck, 1997; Kaizer, 2005)”.   השערת המחקר המוגשת היא כי דימויים העצמי של הנחקרים הגברים יהיה גבוה מזה של הנשים.