10563 – הפרעת קשב והיפראקטיביות 2017ב

ממן 13
מאפיינים חברתיים של ילדים עם ADHD

מבוא
הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit / Hyperactivity Disorder – ADHD) היא הפרעה מוכרת ונפוצה, שתופעות שונות שלה יכולות לגרום לקשיים בכל תחומי החיים – בלימודים, בחיי החברה ובמשפחה. מאפייני ההפרעה הם מקבץ התנהגויות המופיעות החל מהילדות והמשך בבגרות, כאשר 40%-65% ממי שסבל מההפרעה כילד עתיד להמשיך ולסבול ממנה בבגרותו (היימן, 2016). היימן, אולניק-שמש ועדן (Heiman, Olenik-Shemesh, & Eden, 2014) מביאות במאמרן כי בקרב ילדים בגילאי בית הספר, בין 5% ל-10% מאובחנים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי 2013). מאפייניה העיקריים של ההפרעה הם קשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, כאשר ישנם מופעים שונים להפרעה (היימן, 2016). בחיבור זה נעסוק במאפיינים החברתיים של ילדים עם ADHD.

קשיים חברתיים של ילדים עם ADHD
ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (Attention Deficit / Hyperactivity Disorder – ADHD) חווים קשיים בהתמודדות עם המעגלים החברתיים בהם הם מצויים. קשיים אלו נובעים בין השאר מקשיים המאפיינים ילדים עם ADHD, ביניהם קושי בפיתוח חברויות ובשימורן לאורך זמן, קושי בפענוח רמזים חברתיים, קושי בפתרון בעיות חברתיות, דיבור מוגזם ועוד. חלקם נוהגים להגיב בתוקפנות, שתלטנות ולהגיב באימפולסיביות, אם כי זה לא מאפיין את רוב הילדים עם ADHD. לרבים מהם יש נטייה לבחור בהתנהגות שאינה הולמת את המצב או את גילם (Barkley, 1994; Mattys, Cuperus, & Van Engeland, 1999; Heiman, 2000; Sabornie, Marshall, & Ellis, 1990 בתוך היימן, 2016).
(…)
השלכות חברתיות
הקשיים החברתיים של ילדים עם ADHD מקשים עליהם בין היתר בשימור חברויות קרובות, הן מבחינת שמירה על טיב החברות הן מבחינת שימור החברות לאורך זמן. ממחקרן של מרטון ועמיתיה עלה כי אורכן הממוצע של החברויות שדווחו ע"י ילדים עם ADHD קצר יותר ב9.6 עד 14.4 חודשים מאשר אלו שדווחו ע"י ילדים ללא ADHD. ממחקר אחר עלה כי ילדים אגרסיביים מתקשים לתחזק חברויות לאורך זמן (Marton et al., 2015; Ellis & Zarbatany, 2007 אצל Marton et al., 2015). ממחקרה של היימן עולה כי רק 6% של ילדים עם ADHD נפגשים עם חברים בבית, לעומת 30% של ילדים ללא ADHD (Heiman, 2005 אצל Marton et al., 2015). ממצא זה מדאיג, משום שקירבה בין חברים היא מרכיב חשוב בחברות עבור ילדים. נוסף על כך, במחקר אחר נטען שחברים עונים על הצורך ההתפתחותי של ילדים בחברות מהנה (Savin-Williams & Berndt, 1990 אצל Marton et al., 2015). מחקרים הראו כי אפילו מספר מועט של חברויות קרובות יכול למנוע תחושות של ניכור, בדידות וקשיים הסתגלותיים (Lauren et al., 2007) ולכן יש חשיבות גדולה לסייע לילדים עם ADHD לפתח חברות קרובה (Marton et al., 2015).
במחקר שערכו היימן ועמיתיה ואשר עסק במעורבותם של ילדים עם ADHD בבריונות ברשת, נמצא כי (…)
דרכי טיפול ומניעה
עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, הזקוקים לסיוע מתמיד בתחומים רבים בחיים, המשפחה היא מסגרת הטיפול העיקרית. מקור אקדמי המסגרת המשפחתית חשובה ביותר עבור ילדים, שכן היא מהווה את המקור לתמיכה חברתית, רגשית וכלכלית לילד ומעניקה לו תחושת ביטחון. קשרי הגומלים עם ההורים והאחים מלמדים את הילד כיצד מקובל להתנהג בחברה וכיצד עליו לתקשר עם זולתו. על מנת שהילד יוכל לרכוש הרגלים ומיומנויות חברתיות שונות, הוריו צריכים להדריך ולהכווין אותו בכך. מספקי התמיכה העיקריים הם ההורים, אך לצד ההורים גם האחים מהווים מקור תמיכה עבור ילדים עם ADHD. להיות אח לילד עם ADHD יכול להיות דבר לא פשוט, שכן פעמים רבות תשומת הלב של ההורים מנותבת כולה כלפי האח עם ההפרעה ואחיו נדרשים להיות שותפים בטיפול בו. נוסף על כך, הם עשויים להיות מטרה להתנהגות תוקפנית (היימן, 2016). היימן מביאה עוד בדבריה כי מחקרים מצאו כי יחסים חיוביים עם אחים עשויים לנבא רמות נמוכות של פסיכופתולוגיה וכישורים חברתיים משופרים אצל ילדים עם ADHD (Branje, van Lieshout, van Aken, & Haselager, 2004; Brody, 2004). כישורים חברתיים משופרים הם דבר חשוב במיוחד עבור ילדים עם ADHD, שכן (…)
סיכום
לסיכום, ניתן לומר כי ילדים עם ADHD סובלים מקשיים חברתיים רבים. (…) כמובן שניתן ואף מומלץ כי הורים יסתייעו באנשי מקצוע באשר לדרך הנכונה לסייע לילדיהם (היימן, 2016).

ביבליוגרפיה
היימן, ט' (2016). הפרעת קשב והיפראקטיביות. רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
Heiman, T., Olenik-Shemesh, D., & Eden, S. (2015). Cyberbullying involvement among students with ADHD: Relation to loneliness, self-efficacy and social support. European Journal of Special Needs Education, 30, 15-29.

Marton, I., Weiner, J., Rogers, M., & Moore, C. (2015). Friendship characteristics of children with ADHD. Journal of Attention Disorders, 19 (10), 872-881.

Matthys, W., Cuperus, J. M., & Van Engeland, H. (1999). Deficient social problem-solving in boys with ODD/CD, with ADHD, and with both disorders. Journal of American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 38, 311-321.

מיטל
עבודה מצוינת.
הערתי קצת על רישום מקורות ועל ניסוח אך סה"כ יופי של עבודה.
ציון :95
בהצלחה במבחן ובהמשך דרכך.
דפנה