תקשורת ודעת קהל
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | ממ"ן |
מספר ממ"ן | 13 |
מקצוע | תקשורת |
קורס | תקשורת פוליטית בעידן הדיגיטלי |
מילות מפתח | בחירות כמרוץ סוסים, דמוי סקר, דעת קהל הפכפכה, היווצרות דעת קהל, השלב הקדם בעייתי, מחזור ההתעניינות של דעת הקהל בסוגיה, ממ"ן 13, מערכת החזקת דעות, מערכת ייצוג, מערכת קבלת החלטות, מערכת תקשורת, תקשורת ודעת קהל |
ציון | 95 |
שנת הגשה | 2014 |
מספר מילים | 2531 |
מספר מקורות | 2 |
תקציר העבודה
שאלה 1
א) בתהליך היווצרות דעת קהל משתתפות ארבע מערכות עיקריות:
1. מערכת החזקת דעות – סוגים שונים של קהלים או מגזרים בציבור, כגון קהלים/מגזרים קשובים/פעילים/סבילים.
2. מערכת תקשורת – סוגים שונים של אמצעי תקשורת, כגון עיתונים, רדיו, אינטרנט, אך גם תקשורת בין-אישית.
3. מערכת ייצוג – נציגים שונים של נציגי ציבור נציגים בפרלמנט, במפלגה, בעמותות וארגונים.
4. מערכת קבלת החלטות – הכוונה לשלטון, כלומר ראש הממשלה, השרים והפקידות הבכירה.
ארבע המערכות הנבדלות זו מזו בשאלת יוזמי התהליך, וחשוב לציין כי כל אחת מן המערכות יכולה ליזום תהליך יצירת דעת קהל ולנסות להשפיע על מערכת קבלת ההחלטות. ארבעת הדפוסים המרכזיים להתהוות דעת קהל הם:
· הציבור כיוזם התהליך – קהל פעיל המנסה לעורר את דעת הקהל ולהשפיע בכך על מקבל ההחלטות, בסיועם של אמצעי התקשורת. או מנגד, קהל סביל ופסיבי שאינו מעורר דעת קהל מאפשר למקבלי ההחלטות להמשיך במדיניותם, גם אם זו אינו תואמת את ענייניו.
· אמצעי התקשורת כיוזמי התהליך – אסכולת "סדר יום", כלומר, אמצעי התקשורת מעלים סוגיות ונושאים לסדר היום…
ציון – 95