1 .    מבוא הקניית האוריינות ופיתוחה היא אחת המטרות החשובות ביותר בחינוך ילדים עם  לקות קריאה בכלל ובקרב ילדים עם לקות שמיעה בפרט, בין השאר משום שהקריאה מהווה ערוץ המאפשר לשפה מיומנויות שפתיות אצל ילדים אלה.
המטרה העיקרית של עבודה זו היא לזהות את שיטות ההוראה לקריאה האפקטיביות בקרב ילדים עם לקות שמיעה.
כיום, ישנן שיטות הוראה שונות ומגוונות לקריאה בקרב ילדים בעלי לקויות שמיעה וקריאה. עבודת סמינר זו מתמקדת ביעילותן של אסטרטגיות קריאה- למידה אצל ילדים עם לקות קריאה ושמיעה בהתבסס על השיטה הפונטית.
שאלת המחקר של עבודה זו היא מהי יעילות האסטרטגיות להוראת קריאה בקרב ילדים עם לקות שמיעה ולקות קריאה.
ההשערה היא שהשיטה שתתאים ביותר לילדים עם לקות שמיעה היא  הפונטית, מאחר שהיא מתבססת על קליטה אודיטורית של עיצורים ותנועות: גרפות ופונמות. זאת בניגוד לשיטות גלובליות  המתייחסות לתהליך של סינתזה  ואחר כך יריד לפרטים. שיטות אלו מושתתות על זיכרון  חזותי ולא עונות על הצרכים  של עם לקות שמיעה דיסלקטים. הילד לקוי השמיעה  ודיסלקטי  שתפיסתו החזותית לקויה, אינו מסוגל לעמוד על מבנה המילה, לכן, הוראת הקריאה חייבת להתבסס על תפיסה מדויקת של מילים ע"י הפניית תשומת ליבו של הילד למרכיביה השמיעתיים והחזותיים של  המילה (שרן, 1971).
תשובה לשאלת המחקר והשערתה תינתן באמצעות סקירה ספרותית- מאמרים אמפרים ותיאורטיים שפורסמו בשנים האחרונות העוסקים בלקויות למידה, מודעות פונולוגית וכן במודלים ובשיטות הוראה.