תוכן עניינים
עמוד תקציר
1 -2
הקדמה
3 פרק 1:
סקירת ספרות
4 -15

1 .1. שחיקה נפשית
4 -5

2 .1. הגורמים שמשפיעים על השחיקה בעבודה
6 -8

3 .1. שיטת הפקדה 9-12

4 .1. יתרונות שיטת ההפקדה
1 2-13
5.1.חסרונות שיטת ההפקדה
1 3-14

6 .1.שיטת הפקדה ושחיקה
1 4
7.1.סיכום
1 5
פרק 2:
שיטה
1 6-19

1 .2.נבדקים
1 6-17

2 .2.כלי מחקר
1 8-19

3 .2.הליך
1 9
פרק 3:
התערבות
2 0-22
פרק 4:
ממצאים
2 3-29

1 .4. התפלגות משתני המחקר
2 4-
5
2 .4. בחינת השערות
2 6-27

3 .4.ניתוחים סטטיסטיים נוספים
2 8

4 .4.סיכום ממצאים עיקריים
2 9
פרק 5:
דיון וסיכום
3 0-32
רשימה ביבליוגרפית
3 3-36
תקציר שחיקה נפשית זהו סינדרום של תשישות נפשית וציניות שמתרחש לעיתים קרובות בקרב אנשי מקצוע העובדים עם אנשים. בו המשאבים הנפשיים אוזלים, העובד מרגיש שאינו יכול לתת מעצמו מבחינה רגשית, מתפתחת אצלו גישה צינית ושלילית כלפי לקוחותיו ובנוסף הוא מעריך את עצמו בצורה שלילית. מאפייניה הם:
עייפות כרונית, רגישות למחלות, תחושת דיכאון, חוסר אונים וחוסר תקווה. התחושות שמלוות שחיקה הנן – דיכאון, חרדה, כעס, שנאה, חוסר רצון לשתף פעולה, תוקפנות ובידוד. שחיקה בקרב אחיות היא תופעה גלובלית. היא משפיעה עליהן בכל חלקי העולם ובכל תחומי המקצוע הסיעודי.
40% מאחיות בית החולים חוות שחיקה. ישנם מספר גורמים המשפיעים על שחיקה בקרב אחיות בעבודה,כגון: חוסר אוטונומיה, חוסר גיוון וכאשר האחות מרגישה שלא מעריכים את עבודתה בצורה מספקת. מכוון שלאחות בשיטת ההפקדה יש אוטונומיה, היא מנהלת את הטיפול  הסיעודי ויש לה את הסמכות במתן הטיפול האחריות והיכולת להפעיל את שיקול דעתה. רצינו לבחון את הקשר בין שחיקה לשיטת ההפקדה. שיטת ההפקדה מיושמת במחלקות שחקרנו לכן בחרנו לבחון את הקשר בין רמת הידע בנוגע לשיטת ההפקדה לבין שחיקה. האם יש קשר בין רמת הידע בנוגע לשיטת ההפקדה ובין רמת השחיקה בקרב האחיות?   השערותינו הן:
יימצא הבדל בין רמת הידע בנוגע לשיטת ההפקדה לפני ההתערבות לבין רמת הידע אחרי ההתערבות.
יימצא הבדל ברמת השחיקה של האחיות לפני ההתערבות לבין רמת השחיקה אחרי ההתערבות.
יימצא קשר סטטיסטי מובהק בין רמת הידע בנוגע לשיטת ההפקדה  לבין השחיקה.
במדגם המחקר 75 אחיות מבית החולים שהשתתפו במחקר על פי בחירתן. הגיל הממוצע של אחיות המדגם הוא 42.40 (טווח הגילאים נע בין
2 4 לבין 60). מספר משמרות העבודה לשבוע הוא בממוצע  5 (הטווח נע בין 2 משמרת לשבוע לבין 5 משמרות לשבוע). מספר משמרות ערב ולילה הוא 2.81 משמרות בממוצע לשבוע (הטווח נע בין 0 לבין 5 ). מספר שנות הוותק המקצועי הוא 18.97 שנים בממוצע (הטווח נע בין שנה לבין 41
שנים). 80% מהאחיות במדגם הן אחיות מוסמכות ולכ  – 40% מהאחיות יש תואר ראשון . רוב האחיות במדגם הן יהודיות ונשואות. אוכלוסיית המחקר נבחרה במדגם נוחות. במחקר זה נעשה שימוש בשאלון הבנוי משלושה חלקים: חלק א- שאלון דמוגרפי שחיברנו אשר בדק 8 משתנים דמוגרפיים: גיל, השכלה מקצועית, שם המחלקה, מצב משפחתי, מספר משמרות בשבוע, מספר שנות וותק מקצועי, מספר משמרות ערב או לילה בשבוע ודת. חלק ב'- שאלון שחיקה –   MBI-maslach burnout inventory   Maslach & Jaxson,1981)בתוך כנען,1993). שאלון זה מורכב מ- 21 פריטים המודדים שחיקה, הפריטים מייצגים שלושה משתני שחיקה : תשישות נפשית, דה פרסונליזציה ואי מימוש עצמי. חלק ג'- שאלון שאנו חיברנו אשר בדק את רמת הידע של האחיות בנוגע לשיטת ההפקדה. הידע נמדד באמצעות 11 פריטים . תשובה נכונה זיכתה את האחות בנקודה . על תשובה לא נכונה, לא יודעת או תשובה חסרה האחות לא קיבלה ניקוד. הציון נקבע לפי מספר התשובות הנכונות. ביצענו התערבות המבוססת על המודל של פטריסיה בנר- מטירון למומחה. ההתערבות כללה מצגת בישיבות צוות לאחיות.לפני חלוקת השאלונים הם מוספרו מ1-75. לפני ההתערבות הם חולקו לנבדקים בכל אחת מהמחלקות שהשתתפו במחקר על ידינו. הם חולקו לנבדקים במהלך שבועיים באופן פרטני במשמרות השונות. כל אחד מהנבדקים מילא את השאלון בזמנו הפנוי והחזיר אותו באופן עצמאי לתא הדואר המחלקתי שלנו. אנו לא נכחנו בזמן מילוי השאלונים. לאחר ההתערבות חולקו אותם שאלונים לאותם נבדקים באופן קבוצתי. הם מולאו מיד בתום ההתערבות בחדר הישיבות המחלקתי ונאספו על ידינו. בפעם זו אנו נכחנו בזמן מילוי השאלונים. מניתוח הממצאים נמצא כי הידע לפני ההתערבות הוא בינוני, הידע לאחר ההתערבות הוא גבוה.  רמת הידע אחרי ההתערבות גבוהה באופן מובהק מרמת הידע לפני ההתערבות. רמות השחיקה המדווחות אינן גבוהות לא לפני ההתערבות ולא אחריה ולא נמצא הבדל מובהק ברמת השחיקה לפני ההתערבות בהשוואה לרמת השחיקה אחריה. גם במדידה לפני וגם במדידה אחרי הדה פרסונליזציה נמוכה יחסית והתשישות גבוהה יותר.