מקרי מבחן ביישוב סכסוכים (משפט שיתופי וטיפולי)

תקציר העבודה

"עבודת סיום- משפט שיתופי וטיפולי (יישוב סכסוכים)

שאלה א': קישור למאמר ופתרון שאלות הקשורות בו
1. נושא הסכסוך הינו סכסוך משפחתי בין בני זוג נשוי אשר הגיע למחלוקות בלתי ניתנות לגישור בנושא תכנון ועיצוב הבית.
2. עמדות הצדדים- הבעל, רצה להקים בית בסגנון כפי עתיק עם רהיטים ישנים משוק הפשפשים, ולעומתו האישה, רצתה להקים בית בסגנון מודרני, מינימליסטי הצבוע בלבן. אף לאחר שניסו בני הזוג להגיע לכדי פשרה וגישור, בני הזוג הגיעו למבוי סתום בשל הגעה לעמדות מנוגדות קשוחות. בדומה למשפטו של פישר ויורי ""הפרד את האנשים מן הבעיה"", גם כך עו""ד מטעמם ניסתה לקדם שיח שיתופי תוך עמידה על הנושאים החשובים לשני בני הזוג, אך ללא הצלחה. "…

 

עבודת סיום- משפט שיתופי וטיפולי

 

שאלה א': http://mynetroshhaayin.co.il/article/266509/7

  1. נושא הסכסוך הינו סכסוך משפחתי בין בני זוג נשוי אשר הגיע למחלוקות בלתי ניתנות לגישור בנושא תכנון ועיצוב הבית.
  2. עמדות הצדדים- הבעל, רצה להקים בית בסגנון כפי עתיק עם רהיטים ישנים משוק הפשפשים, ולעומתו האישה, רצתה להקים בית בסגנון מודרני, מינימליסטי הצבוע בלבן. אף לאחר שניסו בני הזוג להגיע לכדי פשרה וגישור, בני הזוג הגיעו למבוי סתום בשל הגעה לעמדות מנוגדות קשוחות. בדומה למשפטו של פישר ויורי "הפרד את האנשים מן הבעיה", גם כך עו"ד מטעמם ניסתה לקדם שיח שיתופי תוך עמידה על הנושאים החשובים לשני בני הזוג, אך ללא הצלחה.
  3. האינטרסים והצרכים של הצדדים– מלבד עיצוב וסגנון הבית, לבני הזוג לא היו מחלוקות מסוג זה קודם לכן ולפיכך האינטרסים האחרים הינם משותפים. לגבי עיצוב וסגנון הבית האינטרסים והצרכים של הצדדים מנוגדים. באשר לרצון הבעל הרוצה להקים בית בסגנון כפרי ובאשר לרצון האישה הרוצה להקים בית בסגנון מודרני. לטענתם, אפילו שיח על גופי תאורה אינו מגיע לכדי פשרה ונדחה על הסף בטענה שהם נגעלים מהעיצוב של השני.

הפתרון המוסכם במחלוקת הינו–  גישור- הליך במשפט המודרני, העשוי להתבצע במספר מודלים, שהעיקרון המשותף להם הינו, כי צד שלישי, שאינו בעל סמכות הכרעה, מקבל מצדדים לסכסוך הסכמה לניהול הליך של בירור הסכסוך ביניהם. בתוך הליך הגישור ניתן לשייך סכסוך זה למודל הגישור הטרנספורמטיבי. לפי מודל זה, הדגש הינו חשיבותם של יחסים בין אישיים וקשר על פני סיפוק צרכים והשגת יתרונות כלכליים. זאת ע"י שינוי עצמי, העצמה אישית והכרה באחר. המטרה– להגיע מתוך הקונפליקט להזדמנות להעצמה והכרה מתוך ניהול נכון של התהליך. היתרונות בהליך גישור זה: ראשית, הליך זה יכול להיות יצירתי. מהקונפליקט יכולה לבוא צמיחה אישית והכרה במי שמולך, ולא רק סיפוק צרכים (כלכליים, אישיים ועוד) אלא ממקום של שינוי. שנית, ישנה שליטה של כל צד על התוצאה ועל גיבושו של התוכן. ישנו דגש על ערך מוסרי על פני יעילות והוא ישים בעיקר לסכסוכי משפחה, כגון המקרה הנדון, כאשר בני הזוג המגיעים לגישור זה, מגיעים לא לשם ההסדר בדרך כלל אלא להעצמה והכרה בעמדותיהם וצרכיהם. שלישית, ראיית הקונפליקט כהזדמנות- פיתוח הכרעה עצמאית וביטחון, הכרה בפרספקטיבה של האחר וחווית גדילה. הליך זה הולם לצרכי הצדדים הפרטניים, לאינטרסים, ליכולות ולקניית סיכוי מול סיכון. לבסוף, הליך זה צופה פני עתיד- מאפשר המשך שיתוף פעולה….

 

שאלה ב':

השינוי שחל בתפקיד השופט – המודל הרווח של הליך השפיטה שנהג בארצות המשפט האנגלו-אמריקאי עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 היה הליך השפיטה האדוורסרי. גישה זו מניחה כי בין הצדדים למחלוקת קיים קונפליקט שמקורו בהתנגשות בין תפיסות נוגדות לגבי זכויות וחלוקת משאבים, וכן בין צרכים, ערכים או מטרות נוגדים. ניהול הסכסוך נתפס כמאבק על מקור תחום ומוגבל, שתוצאתו היא בהכרח בינרית, כך שזכייתו של  האחד משמעה בהכרח הפסד לאחר (משחק סכום אפס). תפיסת העולם הפורמליסטי אשר גזרה מתוכה את תפיסת התפקיד השיפוטי, שימשה תפקיד טכני בעיקרו המיועד לאיתור הדין המתחייב וליישומו בנסיבות העניין. במהלך המאה ה-20 עורערו תפיסת המשפט הפורמליסטית ותנועות רעיוניות שונות, העלו טענות נגד הנחות-היסוד שעמדו בבסיסם של תפיסת המשפט הפורמליסטית ומודל השפיטה המסורתי. ההליך האדוורסרי הופך את הייצוג המשפטי ללוחמני באופיו, ומוביל להשמעת איומים ,להסתרת מידע חשוב ולהצגת תמונה חלקית ושגויה של הסכסוך שאינה מתחשבת במציאות אנושית מורכבת. הצורך לענות על בעיות שעימן התמודדה מערכת בתי-המשפט, והשפעתה של תנועת יישוב סכסוכים הולם, הובילו לעדכון תכניו של התפקיד השיפוטי. מערכות בתי-המשפט בארצות-הברית ובארצות נוספות לרבות ישראל, כוללות כיום הליכי שפיטה הנבדלים במאפייניהם ובמטרתם מהליכי שפיטה אדוורסריים מסורתיים. עם השנים חל שינוי בתוכני התפקיד השיפוטי, וכיום ניתן להצביע על קיום תפקיד של שופט הסדרי בשיטתנו. טווח מופעיו של תפקיד השופט ההסדרי נע בין מודל צר, המכוון להשגת הסדר בתיק מטעמים של יעילות, לבין מודל רחב. המודל הרחב מייצג תפיסת תפקיד של שופט כמיישב סכסוך במובנה העמוק, שביסודה טעמים של איכות ושאיפה להשגת רווחים גם במישור הפסיכולוגי והבין-אישי. מודל זה ניתן ליישום תוך שימוש בפרקטיקות הנלמדות מפרשנות עדכנית של המונח "הגינות הליכית" ובמאפיינים של שפיטה בגישה של פתרון בעיות.  לסיכום: נמנית מגמה מרכזית שעניינה מעבר מתפיסת ניהול סכסוכים המבוססת על גישה תחרותית ובירור מחלוקות בדרך של ניהול הליך שיפוטי אדברסרי, לתפיסת ניהול סכסוכים ויישובם המבכרת יישום גישה שיתופית ושימוש במגוון הליכים לבירור סכסוך ויישובו ההולמים…