אליס בארץ הפלאות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2018
מספר מילים 1944
מספר מקורות 17

תקציר העבודה

העבודה חוקרת את ההצגה של אליס בארץ הפלאות שהועלה בתיאטרון גשר בשנת 2015 ובעיקר את הקשר המורכב והתלותי שבין אליס לידל לבין לואיס קרול (אליס המלכה וקרול הפרש הלבן).
הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" (Alice's Adventures in wonderland) של לואיס קרול שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון שהיה כומר ומרצה למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד (הוא מספרי הילדים הפופולאריים בכל הזמנים. הסיפור הומצא ע"י לואיס קרול כסיפור ב-1862 במהלך שיט על התמזה עבור אליס לידל (בתו האמצעית של בת העשר של הדיקן בקולג' בו לימד). אליס ביקשה שיכתוב עבורה את הסיפור, והוא הכין עבורה ספרון הכולל איורים משלו בשם "הרפתקאות אליס מתחת לאדמה". חברים שראו את הספר אצל הדיקן, עודדו את קרול לפרסם את הספר. הוא ערך שינויים בסיפור ובשם הספר, הצייר ג'ון טניאל הוסיף איורים, הספר ראה אור ב-4 ביולי 1865, מלווה באיוריו של ג'ון טניאל, הוא זכה להצלחה אדירה עוד בחייו של קרול. הספר מצטיין במשחקי מילים ובאיגיון (נונסנס) ועשיר בשירים מחורזים שהם למעשה פרודיה על שירי הילדים של התקופה ודמויות מהווי החיים הוויקטוריאניים. קרול כתב גם ספר המשך הנקרא "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" (Through the Looking-Glass, and What Alice Found There) וגרסה נוספת- "אליס לחדר הפעוטות" (The Nursery Alice).
ב-1856 הגיע לקולג' בו לימד קרול דיקן חדש, הנרי ג'ורג' לידל, עם רעייתו לורינה האנה וילדיהם. קרול בן ה-24 התיידד עם המשפחה ובמיוחד עם ילדיו של הדיקן, שלוש בנות ובן.
הוא הרבה לצלם אותם, והיה משעשע אותם בחידות, סיפורים ומשחקים. לבת האמצעית קראו אליס לידל והיא הייתה אז בת ארבע. קרול נהג במשך השנים לקחת את הילדים לשיט בנהר התמזה ובסופו היו עורכים פיקניק. באחד מימי שיט אלה ב-1862 המציא קרול (בן ה-30) עבור אליס לידל (בת העשר), גרסה ראשונה בע"פ של "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות".
בין אליס לידל ללואיס קרול התפתח עם השנים הקשר הדוק שהשפיע לעומק על שניהם, היחסים עם קרול היו מורכבים ביותר וזכו לאינספור פרשנויות וניתוחים. לפי ההשערה הרווחת היה קרול מאוהב באליס לידל והוא תיאר אותה כ"ילדה – ידידה האידיאלית". הקשר בין לואיס קרול למשפחת לידל ניתק בצורה פתאומית וכמעט לחלוטין
ביוני 1863 כאשר אליס הייתה בת 11 . הנתק היה טראומתי לשניהם פרטים בנושא הועלמו מיומנו ע"י קרובי משפחה "מפאת כבודו" ונותרו רק השערות בנושא.
כדי להבין את הקשר של קרול עם אליס יש לבחון את קשריו עם ילדות ידידות אחרות, ולקרול היו רבות כאלו.
קרול סבל מגמגום קל, אבל פגם זה היה נעלם כשהיה בקשר עם ילדות קטנות. הן אהבו להיות בחברתו, והן היו חלק מרכזי בחייו. הוא היה מספר להן סיפורים, מתכתב אתן, ממציא עבורן משחקים ומצלם אותן. צילומי הילדות בבגדים, בתחפושות וגם בעירום, היו נעשים תמיד ברשות הורי הילדות. קרול ניהל יומן על קשריו עם ידידותיו הקטנות. הייתה לו איבה כלפי ילדים ממין זכר, את גישתו ביטא היטב כשאמר "אני מחבב ילדים, מלבד בנים" . עקב הערצתו של קרול לאידיאל היופי הנשי של ילדות קטנות דווקא, הערצה שבאה לידי ביטוי גם בצילומי עירום של ילדות )בהן אליס(, הועלו טענות שייחסו לקרול פדופיליה.
ההצגה "אליס" נולדה כרעיון שהועלה ע"י יחזקאל לזרוב במפגש עם המחזאי רועי חן ושהבשיל לידי תסריט למחזה שכתב רועי חן ושהוצג בתיאטרון גשר בבימויו של יחזקאל לזרוב.
עלילת המחזה דמיונית ומתמקדת בהשלכות שהיו למפגשים של אליס הילדה עם לואיס קרול במשך שנות ילדותה על המשך חייה של אליס כילדה נערה ואשה.
במחזה נעשה שימוש במוטיבים שנלקחו משני ספרים של קרול: "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ו-"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם". המחזה קצר שבחים רבים מהמבקרים והצופים וזכה לאזכורים רבים בתקשורת עקב הפרשנות האמיצה לסיפור שמאחורי הסיפור.
ברצוני לטעון כי הבמאי יחזקאל לזרוב והמחזאי רועי חן בחרו לנקוט עמדה סובייקטיבית המפרשת את טיב הקשר בין לואיס קרול לאליס לידל כקשר בין מבוגר עם נטיות המרמזות על פדופיליה לילדה תמימה שמתאהבת בו.
התאהבותה של אליס הילדה בלואיס קרול ורצונו של המבוגר לואיס קרול שאליס לידל לא תגדל כי הוא אוהב ילדות, נזרע במוחה כזרע הרסני המלווה אותה ומשפיע על שארית חייה. המסר בהצגה לא מוסבר באופן רציונאלי מפורש אלא מחלחל דרך החוויה הוויזואלית והרגשית המטלטלת והעוצמתית תוך טשטוש הגבול בין מציאות לאשליה באמצעים שונים. השיפוט הסופי באשר לאופיו האניגמטי של קרול מושאר לקהל.
הנושאים שארצה להדגיש הם הפדופיליה המרומזת, אהבתה של אליס וההרס העצמי.
בכדי להוכיח את טענתי אשתמש בניתוח המחזה וההצגה ממספר אספקטים: מבנה שפה ומלל במחזה, סצנות מסוימות בהצגה, תפאורה, ויזואליה ומוסיקה.
החומרים שבהם אשתמש יכללו את המחזה וההצגה שהועלו בתיאטרון גשר , ראיונות של הבמאי והשחקנים לתקשורת, ביקורות/מאמרים/בלוגים שנכתבו על ההצגה, ביוגרפיות
וספרים שקשורים ללואיס קרול ואליס לידל וכמובן הספרים המקוריים של לואיס קרול.