סוכם על ידי– משאבי אנוש 2005
  פרק 9 – חשיבה מושגים וחלוקה לקבוצות – אבני היסוד של המחשבה – אפשר לתפוס את המושג מחשבה כ"שפת הנפש".  למעשה, יש יותר משפה אחת. אופן מחשבה אחת מקביל לזרם המשפטים שאנו "שומעים בראש". לאופן זה מתייחסים בכינוי מחשבה טוענת, משום שהיא מבטאת קביעה או טענה. אופן אחר, תואם לדמויות שאנו מסוגלים "לראות" בעיני רוחנו. זו היא מחשבה מדמה. אנו יכולים לחשוב על קביעה כעל הצהרה המבטאת טענה עובדתית. כדי להבין מחשבה קביעתית, צריכים אנו קודם כל להבין את המושגים המרכיבים אותה.
תפקידם של מושגים – מושג, מייצג קטגוריית ייצוג שלמה, פירושו סט של תכונות שאנו משייכים לקטגוריה מסוימת. (המושג שלנו ל"חתול", כולל את התכונות של 4 רגליים ושפם).
מושגים משרתים פונקציות חשובות בחיים המנטאליים. העולם מלא בכל כך הרבה עצמים שונים, שאם נטפל בכל אחד בנפרד, נכרע מהר תחת העומס. איננו מתייחסים אל כל עצם כיחיד ומיוחד, אנו רואים אותו כדוגמה למושג או למחלקה. כאשר אנחנו מתייחסים אל עצמים שונים כשייכים לאותו מושג, אנו מפחיתים את מורכבות העולם שעלינו לייצג במחשבה.
סיווג לקבוצות, או קטגוריזציה, מתייחסת לתהליך של שיוך עצם למושג. מושגים מאפשרים לנו לנבא מידע שלא נתפס ישירות, תכונות שאינן נראות לעין. מושגים מאפשרים לנו להרחיק מעבר למידע הזמין. אנחנו יודעים משהו על התכונות המשותפות לפרטים השייכים למושג. זה מאפשר לנו לתקשר במהירות בכל הנוגע להתנסויות שמתרחשות בתכיפות גבוהה. אנחנו יכולים להמציא מושגים בו ברגע כדי לשרת מטרה מסוימת ("דברים שצריך לקחת לטיול קמפינג"). ·         אבטיפוסים  – התכונות המשויכות למושג מתחלקות לשתי מערכות.
מערכת תכונות אחת מהווה את האבטיפוס של המושג, אלו הן התכונות המתארות את הדוגמה הכי טובה למושג. אבטיפוס הוא בדרך כלל מה שעולה במוחנו כאשר אנו חושבים על המושג. תכונות אלו יכולות להיות נכונות לגבי הדוגמאות הטיפוסיות של האבטיפוס, אבל ברור שאינן נכונות בכל המקרים. מושג חייב להכיל משהו נוסף לאבטיפוס – ליבה מרכזית, המורכבת מהתכונות החשובות ביותר למי שמשתייך למושג. התכונות האלה חיוניות והכרחיות כדי להיות שותף למושג הזה.     (תכונות האבטיפוס הן סימנים בולטים אך לא מושלמים לשייכות למושג, ואילו תכונות הליבה המרכזית מאבחנת בבירור את השייכות למושג).
על מנת לסווג אדם או חפץ לקטגוריות מוגדרות היטב, יש לקבוע האם יש לו את הליבה או את התכונות המגדירות. ההחלטה אם עצם מסוים הוא דוגמא למושג מעורפל (כמו ציפור), כרוכה פעמים רבות בקביעת מידת הדמיון שלו לאבטיפוס של  המושג. נראה כי רוב המושגים הטבעיים הם מעורפלים – הם חסרים הגדרה מדויקת, ותהליך הסיווג של מושגים אלה מסתמך רבות על אבטיפוסים.
במקרים מסוימים, מוסגים חמקמקים משופעים יותר בתכונות אבטיפוס מאשר במקרים אחרים.
רמת טיפוסיות הדוגמא משפיעה על תהליך הסיווג. טיפוסיות משפיעה גם על מה שאנו חושבים כשאנו נתקלים בשם המושג (כשתשמעו את המשפט "יש ציפור מחוץ לחלונך", סביר יותר שתחשבו על אדום-חזה מאשר על עיט), ומה שעולה בראשונה, ללא ספק משפיע על הדרך בה אנו מבינים את המשפט.
אוניברסאליות של אבטיפוסים – עבור מושגים מסוימים (סבתא) לתרבות יש השפעה ברורה על האבטיפוס. אבל עבור מושגים אחרים, טבעיים יותר, אבטיפוסים הם אוניברסאליים במידה מפתיעה. אבטיפוסים של צבע, הם אוניברסאליים.  כל האנשים מבססים את האבטיפוסים שלהם לחיות על תכונות הניתנות להבחנה בקלות (צורה כוללת, או מאפיינים בולטים כמו צבע, זנב שעיר או דפוס תנועה אופייני). תכונות אלו הן סימנים להיסטוריה האבולוציונית של המינים, עליה מתבססת הטקסונומיה המדעית. ניתן לחשוב גם על מיקרים בהם מושגי החיות שונים בתרבויות שונות. אם בתרבות אחת יענים נפוצים, אך לא כן אדומי–החזה, אותה תרבות תהיה בעלת אבטיפוס שונה ל"ציפור" מאשר התרבות שלנו. אולם העקרונות על פיהם נוצר האבטיפוס – כגון התמקדות בתכונות נפוצות אצל המושג – אלה הן אוניברסאליות. ·         היררכיות של מושגים – בנוסף לידיעת תכונות המושגים, אנחנו יודעים גם איך הן מתייחסות זו לזו. …
·         ·         ·         ללא מקורות.