דילמת הדירקטור: טובת חברת הבת מול טובת האשכול מבוא והצגת הסוגיה:
מהי חובת האמון שחב דירקטור של חברה בת, הנתונה לשליטתה המלאה של חברת האם? סיטואציה זו היא מקרה פרטי בסוגיית תכלית החברה. ישנן שלוש גישות עקרוניות בנוגע לתכלית החברה המסחרית הרגילה, ובהתאם להן יכולה חובת האמון של הדירקטורים להיות נתונה: לבעלי המניות בלבד, לחברה כישות עצמאית, או לחברה ככוללת גם גורמים חיצוניים כגון נושים, עובדים, ואף קהילייה. הבעייתיות במצב נגלית לעין כאשר נבחנות נקודות הקיצון בהן נדרש הדירקטור של חברת הבת לקבל החלטות הפוגעות בחברת הבת אך מיטיבות עם חברת האם, או לחילופין פוגעות בחברת האם ומיטיבות עם חברת הבת. הדירקטור נתון בדילמה:
אם יפעל לטובת חברת האם ויפגע בחברת הבת, הוא עלול עקרונית להיתבע לדין בגין הפרת חובת האמונים שלו לחברה. אם יפעל לטובת חברת הבת, חברת האם תוכל לתבוע אותו על הפרת חובת האמון שלו כלפיה (כבעלת המניות), או באופן פשוט הרבה יותר להעבירו מתפקידו כדירקטור.
למעשה, אין מדובר בדילמה מעשית, משום שבפועל הדירקטור יעדיף כמעט תמיד (מבחינה רציונלית) לפעול לטובת חברת האם, מאחר והנזק שיגרום לעצמו אם יפעל כנגד חברת האם יהיה בדרך כלל גדול יותר מהתועלת שיביא הדבר לחברת הבת.
הדבר נובע מהשליטה המוחלטת של חברת האם בחברת הבת (בעלות מרוכזת ולא מפוזרת):
שליטה הן במובן של פיקוח צמוד ומתמיד, והן במובן של היכולת להחליף את הדירקטור או לתבוע אותו בגין הפרת חובת אמונים. מהעובדה שההחלטות תהיינה כמעט תמיד לטובת חברת האם על חשבון חברת הבת, יכולה במקרים רבים לנבוע פגיעה בגורמים אחרים (חיצוניים או עתידיים), פגיעה שאינה יעילה מבחינה מצרפית ושאינה ניתנת למניעה אם חובת האמון של הדירקטורים נתונה לבעלי המניות בלבד. מאידך, אם חובת האמון תהיה נתונה גם לחברה כישות עצמאית או גם לאינטרסים חיצוניים, יהיה לדירקטורים קושי מעשי לקיימה, ואם תקויים תיפגע חברת האם בעלת המניות, ויפחת התמריץ להקים חברות בת, שבקיומן יש יתרונות כלכליים מרובים.
לפיכך כל פתרון מוצע לבעיה חייב יהיה לאזן בין הפגיעות השונות ולספק תשובה לקשיים המעשיים.
חשוב להדגיש גם כי במידה והפגיעה היא רק בחברת הבת כחברה, לא מתעוררת בד"כ כל בעיה: בהיעדרם של בעלי מניות מיעוט חברת הבת שייכת כולה לחברת האם, ואם לא נפגעים גורמים חיצוניים בכלל (כולל אינטרסים רגולטוריים של המחוקק), לחברה אין תכלית כישות עצמאית  ולמעשה אף גורם אנושי לא נפגע. אולם יש תמיד לזכור את אפשרות קיומם של גורמים עתידיים: בעלי מניות שירכשו את החברה בעתיד, מפרקים, נאמנים וכו'.
במקרה כזה לחברה כן תהיה תכלית כישות עצמאית.
העבודה תיוחד בעיקרה לסקירת המצב המשפטי בתחום בארה"ב, בה נערך דיון של ממש בשאלה, הן בפסיקה והן בספרות. לאחר מכן אבחן את המצב בישראל, בה לא נדונה השאלה לעומק, תוך בחינת החקיקה והפסיקה הנוגעים לנושא.
לבסוף אסכם את הדיון ואת המסקנות העולות ממנו.