הקדמה הטרור אינו בעיה ייחודית לישראל.
מדובר בתופעה גלובלית המאיימת על מדינות רבות. יתרה מכך, אנו מוצאים כי מרבית הארגונים משתמשים בדרך פעולה דומה על מנת להשיג את יעדיהם הפוליטיים, האידיאולוגיים והדתיים. ארגוני הטרור פועלים לפי עקרונות משותפים שניתן לכנותם אסטרטגית הטרור.  כיום אין חולקים על הקשר ההדוק בין הטרור לתקשורת  ומובן לכולם  כי לטרור אין קיום ללא התקשורת מחד ומאידך, גם לתקשורת אינטרסים משלה (רייטינג גבוה המתורגם ברווחים כספיים) בסיקור הנרחב של הטרור. יש להתייחס לתעמולה הפלסטינית כאל נשק במלחמה ולא כאל סמל. התעמולה נבנית על שימוש ציני, שקרי ומעוות באמצעי התקשורת הזרים במטרה לסחוף את דעת הקהל העולמית  ואת דעת הקהל הפלסטינית המקומית. בחרתי להתייחס לתעמולה וההסתה באמצעי התקשורת של הרש"פ שהם אמצעי תקשורת "מטעם". הטלוויזיה, רדיו, עיתונים וכן האינטרנט ברש"פ מפרסמים רק מה שאושר להם לפרסם והם מהווים בעצם את קולה של הנהגת הרשות והעומד בראשה – ערפאת. בעבודה לא אתמקד באירועי פוליטיים אלא רק במסרים ובתכנים התעמולתיים מעודדי השנאה וההסתה לטרור נגד ישראל כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכל אמצעי התקשורת ברש"פ. מסרי שטנה אלו הופיעו לאורך כל הדרך, גם כאשר ישראל והרשות ישבו בועידות שונות : באוסלו, בועידת שארם, פסגת עקבה ועוד.
בכירי הרשות הפלסטינית התחייבו עוד מהסכם אוסלו לפעול למען מניעת ההסתה, אולם כפי שהוברר בהמשך דבר לא נעשה "-התקשורת והטרור – חד הוא. התקשורת היא הטרור, היא אמצעי לחימה, באמצעותו מנסים להשיג הישגים שונים, בעיקר מדיניים" (מדברי אלי לנדאו, ראש עירית הרצליה בעבר ועיתונאי ביום עיון בנושא תקשורת וטרור). בין התקשורת לבין הטרור ישנם קשרים עמוקים ועל כך נכתב רבות. התקשורת היא בעצם  "ידידתו הטובה של הטרוריסט". אמצעי התקשורת המודרניים, ובעיקר הטלוויזיה והאינטרנט, העצימו את השפעות הטרור והגבירו את התפשטותו בעולם כולו מאחר ורק לתקשורת יש יכולת להפיץ את "בשורת הטרור".  המטרה הסמלית הופכת באמצעות כלי התקשורת לחשובה יותר מהמעשה. ארגוני הטרור שואפים לקבל תשומת לב והתייחסות והם הופכים לגורם מרכזי בתיאטרון הטרור שמעניק להם את כל מבוקשם.