נושא המחקר: השפעת כמות שעות הגלישה באינטרנט על בני נוער תאריך הגשה: 23/07/06
תוכן העניינים
תקציר — 3
1 .0             מבוא -. 4-9
1 .1.    הקדמה . 4
1 .2.    הרציונאל ומחקרים קודמים … 4-5
1 .3.    השערות המחקר – 6-8
1 .4.    הגדרת משתנים – 8-9
2 .0             שיטה – 10-12
2 .1.    מאפייני אוכלוסייה 10
2 .2.    כלים – 10-12
2 .3.    הליך – 12
3 .0         תוצאות –… 13-23
3 .1.    השערה מס' 1 -… 13-15
3 .2.    השערה מס' 2 -… 16-17
3 .3.    השערה מס' 3 -… 18-19
3 .4.    השערה מס' 4 -… 20-22
3 .5.    השערה מס' 5 -23
4 .0         דיון ומסקנות – 24-27
4 .1.    תוצאות . 24-
5
4 .2.    ביקורת . 26-27
4 .3.    מחקרי המשך -… 27
ביבליוגרפיה 28-29
נספח   30   שאלון המחקר 31-34
סיכום -…
35
  תקציר רשת האינטרנט חדרה לחיינו לפני מספר שנים ומאז תופעת הגלישה מתפשטת לכל האוכלוסייה ובכל הגילאים.
הכל נעשה מהר יותר וזמין יותר.
מחקר זה התמקד בנושא התנהגות בני הנוער כפונקציה של כמות שעות הגלישה ברשת האינטרנט – 87% מבני הנוער בארץ משתמשים בה.
לפני שניגשנו לביצוע המחקר עלתה בראשינו השאלה  – חשיפת בני הנוער לאינטרנט – חיובי או שלילי?
בשנים אחרונות אנו עדים לתופעות חיוביות ושליליות של היחשפות בני הנוער ואף ילדים קטנים לרשת האינטרנט.
אנו בחרנו להתמקד בחמישה תחומים ושיערנו חמש השערות והן:
א. קיים קשר שלילי בין מספר שעות הגלישה למקובלות חברתית.
ב. קיים קשר הפוך בין מספר שעות הגלישה לבין ממוצע הציונים בביה"ס.
ג. אין השפעה של מספר שעות הגלישה על כמות הפעילויות החוץ ביתיות.
ד. קיים קשר חיובי בין מספר שעות הגלישה להכרת הנושאים האקטואליים /חברתיים.
ה. אין הבדל בין בנים לבנות מבחינת כמות שעות הגלישה.
ממצאי המחקר איששו שלוש השערות. עוד מצאנו שקיימת חוסר תקפות של שניים מבסיס ההשערות, כלומר שהשינוי הגדול והמהיר ברשת או התמקדות המחקר באוכלוסיית הנוער בלבד, גרמו לכך שמחקרים שבוצעו בעבר – ממצאיהם שונים ממצאינו.
ממצאי המחקר שופכים אור על השפעת האינטרנט ועל תפישת בני הנוער את תפקיד האינטרנט ומקומו בחייהם, לדעתנו לטובה.

1 . מבוא
האינטרנט הינה רשת מחשבים עולמית לשאיבת ומסירת מידע.
הרשת, שהחלה כרשת בצבא האמריקני ואח"כ ככלי להעברת מידע בין אוניברסיטאות, פרצה לתודעה הציבורית בתחילת העשור הקודם והפכה במהירות רבה  לנחלת כלל האוכלוסיות בארצות המפותחות.
בתחילה השתמשו בה כמקור מידע וכמקור לעיבוד ושיתוף נתונים. התקנת רשתות במקומות העבודה, חשיפה של האנשים לפוטנציאל הגלום בה, בד בבד עם מהפיכת המחשוב הנייד, גרמו  לרשת האינטרנט לחדור לכל  מקום ומקום  והפכה לחלק בלתי נפרד משגרת היום (בן זוהר,2003).
אופן השימוש באינטרנט, שנעשה קל ופשוט יותר ויותר למשתמש ככל שגדל מספר המשתמשים, מודולי התוכנות השונות, מהירות הגלישה – שהחלה בקו טלפון פשוט ועברה למודמים מהירים ולשרתים בעלי יכולת עיבוד כמעט ללא גבולות, הורדת מחירי הגלישה ככל שמתרבים המשתמשים והפוטנציאל הבלתי נלאה הטמון בה, כל אלו הפכו את רשת האינטרנט לנגישה לכל הגילאים, לכל האוכלוסיות ולכל אדם אשר חפץ בה.
כיום, מלבד העברת מידע, משמשת רשת האינטרנט כשרת לקיום קשר בין משתמשים, כספק לרכישת מוצרים ושירותים, כמקור בידור, כמקור ליצירת קשרים חדשים בכל מקום ובכל זמן ובכל קבוצת עניין רלוונטית, כמקור לשאיבה וחלוקה של מידע, עדכני והיסטורי וכמקור ללימוד כל נושא שהוא – אם מישהו חשב עליו – הוא נמצא ברשת.
כל זאת נעשה תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת, אם המשתמש חפץ בכך, ומתוך המחשב האישי או הפלאפון. העולם נעשה "כפר גלובאלי קטן".
רשת האינטרנט הביאה עמה, כמובן, גם תופעות שליליות: חשיפה, שיתוף ופריצה למאגרים חסויים או כאלו המהווים  עמודי תווך בהתנהלות המדינית (אתרים צבאים, שדות תעופה, חברת חשמל, בנקים, משרדי ממשלה), מתן כר נרחב לתופעות שליליות ולסטיות שעד כה הוצנעו והעברתן לכלל האוכלוסייה, שידול לקיום יחסים/מפגשים/מעשים שונים דרך הרשת, שתילת וירוסים להריסת מחשבים ותוכנות, העתקת תוכנות, קבצי מדיה ומידע ושיתופם ברשת – הכול נעשה באותה מהירות באותה יעילות ובאותה אנונימיות. אף על פי שרשת האינטרנט נתפסה בסוף המאה ה-20 כאחד מפלאי הטכנולוגיה, הרי שלשימוש בה יכולות להיות  גם השלכות מסוכנות ובלתי רצויות (בן דוד,1999). האינטרנט הוא כמעין חרב דמוקלס, מצד אחד מסמל מהפכה בתעשייה הדיגיטאלית, ומצד שני יש לו כוח השפעה עצום על חיי אנשים, ולא תמיד לטובה (Greenfield,2000  ). מיליוני אנשים ברחבי העולם מסתובבים עם עיניים טרודות , מורידים קבצים , שולחים דוא"לים, ועושים את זה 24 שעות ביום ללא יכולת להתנתק (גבעון,2003). אותם גולשים, שמספרם רק הולך וגדל, נקלעים לדפוסי שימוש הגורמים לבעיות חמורות ביחסים בין אישיים, במשפחה, בעבודה ובלימודים  (בן דוד,1999).
אופן החדירה המהיר, התופעות השליליות והחיוביות הרבות וההתפתחות היומיומית המפתיעה, גרמו לכך שנושא האינטרנט על כל מרכיביו נחקר רבות בשנים האחרונות בכל הרמות –  החל מההשפעה על הפרט וכלה בהשפעה על כלל המשתמשים ברשת.
מחקרים רבים נעשו בעבר ונעשים כיום לבחינת השפעת האינטרנט על חיינו, המחקרים מתמקדים הן בצד החיובי והתועלתי של רשת האינטרנט והן בצד השלילי, הסיכון בגלישה שנוצר מהשימוש המופרז באינטרנט.
כמעט בכל נישה ותחום שקיים דנים בהבדלים בין בנים ובנות, גברים ונשים. אנשי מדעי החיים יציינו שאכן קיים הבדל בלתי נמנע בין המינים- במבנה הגוף, בדפוס החשיבה וכו'.
ואחרים יאמרו כי אין הדבר כך, וכי ההבדלים קיימים בגינו של חינוך מזה דורות. ( Greenfield,2000 ).   כך גם באשר להבדלי נשים וגברים, בנושא רמת הגלישה באינטרנט, יהיו שיוכיחו שנשים גולשות יותר, שהרי השימוש באינטרנט עוזר להם בחיי היומיום למשל נוחות ויעילות בקניות. (הלפרין, 2000). יהיו כאלה  שייחסו זאת לצורך הנשי בחברויות, רומנטיקה ובהחבאת המראה שלהן. כך בצ'אטים, למשל הן מקבלות תמיכה  מחבריהם לצ'אט (2004, www.netaddiction.com ; בן דוד, 1999). יהיו שיאמרו כי אצל גברים רמת הגלישה יותר חזקה, תוך הוכחה שהם מתחילים בגלישה להעברת שעות הפנאי (בן ברוך,2003) ולצרכים לא פרקטיים, (אטלס-כץ,2003). אכן, בסקר הראשון שנערך בישראל דרך האינטרנט, בספטמבר
1 997, נמצא כי 90% מהגולשים הם גברים (וינר,1999).בנוסף במחקרה של אנדרסון נמצא כי מכלל הגולשים 87.7% הם גברים (Anderson,2000 ). לעומתם אחרים הוכיחו כי אין כלל הבדל בין נשים לגברים, וכל אדם המחפש לברוח מהתמודדות אמיתית עם הקשיים בחייהם, יבלה את ימיו ולילותיו מול המסך בגלישה ללא קשר למינו ( Young, 1998). האינטרנט מציע מגוון רחב של תחומים הן לגברים והן לנשים (2004,www.wol.co.il). אמנם שני המינים השונים גולשים למען צרכים שונים, אך בשימוש הכפייתי וברמת הגלישה אין שוני.  יאנג במחקרה, הוכיחה כי אחוז הגברים והנשים הגולשים באינטרנט הוא די דומה 50.5% גברים לעומת  49.5% נשים www.netaddiction.com,2004) ). גם גרינפילד במחקרו הראה שמתוך כלל הגולשים באינטרנט,החלוקה לגברים ונשים שווה לחלוטין (Greenfield, ,2001 ).לכן השערתנו תהיה: אין הבדל בין נשים וגברים ברמת הגלישה באינטרנט.
אנו בחרנו להתמקד באוכלוסיות בני הנוער בגיל חטה"ב והתיכון ולהמשיך את מחקריהם של חוקרים קודמים שעסקו בנושא הספציפי הזה או שעסקו בחקר כלל האוכלוסייה.
להוות חולייה נוספת בשרשרת המחקרים ולבחון, בין היתר, האם השתנה המצב מאז שבוצעו המחקרים ועד היום. 87% מהנוער הישראלי משתמש באופן קבוע ברשת האינטרנט (מידע שיווקי,
2 000), בגיל שבו תחילת מערכות היחסים, הלימודים ועיצוב האופי, הדעות וההתנהגות תופסים חלק חשוב ועיקרי. על כן חשוב לזהות מגמות, חברתיות ואינטלקטואליות, שבהן משפיעה רשת האינטרנט וכיצד היא משפיעה  (לחיוב או לשלילה) וע"י כך להשתמש בה לצרכי טיפול או ההשפעה עקיפה על אוכלוסיה זו.
הבסיס למחקרינו, לאורך כל ההשערות, הוא כמות שעות הגלישה היומי ברשת האינטרנט של בני הנוער והשפעתו בנושאים שונים.