תקציר הטרור אינו בעיה ייחודית לישראל. מדובר בתופעה גלובלית המאיימת על מדינות רבות. יתרה מכך, אנו מוצאים כי מרבית הארגונים משתמשים בדרך פעולה דומה על מנת להשיג את יעדיהם הפוליטיים, האידיאולוגיים והדתיים. ארגוני הטרור פועלים לפי עקרונות משותפים, שניתן לכנותם אסטרטגית הטרור.  מספר אירועי טרור שזכו לסיקור תקשורתי עצום בממדיו וחובק עולם בהיקפו בשנות השבעים והשמונים, הביאו חוקרים לבדוק את הקשר בין תקשורת לטרור. כמה מהחוקרים הגיעו למסקנה כי חשיפה באמצעי תקשורת ההמונים היא מרכיב מרכזי באסטרטגית הטרור. תקשורת ההמונים מסייעת לארגוני הטרור, שלא מרצון, ככלי תעמולתי והסברתי, וכאמצעי להגברת ההפחדה והפאניקה שנושאים עמם פיגועי טרור קשים. חוקרי טרור ותקשורת כינו את התופעה "תיאטרון הטרור", בכדי להדגיש את השימוש הדרמטי בהפקה כמעט תיאטרלית, שמטרתה אינה הקורבנות המיידיים, אלא החשיפה על בימתה העולמית של תקשורת ההמונים.
מחקרים רבים הצביעו הן על מאמציהם והן על הצלחתם של הטרוריסטים המודרניים לרשום הישגים תעמולתיים ופסיכולוגיים באמצעות שימוש בתקשורת. לאור הישגים אלו, החלו ארגוני טרור רבים לארגן את פעילויותיהם בהתאם לשיקולים תקשורתיים, להפעיל מערכות של דוברות ויחסי ציבור, להפיץ חומר רב לתקשורת, לנהל מו"מ באמצעותה, ואף לקיים מעקב אחרי הופעתם בה. בעשור האחרון, כינונו של האינטרנט מאפשר לאותם ארגונים גם להעביר את מסריהם על בסיס יום יומי וללא תלות כלשהי באמצעי תקשורת אחרים. אתרי האינטרנט הללו משמשים כלים להעברת תעמולה לצורך האדרת הארגון, מתן לגיטימציה, קירובו אל הקונצנזוס והצגתו הדמונית של האויב נגדו הוא יוצא. גם הספרות הטרוריסטית החלה לכלול התייחסויות לתקשורת, לא רק כאל אויב ויעד לפיגועים, אלא ככלי רב חשיבות שיש לנצלו בכדי להסביר, בכדי להעצים את ההפחדה, ובכדי למשוך אוהדים ותמיכה.
התקשורת, אם כן, היא ידידתו הטובה של הטרוריסט, גם אם אין היא מעוניינת בידידות זו. אין התקשורת יכולה להימנע מסיקור אירועי טרור ואין היא יכולה לצנזרם, שכן אם תעשה כך, הרי שתפגע בחופש הביטוי ובדמוקרטיה כולה. יתרה מזו, לתקשורת יש גם אינטרסים משלה (רייטינג גבוה המתורגם ברווחים כספיים) בסיקור הנרחב של הטרור. לדעת חוקרים מסוימים, הדיווח התקשורתי של פיגועי טרור אינו רק בבחינת תפוקה, אלא יש בו גם משום תשומה, שכן הוא יכול לעודד אלימות, וטרור בכלל זה. הוא עושה זאת בשלוש דרכים: בלא יודעין, בחוסר אחריות או בכוונה תחילה. פועל יוצא מהנ"ל הוא שאמצעי התקשורת המודרניים העצימו את השפעות הטרור והגבירו את התפשטותו בעולם כולו תוכן עניינים
תקציר. 3

1 . מבוא. 4

2 . הטרור ומאפייניו 4
2 .1 הנחות יסוד. 4
2 .2 הבעייתיות שבהגדרת טרור. 5
2 .3 התהוות ארגוני טרור. 7
2 .4 סוגי טרור. 8
2 .5 מגמות בטרור. 10
3 . תקשורת המונים.. 11
3 .1 מטרות התקשורת ותפקידיה החברתיים.. 11
3 .2 תהליכי תקשורת במדינה דמוקרטית.. 12
3 .3 התפתחות טכנולוגיות תקשורת.. 13
3 .3.1 טרור באינטרנט. 13
פרק 4: תקשורת וטרור – יחסי גומלין סימביוטיים.. 15
4 .1 תיאטרון הטרור, יעדיו ודרכי השגתם.. 15
4 .2 מודלים להתמודדות עם תיאטרון הטרור. 17
פרק 5: סיקור עיתונאי של הסכסוך הישראלי – פלסטיני: מקרה חקר. 18
5.1 הצגת מקרה החקר: תפקוד התקשורת בימי מבצע "חומת מגן". 18
5.2 הדילמות שבפניהן עמדו העיתונאים.. 19
ביבליוגרפיה.. 22