תקציר מנהלים המשק הישראלי עבר בעשור האחרון רפורמות שונות בתחום הכלכלי כגון ההפרטה והליברליזציה בשוק ההון.
אך, הרפורמות הבולטות ביותר של שנות התשעים הן בתחום המסחר הבינלאומי  המשק עבר וממשיך לעבור תהליך של חשיפה ליבוא.
ההשפעות של פתיחת המשק לחשיפה הן בעיקר בשני תחומים. מצד אחד,החשיפה מאפשרת הקצאת מקורות בייצור לפי יתרונות יחסיים. התיאוריה בתחום המסחר הבינלאומי מדגישה שמסחר מגדיל את רווחת הציבור כתוצאה מהתמחות המשק לפי יתרונותיו היחסיים.  למדינה קטנה בה הייצור בכל ענף מרוכז בידי פירמות בודדות, חשיבות המסחר מתבטאת גם באפשרות לגידול בתחרות. בארצות גדולות כמו ארה"ב והאיחוד האירופאי  בה מספר היצרנים גדול, מסחר בינלאומי משפיע אך ורק דרך האפקט של יתרון יחסי. אך במשק הישראלי, בו מספר היצרנים מצומצם בכל סקטור, ישנה חשיבות רבה ל אפקט השני  – תחרות.
לכן התמצאות בכללי הסחר הבינלאומי חיונית למנהל בישראל לא פחות מהתמצאות בדיני המסים המקומיים או בהתפתחויות אחרונות בתחומי המחשוב והתקשורת.
תהליך הורדת המכסים מחייב כל יצרן לבדוק את ההשלכות בארצות יעד קיימות ופוטנציאליות ולהתאים את התנהגותו לתהליך.
בוצע מחקר על חברת  Lindt & Sprüngli (International) AG Kilchberg, Switzerland העתידה להיכנס לשוק הישראלי ולהלן הממצאים:
1.      רווח נקי בניכוי מס והוצאות (נכון ל- March 26,
2 002  כ- CHF 1.591 billion)
2 .      רכישות אסטרטגיות של החברות הר"מ:
"Caffarel" in Luserna San Giovanni near Torino     2.1   "Ghirardelli Chocolate Company    2.2  
3 .      החברה מייצרת ומפיצה עצמאית ב- Switzerland ובנוסף גם גרמניה, צרפת, איטליה, אוסטריה וארה"ב.
4.      שווק מקוון ע"י  רכישה באינטרנט (Shop Online ) 5.      מפעלים בפריסה עולמית.    Germany ,  France , Induno Olona-  Italy ,   Austria , Stratham NH-  USA    Great Britain ,     Canada ,  Spain ,     Poland , (Asia-Pacific) Hong Kong,    Australia ,Luserna S.Giovanni-  Italy ,San Leandro CA, USA  Tortola, British Virgin Islands
6 .      חברות ב- CIES , THE FOOD BUSINESS FORUM , International Cocoa Organization   , Glamm Interactive, Caffarel SpA, Italy 7.      מסחר בשיטת Business To Business.
8.      מאזן ורווחי שנת 2000 ומחצית 2001

2 001
Jan-Jun   
2 000 Jan-Jun    Change Sales increase in local currencies         + 7.4 % Sales (CHF million)
6 23.7
592.6
+ 5.2 % Operating profit (CHF million) (15.8) (17.8) + 11.2 % Pre-tax loss (CHF million) (20.8) (24.1) + 13.7 % Employees 5,511
5,121
+ 7.6 % מחקר זה מצביע על חוסן כלכלי עם חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואין להקל מעוצמתה של החברה.
 השאלות לגבי שיקולי החברה המתחרה לבחירת צינור השיווק הנן רלוונטיות לגבי שוק  הטרוגני בלבד, בו שם המותג חשוב  אם מדובר במוצר הומוגני השיקולים אינם רלוונטים כפי שיתברר בהמשך והיצרן יקבע את המחיר לפי ההוצאות השוליות.
בחירת יבואן בלעדי, או יבוא ישיר ע"י פתיחת סניף בישראל.
גם כאן ישנה תחלופה. עלינו לזכור, שיבואן מקומי מכיר את השוק טוב יותר מאשר היצרן.
יתרונו במידע יכול לחסוך בהוצאות. בנוסף, העלויות הבירוקרטיות נמוכות יותר ליבואן המכיר את המערכות הממשלתיות. לכן, מחד גיסא, כאשר היצרן משווק בעצמו, הוא אינו מפסיד את הירידה במכירות כתוצאה מה"המונופול הכפול", אך מאידך גיסא ההוצאות המנהליות גבוהות יותר. לכן בארץ קטנה – בה ההוצאה הקבועה גדולה ביחס לשוק והבירוקרטיה מקשה על יצרנים מבחוץ לייצר  בעצמם. כמו כן ישנה אפשרות שהחברה תקים בארץ, חברת בת  )כדוגמת  Coca-Cola, Zara ו-  Lever (.
לכן יש להתמקד ב:
1.      פיתוח קהילתי/פיתוח כלכלי – לקידום אוכלוסיות במצוקה.
2.      שיווק וצרכנות – הקשבה ומודעות לצורכי הקהילה, על פלחיה החלשים יותר ושיווק שבצידו מטרה/רעיון חברתי, כתמריץ לצרכן.
3.      איכות סביבה – תחום התופס תאוצה בשנים האחרונות, גם בישראל, שלכל עסק יש נגיעה אליו. בצד המודעות לנושא זה, חיסכון במשאבים, מניעת מפגעים, גאוות עובדים והידוק הקשר עם הצרכן.
4.      זכויות אדם ואזרח – מודעות עסקים לזכויות עובדים במקום העבודה, החל בהיבטי אפליה וכלה בחופש הדעה וההשתייכות הרעיונית.
5.      סביבת העבודה – עובדי הארגון כקהל יעד חשוב מבחינת מחויבותם של עסקים. דאגה לעובד ולסביבת עבודתו היא צורך, לא מותרות. שביעות רצון עובדים תהפוך אותם לשגרירי רצון טוב של העסק בקהילה.
6 .      ניהול ומעקב – הטמעת שיקולים ערכיים וחברתיים בפעילות העסקית ובדרך קבלת ההחלטות בארגון. אימוץ אפיק זה מחייב, בין היתר, פרסום דוח לציבור אודות ההשפעה החברתית של הפעילות העסקית.
7.      חברות בארגון ה-Business for Social Responsibility      תוכן עניינים
מבוא. 6
האיחוד האירופי 7
כללי מאסטריכט. 7
אמנת מאסטריכט. 8
רקע. 8
המועצה האירופאית. 8
מועצת האיחוד. 9
בית דין 9
מוסד המבקר. 9
פרלמנט. 9
מוסדות האיחוד האירופי 10 אירופה משנה את המטבע שלה. 11
ההסכמים העיקריים שנחתמו בין האיחוד האירופי לבין ישראל. 12
הסכם בריסל. 12
הסכם העדפה, 1970. 12
הסכם הסחר החופשי, 1975. 13
הסכם שיתוף הפעולה. 13
התערבות הממשלה בעידוד הייצוא. 13
מטבע ה – EURO  והשפעתו על מערכות המידע. 13
ניתוח PEST. 14
תעשיית השוקולד בישראל. 16
מבנה ארגוני 17
מפעלי ממתקים בישראל. 17
Elite International 18
ייצוא. 19
נתוני מכר בישראל. 20 נתחי שוק נילסן טבלאות ובונ' – כספי 22
ניתוח הסביבה השיווקית. 23
ניתוח  לפי מודל SWOT. 23
תעשיית השוקולד ב-  Switzerland.
5 מחירי עלות. 26
נתוני מכר בשוויץ. 26
פריסת מפעלי Lindt & Sprüngli 28
מוצרי החברה. 28
חזון הפירמה. 30 ניתוח הסביבה השיווקית. 30 ניתוח  לפי מודל SWOT. 31
חדירת עלית תעשיות לשוק השוויצרי 32
תכנון אסטרטגי לטווח הקצר. 32
תכנון אסטרטגי לטווח הארוך. 33
השפעות האיחוד האירופאי 34
חדירת Lindt & Sprüngli לשוק הישראלי 34
תכנון אסטרטגי לטווח הקצר. 35
תכנון אסטרטגי לטווח הארוך. 36
ההיבטים הדומים והשונים בין ענף השוקולד בארץ לעומת  שוויץ. 37
סיכום.. 38
ביבלוגרפיה. 39
נספח א' 40 נספח ב' 42
מבוא
הסכמי ארגון הסחר העולמי (WTO ) נחתמים תחת השפעה  משמעותית של ארה"ב, האיחוד האירופאי, יפן, וקנדה, המחזיקות  בידיהן את רוב עוצמת הסחר העולמי. עבור חברות רב לאומיות  (TNCs-Transnational Corporations) ארגון הסחר העולמי הוא  מתחם חיוני להשפעה לצורך קביעת מדיניות אשר תאפשר להם לפעול בכל שווקי העולם ללא הפרעה .
ארגון הסחר הבינלאומי קובע מסגרת של כללים ונהלים, שיקיפו את כל צדדיו של הסחר הבינלאומי:
מכסים, סחר במוצרים ראשוניים, סחר בשירותים ומעבר השקעות ממדינה למדינה. אלא, שהכוונה להקים את ה ITO  לא יצאה אל הפועל, בשל חשש חלק מהמדינות החברות, מפני ויתור על ריבונותן בתחומי סחר החוץ. בשנים 1994-1947 הסתפקו מייסדי הסכם גאט"ט במתקפה יסודית ועקבית על המכשולים הבולטים לסחר בסחורות: מכסים והגבלות בלתי מכסיות.
כללי הגאט"ט וה- WTO, מהווים בסיס התייחסות לכל הסכמי הסחר בעולם כולל הסכמי אס"ח שיש לישראל עם האיחוד האירופי, אפט"א וארה"ב.
לכללי הסחר שסוכמו בהסכמי אורוגוואי, ושהעוסק ביישומם, השפעה על סיכויי הישרדותה הכלכלית של כל חברה עסקית בשוק המקומי ועל סיכויי הצלחתה בשוק העולמי. המידע על פעילות ה- WTO חשוב לעשרות אלפי מנהלים בישראל, מנכ"לים של חברות עסקיות, פקידי ממשלה, מנהלי רכש ויבוא, מנהלי שיווק ויצוא, מנהלי מו"פ וביקורת איכות, מנהלי כספים וביטוח, יועצים משפטיים וחשבונאיים. מידע זה חשוב לא רק לחברות יצרניות, אלא גם לספק שירותים ולכל בעלי המקצועות החופשיים והמדעיים.
הכרת כללי ה- WTO חיונית לכל מי שעוסק בסחר הבינלאומי בישראל, שכן זוהי ה"שפה" בה מדברים היום שותפי הסחר שלו בחו"ל.
בעבודה זו אציג את חברת עלית תעשיות ו- Lindt & Sprüngli (International) משוויץ אבצע ניתוח לפי מספר מודלים, אציג אלטרנטיבות ואסטרטגיות ואציע מספר המלצות.