יסוד ה"הרעה המוחשית" בתנאי העבודה כתנאי לקבלת פיצויי פיטורים עפ"י סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963
תוכן העניינים

1 .          מבוא
-.3

2 .          הרעה מוחשית -מהי? 4

3 .          הרעה מוחשית-באילו נסיבות? .. 5

4 .          התפטרות עובד בעקבות הרעה מוחשית … 8
5.          סיכום –
10
6 .          ביבליוגרפיה -..… 12

1 . מבוא
עפ"י חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, עובד שפוטר מעבודתו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. יחד עם זאת, במסגרת חוק פיצויי פיטורים קיימים מספר חריגים אשר לפיהם יראו עובד מתפטר כמפוטר וכזכאי לתשלום פיצויי פיטורים. על חריגים אלו נמנית התפטרות של עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו (סעיף 11 לחוק).
כלומר, החוק מציין שתי חלופות, שכל אחת מהן כשלעצמה דינה לעניין החוק כפיטורים.
האחת – התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, והשנייה – התפטרות מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שאין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עובד יכולה להוביל להתפטרות במעמד של מפוטר. אולם זאת לעניין חוק פיצויי פיטורים בלבד.
השאלה אמתי נקלע עובד למצב שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית אינה קלה למענה, והיא דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלה עליו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ורק הוכחה תביא את ההתפטרות להיחשב כפיטורים.
במסגרת עבודתי זו אבחן מהי הרעה מוחשית בתנאי העבודה ומהן אותן נסיבות שאין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, כפי שבאו לידי ביטוי בפסיקת בית הדין לעבודה.