עבודה זו נועדה לסקור את הפרק שדן במושגים המופשטים בספרו "מסכת האדם". בפרק זה יום מתחיל את דיונו במושגים המופשטים בשאלה האם המושגים הכלליים בהשגה שהרוח מקנה להם:? במילים אחרות האם המושגים הכלליים כלליים במובן המטאפיזי בלבד? יום מנסה בפרק זה להראות שהגישה הזו אינה נכונה ומנסה להראות שהגישה שהוא מציג היא הנכונה לדעתו.
המהלך הטעוני שיום עושה הוא הצגת ארבע משפטים והוכחתם.
המשפטים הם:
1. "הרוח אינה בידה ליצור לה איזה מושג של כמות או של איכות בלי ליצור לה מושג מדוייק מן המדרגות של זו וזו"
2 . " המושגים המופשטים הם לכשעצמם אישיים, כל כמה שאפשר להם להיות לכללים ביחס למה שהם מציגים. הדמות שברוח אינה אלא דמות של מושא מיוחד, אף על פי ששימושה בשכילתינו הוא אותו שימוש כאילו היתה כללית. שימוש זה במושגים, מעבר לתחומי טבעם, מתבצע מתוך שאנו מקבצים את כל מדרגותיהם האפשריות בכמות ובאיכות – בדרך בלתי שלמה, אך מספקת לתביעות החיים".
3."מקצת המושגים הם מיוחדים בטבעם אך כלליים ביחס למה שהם מציגים".
4. "כל המושגים הנבדלים זה מזה ניתנים להיות מופרדים".
לפני הוכחת כל אחד מהמשפטים בנפרד, יום מקדים וטוען כי בניגוד לדעתם של רבים מבני דורו, המושגים המופשטים מציגים דרגה של כמות ושל איכות. זאת,משתי סיבות שלדעת יום הם נכונות: 1.אי אפשר להעלות מושג בראש, בלי לכמת אותו למושג פשוט בעל כמות ואיכות (למשל מקל חום המייצג את כל המקלות). 2. אם אמנם הרוח אינה בעלת השגה אין סופית , עדיין יש באפשרותינו ליצור מושג מכל המדרגות האפשריות של מושג ושל איכות.המושג אינו שלם, אך מספק לנו את כל דרישתינו לעיון ולשיחה במושג זה.
להלן סקירה קצרה של ביסוס כל אחד מהמשפטים שתבע יום, כפי שיום עושה כאן:…
העבודה לא כוללת ביבליוגרפיה