מבוא פרופ' אברם נועם חומסקי נולד בפילדלפיה שבפנסילבניה, הוא פרופסור לבלשנות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), והוגה היררכית חומסקי, שהיא שיטת מיון של שפות פורמאליות. התיאוריה של חומסקי כי ישנו "דקדוק אוניברסאלי", שכל בני האדם נולדים עימו גרמה לירידה בחשיבות זרם הביהביוריזם בפסיכולוגיה, שטען כי האדם נולד כ"לוח ריק" ורוכש את כל יכולותיו בלמידה, והגברת התמיכה במדעים הקוגניטיביים (Arnove, 1997). בצעירותו היה מקורב לתנועת השומר הצעיר, שהה זמן מה בקיבוץ הזורע, ואף שקל עלייה ארצה. ב-1945 למד פילוסופיה ובלשנות באוניברסיטת פנסילבניה. למד תחת הדרכתו של זליג האריס, פרופסור לבלשנות, שדעותיו הפוליטיות חפפו למדי לאלו של חומסקי.
קיבל דוקטורט בבלשנות ב-1955, בתום עבודת מחקר שנמשכה כארבע שנים באוניברסיטת הרווארד. בתזה זו החל לפתח כמה מרעיונותיו הבלשניים, שאותם העלה בספרו מ-1957, Syntactic Structures, אחת מעבודותיו הידועות ביותר בתחום זה (אנציקלופדיה (Ynet. לאחר קבלת הדוקטורט, לימד חומסקי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס במשך 19
שנה. במהלך תקופה זו (החל בערך מ-1965) נעשה מעורב יותר בפוליטיקה, וטען כנגד מעורבות אמריקאית במלחמת וייטנאם. ב-1969 הוא פרסם את American Power and the New Mandarins, ספר מסות בנושא זה. מאז התפרסם בשל דעותיו הפוליטיות הרדיקליות, עליהן הרצה ברחבי העולם, וכתב ספרים רבים בנושא (בולוק,  וודינגס, 1996). במסגרת דעותיו אלה הוא מבקר בחריפות את מדיניותה של מדינת ישראל. אמונותיו הביאו לו תומכים רבים בקרב השמאל הקיצוני, אך גם מתנגדים רבים לא פחות. במקביל, לא נטש חומסקי את שדה המחקר הבלשני והמשיך לכתוב וללמד.
מבחינה פוליטית דוגל חומסקי בשילוב סינדיקליסטי של אנרכיזם וסוציאליזם; אך השפעתו הפוליטית קשורה לסוגיות ספציפיות – ולאו דווקא לתיאוריה. הוא הנהיג את ההתנגדות למלחמה האמריקנית בווייטנאם. הוא הציג ממצאים רבים התומכים בקיומה של התשלובת הצבאית-התעשייתית באמריקה, בהקמה ובעידוד של משטרים ברבריים באמריקה הלטינית ובמדינות לקוחות אחרות; לטענתו, מאז מלחמת העולם השנייה, ארצות-הברית היא המקדמת העיקרית של עינויים מנהליים וטבח בעולם השלישי. התקשורת האמריקאית משתתפת בהסוואת המניעים העיקריים של הממשלה, באותה היעילות של צנזורה ממשלתית. השפעתו של חומסקי על החיים האקדמיים והפוליטיים הגיעה לשיאה בערך ב-1970.
כוח המשיכה שלו כלפי הנוער האמריקני נעלם ברגע שחלפה סכנת הגיוס למלחמה בווייטנאם, והוא איבד מסמכותו כפרשן פוליטי בעקבות שורה של פעולות, שרבים ראו אותן כשגיאות (פולמוסים חוזרים, המצמצמים את מעשי הזוועה של החמר רוז' בקמבודיה; תמיכה בספר המכחיש את המציאות ההיסטורית של השואה) (שם, שם).
גם הבלשנות החלה להסיט את הדגש מתחומי העניין של חומסקי, במידת-מה מפני שהדגשתו את המבנה הדקדוקי הצורני נתפסת כמעוותת את אופיו של הדיבור הממשי. עם זאת משפיעה עדיין דמותו של חומסקי רבות גם על עבודתם של בלשנים רבים, שאינם רואים עצמם כחומסקאיים.
על אף העניין המשתנה של הציבור בתיאוריות השונות שמביא עימו חומסקי, הוא המשיך לאורך כל השנים להתבטא בחריפות רבה על תחומים רבים, בעיקר פוליטיים, חינוכיים ומוסריים ואף זכה לכינוי "האינטלקטואל החי החשוב ביותר" (Chomsky,1992). התבטאויותיו של חומסקי נוטות לנגוד את הדעה המקובלת ולקרוא תיגר על הדעות הפופוליסטיות. בעבודתי אבקש להציג את תפיסתו על טבע האדם ופוליטיקה ולשרטט את ההשפעות ההדדיות של תיאוריה אחת על משנה. הנחת היסוד היא כי התיאוריה החינוכית של חומסקי היא ביטוי של אותם ערכי יסוד ותפישת טבע האדם המבנים את ראייתו הפוליטית והחינוכית.
אבקש לבחון את הקונסטרוקציה עליה בונה חומסקי את התיאוריה החינוכית, תוך הצגה של הערכים העוברים כחוט השני בין הדוקטרינות השונות, ומשפיעים ומעצבים זה את זה. ראשית אציג את התפיסה של חומסקי לגבי מוסר, טבע האדם והתכונות המולדות בו, בהמשך אבחן את ראייתו הפוליטית שעל אף כי הוא נמנע מלכנותה תיאוריה, היא עדיין משורטטת ככזו. לאחר מכן אבחן את האופן שבו שני התחומים הנ"ל עיצבו והובילו למשנה החינוכית. אחתום את עבודתי בדיון מעמיק שינסה לאגד את החלקים השונים שיצרו את התיאוריה החינוכית.    תוכן עניינים: מבוא. 1
1 . תפיסת המוסר. 3
2 . משנה פוליטית. 6
2 .1  ארה"ב. 10
3 . התיאוריה החינוכית. 13
דיון 16
מסקנות וסיכום. 20 ביבליוגרפיה. 21