העדפה מתקנת בחברה הישראלית מבוא
בשנים האחרונות התוודענו באמצעות המחוקק למושג העדפה המתקנת כאחד האמצעים העיקריים להגשמת עקרון השוויון שהוא עקרון על וזכות יסוד במערכת המשפט הישראלית. המחוקק הבהיר כי תכליתה של מדיניות העדפה המתקנת היא להביא להשגתו של שוויון חברתי. מאז המהפכה הצרפתית מצויות ברוב החוקות המודרניות הצהרות על השוויון הכללי בין בני האדם, המדגישות את היותו של השוויון כערך יסוד במשטר הדמוקרטי. תכליתו של משטר זה היא לספק הכרה והגנה שווה של החוק לכלל אזרחי המדינה אשר המשמעות המעשית של הצהרה זו מתבטאת בשוויון יחסי ולא מוחלט. מדיניות ההעדפה המתקנת נועדה לסייע בהשגתו של השוויון המהותי, ומתמקדת בפן התוצאתי של חלוקת המשאבים החברתיים והכלכלים ואינה מסתפקת בהענקת תנאי פתיחה שווים לכל אדם להתמודדות על אותם משאבים וזאת לנוכח השוני שבין בני האדם מבחינת חינוך,תרבות, מוצא, מין,דת והשכלה. (מודריק אבן חן, 2000) מדיניות העדפה המתקנת גובשה לראשונה באמצע שנות ה 60 בארה"ב כאמצעי להגשמת הזכות לשוויון הקבועה בתיקון ה 14 לחוקה האמריקאית ע"י צו של הנשיא לינדון ג'ונסון . פעילותן של התנועות לקידום זכויות האזרח בשנות ה 50 ו ה 60 הביאה לחקיקתם של מספר חוקים לביעור הפליה בעיקר בתחום משפט העבודה אשר החשוב בניהם הוא חוק האוסר הפליה בעבודה מטעמי "גזע, דם, צבע, מין או לאום" והוחל על כלל המעסיקים. עם הזמן התברר שלא די בחקיקה כזו להשגת שוויון הזדמנויות והרעיון לנקיטת פעולה חיובית מתקנת להשגתו של שוויון ממשי יותר באמצעות הקצאה מחודשת של משאבים עלתה על הפרק. בתקופה זו הוצא צו של הנשיא ג'ונסון המחייב חברות שזוכות בחוזים ממשלתיים לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת לגבי עובדיהן. מאמצע שנות ה 70 מדיניות זו של העדפה המתקנת החלה להיכנס גם במערב אירופה, סקנדינביה, קנדה ואוסטרליה שם נחקקו חוקים המחייבים את יישומה. בשנות ה 80 ו ה 90 התחוללו במערכת המשפט והממשל האמריקאים שינויים שהתבטאו בצמצום מדיניות ההעדפה המתקנת עקב עליית הביקורת כנגד מדיניות המחייבת הצבת מכסות. (מודריק אבן חן, 2000) אם כן, מהי העדפה מתקנת ? העדפה מתקנת זהו אמצעי להשגת תוצאות שוויוניות בפועל באמצעות הקצאה מחודשת של משאבים. אנו משתמשים בהעדפה מתקנת כפיצוי על הפליה קודמת ובאמצעות הפליה הפוכה ומכוונת. לרוב מזוהה מדיניות זו עם שיטת המכסות בה מוקצה אחוז מסוים של משרות ותפקידים מגוונים בתחומים שונים לבני קבוצות שונות שאינן מיוצגות כראוי במגזרי התעסוקה השונים. העדפה המתקנת יכולה לבוא לידי ביטוי גם באמצעות הצבת יעדים כלליים להשגת ייצוג הוגן בתנאים הקיימים ביחידה תעסוקתית, לימודית או אחרת, לקבוצת אוכלוסייה מסוימת ולשם כך לפעול להעלאת מספרם היחסי של בני אותה קבוצה גם ללא הצורך בדרישת מילוי המכסה כחוק. (מודריק אבן חן,
2 000) תוכניות אלה נועדו לקדם קבוצות שנחשבות למקופחות או טעונות טיפוח כנשים, אנשים עם מוגבלויות ומיעוטים בחברה הישראלית לקראת שותפות מלאה ושווה במסגרות החברתיות והתעסוקתיות. התוכניות מעניקות עדיפות לאנשי קבוצות היעד בקבלה לעבודה , בהרשמה למוסדות השכלה גבוהה ולמסגרות אחרות והתקבלות בהם, והשאיפה היא להעניק לאנשים אלה שוויון הזדמנויות הוגן, שיאפשר להן להתמודד בהצלחה בתחרות המאפיינת חברה מריטוקרטית. (עזרא, 2006) בעבודה זו אעסוק בשני מוקדים מרכזיים בחברה הישראלית שהמחוקק בחר להחיל עליהם את מדיניות העדפה המתקנת, בתחום התעסוקה כלפי אנשים עם מוגבלויות ובתחום הפוליטי כלפי המיעוט הערבי בחברה הישראלית,שהמאפיין המשותף והעיקרי בין שתי הקבוצות הוא היותם קורבנות להפליה רבת שנים. האפליה בתעסוקה ואי-השוויון התוצאתי של היווצרות מקומות עבודה אליטיסטים, ללא ייצוג של מגזרים אלו היו הגורמים המרכזיים שהכריעו את הכף לטובת נקיטה של מדיניות העדפה המתקנת, בהיות שוק העבודה הגורם הראשון במעלה בקביעת כושר הפרנסה, היוקרה ומימוש הפוטנציאל של האדם.
(מאור,2004)