עבודה מרחוק(telework) - השפעות ניהול ומנהיגות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 4782
מספר מקורות 23

תקציר העבודה

הגדרות ורקע תיאורטי ל"עבודה מרחוק" 5 צורות עיקריות: מבית העובד (כל העבודה או שעות נוספות) , במרכז משותף ומיוחד למטרה הנמצא בסמוך למקום מגוריי העובד (מרכז השייך לארגון אחד או שמרכז מספר ארגונים) , מקומות מנוחה או בדרך של העובד , צוותים וירטואלים. בכל מקומות אלו נדרשות יכולות טכנולוגיות לחיבור העובד לרשת המחשוב הארגונית.
היקף תופעת העבודה מרחוק הולך וגדל עם השנים ,ביחוד בשנים האחרונות שקיימת צמיחה של אחוזים נכבדים מידי  שנה באזורים שונים (קנדה,אירופה,ארה"ב) , ע"פ CTA מחקר הדסון (1) http://www.hudson-index.com.בדק ומצא שכ 23% מהעובדים בארה"ב עובדים מרחוק (חלקית או מלא) , וכ 59% מאמינים שזו הדרך הנכונה והאידיאלית לעבוד (38% מאמינים בשילוב וכ 21% מאמינים רק בעבודה מהבית). מנגד אחוזים גבוהים (83%) נרשמו לעמדה בעד פגישות פנים מול פנים מול 10% של פגישות עבודה וירטואליות.נתון מעניין ורלוונטי הינו יחס של 20% של מנהלים בעלי יכולת לעבוד מרחוק לעומת 10% שאינם – מה שמשפיע באופן ישיר על ניהול הארגון (ויכולותיו).דבר נוסף שעלה במחקר  TRENDS@WORK (2)  הינו אמירה חזקה (61%) לגבי התייחסות מנהלים לאפשרות קידום לעובדים מרחוק מול כאלו שעובדים בצורה מסורתית – מה שעלול להשפיע על עובדים לעשות כך על אף האחוזים הגבוהים (48%) ששוקלים שילוב שעות גמישות ועבודה מרחוק.מחקרים אלו הינם מקור לדיון לגבי יחסי מנהל-עובד בעולם המתקדם.   צורה עיקרית הינה ה"עבודה מהבית" המוגדרת (בן ציון,הרפז,2005) כהיקף משרה של כיום עבודה מלא אחד לפחות בשבוע , צורה זו לעיתים מקטינה קונפליקטים של יחסי עבודה – משפחה עקב מידת חדירות של העבודה לתחום המשפחה הגדול יותר מהמצב ההפוך (משפחה – עבודה), מחקר שנעשה על סמך הקונפליקט הנ"ל מצא שמשפחה ועבודה הינם שני תחומים שאין להפרידם וההשפעה הדו צדדית רבה ולכן שילוב מודל חלקי של עבודה מהבית מחזק את שביעות הרצון של העובד תוך סביבת עבודה תומכת אך מודל מלא עלול לפגוע ב"נראותו" במקום העבודה.נקודה זו קריטית בהתייחסות לניהול  הארגון ולהתייחסות לתופעת המנהיגות בארגונים ויישומם.
בועז שמיר (Shamir ,1999 ) התייחס במאמרו לדפוסי המנהיגות בארגונים ללא גבולות (פוסט-ביוקרטיים), שמיר דן בסוגיה של מנהיגות וירטואלית מול המנהיגות המסורתית בעת של התפתחות טכנולוגית התובעת צורת ארגון "חסר-גבולות וגמיש" – ארגונים היום אינם מבוססים במדינה מסויימת ישנו פיזור פיזי וגיאוגרפי. מנהיגות חד-פעמית ומנהיגות-קולקטיבית מרמזים על החלשות תפקידי המנהיגות המסורתית. תפקיד המנהל נהיה טכנולוגי יותר ובשליטה מרחוק (טלעבודה,טלתחזוקה..), ישנו טשטוש חברתי ורגשי והמנהיגות מרוחקת , כך שאין לה כל מגע-עין עם הכפופים ושום דרך להשרות בטחון באמצעים לא מילוליים והאפשרות לדוגמה אישית מוגבלת.התייחסות זאת תחייב מנהיגות חזקה יותר בגלל החלשות המשמעות של המקום הפיזי הקשור לעבודה.
תוכן עיניינים:
                                                                                                עמוד הקדמה                                                                                                                                                                                                3
הגדרות ורקע תיאורטי                                                                                     4
ניהול מרחוק – הבטים שונים:
              – כללי                                                                                                 5
              – הדרכים ל "ניהול מרוחק" והצרכים הנדרשים                                          5
              – יתרונות וחסרונות בניהול מרחוק וגזירת האספקט הניהולי/מנהיגותי             7
                   – השפעת WEB 2.0  על העבודה מרחוק                                                  9
·        השערות המחקר                                                                                             13
·        מתודיולוגיה:
– מדגם – כלי מחקר ·        תוצאות                                                                                                         14      ·        דיון ומסקנות                                                                                                  14
·        סיכום                                                                                                           16
·        ביבליוגרפיה                                                                                                  17
·        נספח – שאלון המחקר                                                                                                19