1 .
מבוא לדיני נזיקין מה מוגדר כ"נזק"?
הולדה  בעוולה: ד"ר רינה זייצוב נ' כץ: הייתה במשפחה מחלה תורשתית, קיבלו ייעוץ גנטי רשלני =>נולד ילד עם  100% נכות. טענת היועצת: אין "נזק"! אלמלא הייעוץ הרשלני – לא היה נולד כלל ילד! כלומר, אם לא הייתם מקבלים ממני ייעוץ רשלני, הייתם יודעים שילדכם פגום לא הייתם מביאים בכלל.
התייעצתם איתי ונולד לכם ילד פגום. אז למעשה נולד לכם ילד פגום במקום שלא יוולד לכם ילד בכלל-לא ניזוקתם. האם ילד בריא (אך לא רצוי להוריו) יוגדר כנזק?
אסייג נ' קופ"ח של ההסתדרות:
העובדות:ניתוח קשירת חצוצרות שבוצע ברשלנות הביא ללידת ילד בריא [לאחר 3 ילדים].הזוג לא רצה יותר ילדים.היש נזק?  בהמ"ש: הש' עוני חבש: אף שנולד ילד בריא, אי-הכרה בעילה = מתן פרס לרופא הרשלן! הנזק אינו הילד הבריא עצמו, אלא-הוצאות גידולו.פוסק:
פיצויים בסעיף "הוצאות גידול" בסך 900 ₪ לחודש, עד שהילד יהא בן
1 8 (ובגילאים 18-21: שליש מסכום זה, כמקובל).השופט דחה ראשי נזק אחרים, בנימוק שאין לכך תקדים:"הצורך בפעולות אם" (=עלות טיפול אם) – דחה ההיקש מאובדן אחד ההורים בעוולה.עוגמת נפש, כאב וסבל ופגיעה באוטונומיית הרצון של ההורים.
יש עוולה  ונזק אך לא תמיד קיימת זכות לפיצוי ע"א עירית ירושלים נ' גורדון [1985]:גורדון נעצר בעילה שלא שילם דוחות תעבורה למרות שהרכב לא היה כבר בבעלותו.
ניזוק ישיר:גורדון. ניזוק עקיף/משני:אשתו והילדים. עד פס"ד גורדון:
לא ניתן לקבל פיצוי על נזק לא-ממוני, אלא כשנלווה אליו נזק פיזי.  מדוע? 1.נזק שאינו ממוני – קשה לתחם את היקפו.2.חשש להצפת ביהמ"ש בתביעות.3.חשש לתביעות סרק.4.עלול לרפות ידיהם של עובדי הציבור: יהססו ויפחדו לבצע תפקידם. בהמ"ש: ניתן להטיל אחריות בגין נזק לא-ממוני גרידא => פיצוי לניזוק הישיר מן העוולה בגין נזק נפשי. (בדר"כ יהיה נמוך). מסקנה:לא בכל מקרה שיש נזק + עוולה יש גם אחריות בנזיקין! זה תלוי בשיקולי מדיניות! מטרות דיני הנזיקין אחריות על בסיס אשם-3 המטרות הבאות מותנות באשם:
1.הרתעה: הכוונה היא לא עונש. אלא עצם העובדה כי קיימת אחריות נזיקית אנו נזהר. כלומר, דיני הנזיקין מכוונים התנהגויות. ההבדל בין עונש להרתעה/פיצוי נזקי: עונש לא מחייב גרימת נזק. למשל נהג שהפריז במהירות נסיעתו, עלול לקבל קנס גם אם לא גרם נזק.
2 .פיצוי – "השבת המצב לקדמותו":העיקרון אינו הענשה אלא להחזיר את סכום נזק על מנת  להשיב את המצב לקדמותו, ככל שאפשר.
3.שיקולי צדק: כלפי הניזוק וכלפי המזיק: הצדק מחייב כי המזיק ישלם לניזוק. עם זאת, יש להתחשב גם בצד המזיק. אחריות ללא אשם!
4 .פיזור הנזק: למשל: כל אדם שנוהג וגורם נזק גוף לאדם אחר חב באחריות נזיקית גם אם הוא לא אשם. לשם כך קיים ביטוח חובה.
השפעות חברתיות-כלכליות של דיני הנזיקין השפעת דיני הנזיקין חורגת מכללי הכרעה ופיתרון בעיית הניזוק והמזיק המסוימים:1
1 .הבטחת פיצוי של נפגע: תאונות דרכים, הולדה בעוולה.
2.עלויות:מי ישא בעלות הנזקים ומניעתם [הקצאת עלויות]:הפרט,הרשות,יצרנים,נהגים (ת"ד).
3 .קידום מטרות חברתיות:הגנת הפרטיות, מניעת אפליה במוצרים ובשירותים,הגנה על החירות, וכד'.
4.הרתעה:יצירת חבות לפיצוי נזק תרתיע מעולים פוטנציאלים.ההנחה- האחריות הנזיקית בדיעבד מונעת מראש התנהגות מזיקה (עולתית).
ניתוח הפן הרתעתי במסגרת הניתוח הכלכלי:
הגישה  הכלכלית לדיני הנזיקין "עניינם של דיני הנזיקין הוא בטיפול בהתנגשויות בין פעילויות יוצרות רווחה" המטרה היחידה: השׂאת (מקסום) הרווחה המצרפית – הרווחה נמדדת במונחים של כסף.השיקול הוא שיקול מצרפי ולא שיקול חלוקתי.
·         נקודת המוצא: הנחת הרציונאליות וחופש הפעולה – מודל השוק המשוכלל.
·         דיני הנזיקין מתייחסים אל הסיטואציות הנזיקיות כאל "תאונות" שגורמות לנזק.
·         ולכן נשאף:להקטין עלות התאונות ועלות מניעתן-באמצעות:הרתעה יעילה       ופיזור הנזק             הרתעה (יעילה) מטרת דיני הנזיקין: למנוע תאונות שכדאי למנוע אותן.לא כל נזק ("תאונה") כדאי למנוע. למשל: אם ימציאו מכשיר שיכול למנוע משהו מסוים, אך עלות המכשיר גבוהה מעלות הנזק הרי שלא כדאי למנוע את הנזק. רק נזק בלתי יעיל כדאי למנוע = נזק שעלות מניעתו נמוכה מהתוחלת שלו.
תוחלת הנזק = הסתברות התרחשות הנזק [P] x גודל הנזק הצפוי [L] למשל: כל 1000 אנשים שיחלפו על פני כלב ,אחד יינשך. גובה הנזק: 1000 ₪. ההבדל נעוץ בשאלה האם מדובר באדם אחד שיינשך או ביותר. מניעת הנזק תתבצע על ידי הטלת אחריות על הצד שיכול לעשות זאת  במינימום עלויות ("מונע הנזק הזול ביותר"). בדר"כ מדובר ביצרן, אשר עליו וטל האחריות גם אם הוא לא אשם (->ביטוח). המטרה: הרתעה אופטימאלית (יעילה) ולא הרתעה מקסימאלית.
שתי דרכי הרתעה (חייבות להתקיים בד בבד מאחר ומשלימות זו את זו).
מטרת ההרתעה:להקטין עלות התאונות + עלות מניעתן
1 .הרתעה ספציפית (קולקטיבית): באמצעות חוקים. למשל: המחוקק קבע שהמהירות המותרת בכביש מסוים הינה 90 קמ"ש בלבד. עם זאת המחוקק לא יכול להתערב בכל תחומי החיים. כן, אין זה נכון לעיתים לקבוע הוראה זהה לכולם. לכן-
2 .הרתעת שוק: תעשה מה שאתה רוצה, החוק לא מגביל אותך, אך אם תגרום נזק תאלץ לשלם פיצויים. הרתעה – דוגמא מס' 1: בעל כלב רמת זהירות עלות אמצעי זהירות הסיכוי לנזק גודל הנזק (הממוצע) מפגיעה תוחלת הנזק סך עלות חברתית (=עלות אמצעי הזהירות+ תוחלת הנזק) ללא זהירות 0
3 %
1 0,000
3 00
3 00 רצועה בלבד
1 00
1 %
1 0,000
1 00
2 00 רצועה + רסן
3 50 0%
1 0,000 0
3 50 זו ההרתעה היעילה "מונע הנזק הזול ביותר" = מי שמצוי במצב טוב יותר להעריך מאזן העלות והתועלת בין עלויות התאונה ועלויות מניעתה ולפעול על בסיס זה. הטלת אחריות על מונע הנזק הזול ביותר נועדה לתמרץ אותו לשנות את ההתנהגות שלו ולמנוע את הנזק.
דוגמא: בעל כלב ביחס לנזקי כלבו.בדרך כלל, הבעלים (המזיק) יכול להעריך טוב יותר עלות הנזק הצפוי ("התאונה") ועלות מניעתו.        => כיצד לנהוג עם כלבו כדי למנוע נזק.לכן, בעל הכלב אחראי לנזקי כלבו גם אם  אינו אשם. הגנה בגין התגרות של הניזוק בכלב: מניחה כי המתגרה (הניזוק) הוא "מונע הנזק הזול ביותר".
סימן ד'1: היזק על-ידי כלב –