השיטות לבחירת שופטים ניתנות למיון בהתאם לשאלה אם בחירת השופטים מבוססת על בחירות, על מינוי או שהיא שיטת כלאיים. סיווג נוסף לשיטת מינוי השופטים מבוסס על השאלה אילו גופי ממשל בוחרים בשופטים (הרשות המבצעת, הרשות השופטת, המחוקקת או שמא לשכת עורכי הדין). זאת ועוד, לעיתים קיימת הבחנה בין הסמכויות הרשמיות לבחירת שופטים ובין פרקטיקות בלתי רשמיות המיושמות בפועל בהליך בחירת השופטים. כלומר, הסמכות הרשמית לבחירת השופטים יכולה להיות נתונה בידיו של גוף אחד, בעוד שבפועל גוף זה מפעיל את סמכותו רק לאחר היוועצות עם גופים אחרים.
דוגמא לכך ניתן למצוא בהליך בחירת השופטים הנהוג באנגליה, שם הלורד צ'נסלור מתייעץ עם מנהיגי הרשות השופטת וצמרת הקהילה המשפטית. כך גם בארה"ב, הנשיא ממנה את השופטים לביהמ"ש המחוזי רק לאחר שקיבל את ברכתם של סנטורים בכירים ממפלגתו. שיטת הבחירה בישראל היא באמצעות מינוי שמתבצע ע"י הוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה). המודל הישראלי הנו המודל הנפוץ ביותר מבין המודלים השונים המיושמים ברחבי העולם, ובכל שיטות הממשל. בעבודתי אסקור את הסוגיות העיקריות העומדות על הפרק בהליך מינוי השופטים בישראל הן בהיבט תהליך המינוי הפרוצדוראלי והן בהיבט של אמות המידה והשיקולים לבחירת השופטים. בנוסף, אדון בהרחבה בוועדה לבחירת שופטים. בתוך כך, אנסה לענות על השאלה המרכזית במחקרי – מהי השפעת הפוליטיזציה המצויה והרצויה על השיטה למינוי שופטים ועל הועדה לבחירת שופטים? בנוסף אסקור מודלים עיקריים למינוי שופטים בעולם, בהסתמך על חקיקה ועל הנורמות המקובלות המנחות את הליך המינוי לכס השיפוט, ובכך אנסה לענות על השאלה האם השיטה למינוי שופטים במדינת ישראל עדיפה על פני השיטות במדינות השונות בעולם ומה היחס בין השיטה במדינת ישראל לבין השיטה במדינות שונות בעולם מבחינת ההשפעה הפוליטית על שיטת המינוי?
במהלך הדיון בנושא מינוי שופטים תינתן התייחסות לשני היבטים חשובים: ההיבט הערכי- ערכי היסוד של מערכת השפיטה וההיבט החברתי- מידת השיקוף של בית המשפט והרכב השופטים של החברה הישראלית.   במסגרת עבודתי אתייחס אף להמלצות וועדת זמיר, אשר הינה וועדת משנה שהתמנתה בשנת 2000 מקרב חברי הוועדה לבחירת שופטים, על מנת לבדוק את סדרי הבחירה של השופטים כפי שהם קיימים כיום על פי הדין וע"פ הנוהג, ולהעלות הצעות לשיפור הסדרים הקיימים.
חברי הועדה הינם: השופט יצחק זמיר, ח"כ אמנון רובינשטיין ועורך הדין גיא רון.
הפרק הראשון בעבודתי, יעסוק במצב הקיים כיום בנושא מינוי השופטים ויכלול בתוכו את הליך בחירת השופטים ואת נושא מינוי נשיאי בתי המשפט. בפרק השני, אדון בהרחבה בוועדה לבחירת שופטים (הרכבה של הוועדה, מדיניות הוועדה, סמכויותיה וסדרי עבודתה). בפרק השלישי אבדוק כיצד השיטה למינוי שופטים הנהוגה במדינתו מבטיחה את אי תלותה של הרשות השופטת. הפרק הרביעי, ייתן מבט השוואתי של סוגיית מינוי השופטים בהסתמך על החקיקה והנוהג במדינות שונות בעולם. הפרק החמישי בעבודה, ינסה לענות על שאלת המחקר המוצגת לעיל. לבסוף, אסכם ואסיק מסקנות בהתאם למחקר שערכתי בעבודה זו.
תוכן העניינים
מבוא –..3
פרק 1: המצב הקיים ..4
            1.1 חוק יסוד השפיטה והרקע לחיקוקו -..4
            1.2 הליך הבחירה –5
1 .3 מינוי נשיאי בתי משפט 5
פרק 2: הועדה לבחירת שופטים .7
            2.1 סמכות הועדה לבחירת שופטים –… 7
            2.2 הרכב הועדה לבחירת שופטים -.7
            2.3 סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים ..10              2.4 דרישות כשירות השופטים המתנות את סמכות הועדה לבחירת שופטים –…10               2.5 מדיניות הועדה לבחירת שופטים- שיקולים לבחירת שופטים –..12
פרק 3: אי תלותה של הרשות השופטת המובטחת ע" השיטה למינוי שופטים –.15
            3.1 אי תלות אישית לעומת אי תלות עניינית …15
            3.2 הוראות ספציפיות בנושא מינוי שופטים המבטיחות את אי תלות הרשות השופטת –…15
פרק 4: משפט משווה 17
            4.1 קריטריונים למינוי שופטים -.18
            4.2 צורת המינוי –18                               4.3 משך הכהונה ומינוי לתקופת ניסיון ..20       4.4 מינוי מיוחד לערכאות גבוהות -20               פרק 5: מהי השפעת הפוליטיזציה המצויה והרצויה על השיטה למינוי שופטים    ועל הועדה לבחירת שופטים -.20             5.1 השפעת הפוליטיזציה על הליך המינוי בישראל -..20             5.2 השפעת הפוליטיזציה על הליך המינוי במדינות שונות בעולם ..21
סיכום ומסקנות 22
ביבליוגרפיה –23