דת ומדינה , עיקרון הצדק , עיקרון זכויות האדם , מצב הטבע , שלטון העם ופירושם על ידי ארבעה פילוסופים :  אפלטון ,  ג'ון לוק , היגל ,  רוסו   מבוא
בעבודה זו נציג את המושגים: דת ומדינה, עקרון הצדק, עקרון זכויות האדם, מצב הטבע ושלטון העם ופירושם על ידי ארבעה פילוסופים- אפלטון, ג'ון לוק, היגל, ורוסו.
בפרק א' חשבנו לעסוק בנושא הצדק במדינה המודרנית אצל אפלאטון והאם הוא משתלב ולמי?
אין ספק שהצדק היא שאלה חברתית העולה בכל רגע בחיים. אצל אפלאטון הצדק נתפס כעקרון היעילות המתבטאת בחלוקה למעמדות. כל אחד עושה את שלו וישנה הדדיות, צדק הוא ערך ונורמה חברתית אשר ישנו ויכוח לגבי הגדרתו. הויכוח בנושא הצדק מביא את הרעיון כי המדינה המושתת על הצדק היא המדינה האידיאלית והמודרנית.
בפרק ב' נבחן את עקרון "זכויות האדם" על פי רוסו. האדם הוא הבסיס שהחברה והמדינה מושתת עליו, הוא אוטונומי וחופשי ועל כן יש הכרח להגן על חירותו וזכויותיו. לכן המדינה אינה רשאית לשלול את זכויות האזרח של אזרחיה, שאין היא זכאית לשלול זכויותיו הטבעיות של אדם כאדם.
וניתוח של עקרון שלטון העם על ידי ז'אק רוסו- ניהול משטר המדינה מתבצע על ידי כלל אזרחי המדינה. בפרק ג' ננתח את "מצב הטבע" עפ"י ג'ון לוק- לטענתו בני האדם מכבדים זה את זה ויש להם ניסיון עצמי, מצב זה הוא מצב של חירות ושוויון בין בני האדם, כל אחד יכול לעשות בגופו וקניינו ככל שעולה על רוחו אך לאף אחד מבני האדם אין את הזכות לפגוע בחיים, ברכוש של האדם האחר.
בפרק ד' נתייחס ליחסו האמביוולנטי של היגל ביחס של דת ומדינה. היגל על אף שחי בסוף ימי הביניים מתנהלות רוב הדמוקרטיות הנאות על פי המודל תוך הפרדת רשויות, והיותו של הנשיא (לפחות בדמוקרטיה הישראלית), דמות ייצוגית בלבד. בחוכמתו ידע כי יש להפריד את הדת והמדינה (לא ממש בישראל), על מנת למנוע אי צדק לגבי מיעוטים שהדת השלטת במדינה איננה דתם. בנוסף ננתח את נושא המנהיג במדינה המודרנית ושיטת הבחירות.