מעמדו השטרי של "שיק לביטחון" "שיק לבטחון" הנו שיק אשר עליו רושם מושך השיק את צמד המילים "לביטחון בלבד". השימוש בשיק לביטחון נפוץ בעיקר בשכירות דירה, בקניית רכב ובמקומות בהם מבקש מקבל השיק להבטיח קבלת תמורה בעבור שירות שסיפק ו/או להבטיח קבלת כספים בעבור שירות שנתן. השימוש בשיק זה הנו נפוץ מאוד בחיי המסחר שכן הוא משמש כבטחון לתשלום חובות. היות ושיק לבטחון נועד לשם הבטחת קיום התחייבות אשר למען הבטחתה נמסר השטר, לעיתים אין הוא מכיל פרטים כגון: זמן פירעון, סכום ושם המוטב, אותם יכול אוחז השיק להשלים ודי בכך שהשיק חתום על ידי המושך.
הסיבות לשימוש הנרחב בשיקים לבטחון כוללים את היכולת להבטיח כי אם יתעורר הצורך, יוכל מקבל השיק לתבוע את ביצועו על כל היתרונות שבכך, הם היתרונות הניתנים על פי חוק כיאה לתביעות שטריות, כגון: הליך מקוצר, הגשתו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ללא הליך קודם, וכן  החזקות שיעמדו לו. עם זאת, עיון מעמיק בפקודת השטרות, מגלה כי תנאי של המושך לנמשך פוסל את המסמך מלהיות שטר. היינו, אחד דינו של שיק זה, האמור לעיל, על פי הפקודה – להיפסל! לשון אחר, מילים אלה מרמזות לכאורה על חיוב מותנה, ולכן מסמך שכזה לא צריך להיחשב לשטר, דבר אשר יש בכוחו למנוע מהתובע את יתרונות התביעה השטרית. ב. הסוגיות הנדונות במסגרת העבודה:
עבודה זו עיקרה בחינת שיק שינתן ל"ביטחון בלבד". במסגרת עבודתי אתמקד בבחינת מהותו של שטר מסוג זה והאם המדובר בשטר לכל דבר כבמהות של שטר המופיע בפקודת השטרות.
בחינת הוראת סעיף 3 לפקודת השטרות.  במהלך העבודה תבחן סוגיית התנאי הפוסל מסמך מלהיות שטר, במסגרת יסודותיו של שטר חליפין כפי שנקבע בסעיף 3 לפקודה. אעמוד על נפקות סיווג שיק כשטר, מהו שיק שניתן לבטחון ומה מהותו. בתוך כך אבחן מהי זכותו של הנושה לעניין ביצוע שיק מעין זה באמצעות רשויות ההוצאה לפועל והאם יש נפקות לכיתוב "לבטחון בלבד" מבחינת נטל ההוכחה בתביעה על פיו.
עקרונות מנחים בדיני שטרות.     כן אבחן בעבודתי מהם העקרונות המנחים בדיני השטרות, על פיהם  נוטים בתי המשפט לדון בעילות השטריות וליתן פרשנות להוראות הפקודה, וזאת בהקשר לשטרי חליפין ובהם שיקים שניתנים לביטחון.  הדרישה הצורנית:         במהלך העבודה אבחן את מטרות הדרישה הצורנית המוגדרת בפקודה לעניין שטרי חליפין, תוך דגש על שטר חליפין מסוג שיק, צורה מול מהות, כוונת הצדדים ונפקות הדרישה הצורני, באם משנה היא את כושרו של השיק.
* איסור על תנאי בשטר:            עיקר העבודה תתמקד בהוראת פקודת השטרות לגבי איסור תניה בשטר, השוללת מהמסמך את מעמדו השטרי.
במהלך בעבודה אבחן את נפקותו של תנאי הנכתב על גבי שיק בנוסח: "לבטחון בלבד", מה תוקפו המשפטי ומה מעמדו השטרי של שיק שכזה? האם המדובר בשטר לכל דבר, אם לאו, או שמא מהוות מילים אלה  תנאי הפוסל את המסמך מלהיות שטר.
סוגיה זו תבחן במסגרת ניתוח פסקי דין אשר עסקו בסוגיה זו – לעניין זה תבחן הוראת הפקודה, עמדת בתי המשפט וכן בחינת גישות המלומדים.  תוכן עניינים:
מבוא. 3
1 . שטר חליפין, שיק ושיק שניתן לבטחון: 6
2 . עקרונות בדיני שטרות: 6
3 . הדרישה הצורנית: 6
4 . איסור על תנאי בשטר: 6
5. הצגת הבעיה: 6
6 . סיכום ביניים: 6
7. גישת בתי המשפט: 6
8 . ביקורת על בתי המשפט וגישות נוספות: 6
9. גישה II – תשובה לגישת בימ"ש: 6
1 0. דרישת הפקודה לגבי איסור תנאי בשטר: 6
1 2. משפט משווה: 6
1 3. הצעות לפתרון הבעיה: 6
סיכום: 6
ביבליוגרפיה: 6