תקציר:
סיכומי שיעור מצוינים בקורס "תיאוריות סוציולוגיות של ארגונים", ציון בקורס 97. הסיכומים כוללים שאלות ממבחנים של שנים קודמות. כמו כן, את תתי הנושאים הבאים:
תורת הארגון: ובר ובאומן כביקורת.
ניהול מדעי יחסי אנוש הגישה המערכתית הארגון כתרבות ביקורת סוציולוגית הגישה הניאו-מוסדית גישות מרקסיסטיות וניאו-מרקסיסטיות היסטוריוגרפיה הגישה הפוסטמודרנית תורת הארגון: מדע שבודק מהם החוקים להפעיל נכון ארגונים. בתחום זה יש הרבה דיסציפלינות- תורות הנדסיות, תורות פסיכולוגיות, אנתרופולוגיות, מתמטיות, וכדומה. חושבים שיש להם ידע מוחלט על ארגונים. פוזיטיביזם: תפיסה שאומרת שהיצור האנושי יכול להתייצב מחוץ למציאות ולראות אותה באופן אובייקטיבי. כאילו יש חוקים אוניברסליים.
אפיסטמולוגיה: תורת ההכרה. שואלת האם אני יודע. בתחום זה נבדוק את מעמד הידע על הארגונים. יש שני מונחים מרכזיים בתורת הארגון שהכול מסתובב סביבם:
יעילות- לא דבר מוחלט, יעיל עבור מי? ברגע ששאלנו את השאלה הזו ביצענו גם מהלך אפיסטמי וגם תהליך של סוציולוגיה ביקורתית- היעילות הפכה למשהו שאין לה אמת מוחלטת- מי אמר לכם שיעילות זה דבר נכון?
פיטורי עובדים יעיל לבעלי הארגון אך לא לאותם עובדים מפוטרים. אי וודאות.
סוציולוגיה ביקורתית: לאחר שנדבר על תורת הארגון נעסוק בסוציולוגיה ביקורתית. כאשר אנו שואלים "עבור מי?" אנו מבצעים מהלך אפיסטמי וביקורת סוציולוגית. תורת הארגון מופיעה כאן כמנגנון של לגיטימציה וכוח.
שנהב שואל, איך יעילות קשורה ללגיטימציה? תורת הארגון עוזרת לתת לגיטימציה מדעית, מחקרית לכל המנהלים, הם מאמינים שהם עושים את הדבר הנכון. דה-פוליטיזציה: לקיחת מהלכים פוליטיים של שליטה וכוח ולתת להם מראית עין של א-פוליטי, של מדע. יעילות מתחזה לדבר אחר, לא-פוליטית ובעצם משמשת כמנגנון כוח.
1 . תורת הארגון: ובר ובאומן כביקורת מקס ובר (פוזיטיביסט):
מהי בירוקרטיה?
בעבר היה משטר פיאודלי שאנשים בו שלטו בכוח הזרוע. חילקו חלקות אדמה לפי נאמנויות, עברו מדור לדור. במשטר הזה אין את הסדר שמוכר לנו היום. אין לסדר הזה בסיס רציונלי. בנוסף, הוא יכול להשתנות אם במלחמות ואם בהפקעות וכו'.
גם בתקופות יותר מאוחרות גם בממלכה האבסולוטית של לואי ה-14, שיש כבר ארגון של ממלכה – הסמכויות הן סמכויות גלימה: גם השיפוט עובר בירושה. מיסוי – היה הולך לכיס המוכס.
לוקח כמה שרוצה – אין חוקים, אין כללים. כל ההסדרים של היום: מדינה, תפקידים, כללים – לא היה קיים לפני התקופה המודרנית או היה קיים באופן חלקי וזמני.
   בירוקרטיה היא צורה של ארגון חברתי, במונחים של ובר זה טיפוס אידיאלי, כלי אנליטי לבחינת המציאות (יחד עם זאת, יש בטקסט מסר סמוי שזה גם אידיאלי מבחינה ערכית, במיוחד כאשר קושר את הבירוקרטיה למודרנה). יש ציוויליזציות שיהיו רחוקות מהדגם הבירוקרטי: אין שטחי שיפוט, יש מינויי קרובים, אין חוקים, אין כללים. יהיו כאלה שיהיו דומות ויהיו כאלה עם דמיון חלקי. אצל ובר רציונליות היא לא דבר אובייקטיבי אלא משהו שבני אדם הסכימו שהוא טוב. ובר הוא פנומנולוג ולא פוזיטיביסט. הכול זה דברים שהתמסדו. ובר אומר שכדי ללמוד ציוויליזציות צריך למצוא צורה, בד"כ צורת שליטה, ולכן אמר שצריך ללמוד על צורת הניהול, פקידים וכו'. מאפיינים:
תחום שיפוט – אנשים, טריטוריה, משימות, אוסף של פונקציות שמעוגנים בחוק/נהלים ויש לי עליהם אחריות וסמכות. הסדר הזה אמור להיות בנוי לפי רציונל, פונקציונליות, מטרה, כלומר בנוי על דרך התבונה. לא סתם שרירותי ומחולק, אלא מאורגן ומחולק בדרך הטובה ביותר. מכאן שבירוקרטיה – היא התגלמות הרציונליות.
בירוקרטיה מבחינה מילולית- שלטון המשרד, הנייר הכתוב (אי אפשר לנהל דבר בלי ניירת). הכול מתועד ומתויק. אחרת אין שליטה ויכולת קיום, לא יודעים מה לעשות, אין ארגון במובן החיובי. מגיע אדם ודורש פיצוי, איך נדע אם לתת לו או לא אם אין תיעוד?. הבירוק' המודרנית מופקעת מאנושיותה- ככל שהיא מצליחה לבער את כל היסודות האי-רציונליים והרגשיים – זה טבעה הספציפי – ובו רואים את מעלתה המיוחדת. כלומר, זה טוב שהיא מופקעת מאנושיותה. אנו לא רוצים שפקיד בדואר יוציא עלינו את העצבים שלו, אלא שישרת אותנו לפי שצריך. כשהברברים בימה"ב באו וכבשו הם לא ידעו איך לשלוט על שטחים, הכמורה היא שעזרה להם, היא שתיעדה ורשמה. הידע היה בידי הכנסיה. הכלים הארגוניים היו בקרב כמרים, במנזרים. לכן בירוקרטיה נקראת שלטון המשרד, בצורתה המשוכללת היא פטנט מודרני. היתרונות הטכניים של הארגון הבירוקרטי:
דייקנות, יעילות, חד-משמעיות, ידיעת התיקים, המשכיות, שמירת סוד, הפחתת הויכוחים וההוצאות החומריות והאישיות, זריזות וכו'. בהשוואה של ובר אל מול ציוויליזציות אחרות זה יוצא נכון: צורת ההתארגנות/שליטה הזו, יותר יעילה מכל צורה אחרת בהיסטוריה האנושית. יש לה עליונות טכנית טהורה. איך המשרד מחליט החלטה?
המשרד מחויב לקבל החלטות עפ"י עקרונות אוניברסליים, א-פרסונלים כדי למנוע שרירותיות, כדי שתהיה אחידות, אובייקטיביות.
לאן זה הולך? לרציונליות כי היא תמיד הולכת עם אוניברסליות. כל כלל מדעי אמור להיות תמיד נכון, בכל מקום. הפקיד, מהו?
פקיד זה הבטחה כלכלית לכל החיים. הפקיד זה אחד שמקבל משכורת מובטח לו קידום וכשהוא יפרוש אז תהיה לו פנסיה. לפי הגדרה זו גם רופא, קצין בצבא, שופט וכו' הם פקידים. הפקיד של ובר זה לא מה שנתפש אצלנו כיום כפקיד.
כל מי שעונה לתנאי הזה שאתה מחזיק אותו כלכלית כל ימי חייו.
בנוסף, הוא צריך לפעול על דרך התבונה תמורת הביטחון הכלכלי, נותן נאמנות מוחלטת לתפקיד, לפונקציה ולמטרות. מה שיוצא מהדבר הזה זה שכדי שתהיה בירוקרטיה צריך להחזיק כלכלית המון אנשים בשביל זה צריך הרבה כסף ולכן אם אין נשק ממון, כלכלה משוכללת, אין בירוקרטיה. תכונות הפקיד – תוספת:
מומחה אובייקטיבי, מחמיר, מנותק באישיותו (תכונה פונק' אצל ובר)- בעל הכשרה והתמקצעות רציונלית, המפעילים חוק רציונלי זה אל מול האדון של ימה"ב שפועל מתוך נדיבות והכרת תודה אישית.
האדנות יכולה להיות מאוד נחמדה, אך היא לא נחמדה כשהיא כועסת. לאדון יש סמכות לעשות הכול, אין חוקים.
בירוקרטיה ומודרניות:
קושר את הבירו' במודרנה ל-2 תופעות:
קפיטליזם- בשוק הקפיטליסטי צריך לקחת הרבה דברים בחשבון: כמה עולים כל הפרמטרים בעסק. ובר-