המתת חסד

תקציר העבודה

העבודה עוסקת בהמתת חסד תוך התמקדות בהמתת חסד אקטיבית. העבודה בוחנת את השפעת הרחמים על הדין בסוגייה לנוכח ההסדר הקיים בארץ לעומת ההסדר בארה"ב ובהולנד, תוך נקודת מבט ביקורתית והצגת הסכנות הטמונות, וכן תוך הצגת נקודות מבט נוספות של דתות וגישות במוסר.

מבוא
המילה- "euthanasia" משמעותה ביוונית מיתה טובה, דהיינו מוות קל ונעים. החל מהמאה ה-19 המילה רכשה את משמעותה המודרנית, "המתה מתוך רחמים," ובוצעה ע"מ להקל את סבל האדם הנהרג, בארצנו הפעולה קיבלה את המשמעות "המתת חסד".   ישנה הבחנה בין המתת חסד פאסיבית לאקטיבית, שכן בעוד שאקטיבית הינה המתה שגורמת למוות או מחישה את בואו, המתת חסד פאסיבית הינה להימנע בכוונה מפעולה שתמנע או תדחה את המוות. המתת חסד אקטיבית אינה מאושרת ב"חוק החולה הנוטה למות" על אף שנעשית מתוך "חסד וחמלה", בעוד שחולה כשיר הנוטה למות מחזיק בהחלטה האם להאריך את חייו. כמו כן, החוק היבש אינו מבחין בין המתת חסד אקטיבית לרצח. ובמסגרת עבודתי אתמקד בסוגיית המתת חסד אקטיבית לחולים טרמינלים. רחמים בדין בסוגיית המתת החסד האקטיבית בעיני מתחלקים לשניים, הראשון הוא המקום הנתון לרגש הרחמים בדין בכלל, לרבות ובעיקר בעיני שופטים הנותנים לדין חיים, שכן מבצעים אותו בפועל, והשני הוא רגש הרחמים של הנאשם, כלומר האם האדם המבצע המתת חסד אקטיבית מתוך מניע הרחמים ראוי להקלה בעונש. ככללו של דבר, מדובר באמפתיה שהשופטים מפגינים כלפי הרחמים של הנאשמים בהמתת חסד אקטיבית לאור המצב הרגיש.
לפי פרפ' ליאון שלף, המשפט מגלה אדישות לסבלו של החולה שרוצה לשים קץ לייסוריו כתוצאה מדאגה עמוקה לערך קדושת החיים, קל וחומר לנוכח הדאגה שרגש הרחמים עלול להכניס אותנו לסכנת ה"מדרון חלקלק" שבין זכותו של החולה למות לבין חובתו, וסכנות נוספות עליהן ארחיב. חרף האיסור הנוקשה, המתות חסד אקטיביות מבוצעות בארץ ובעולם. וכן "רחמים" לעיתים משחק תפקיד מוסרי המקל ומגמיש את החוק היבש. וכראיה לזה בענישה בגין המתת חסד אקטיבית ישנו פער מרחיק לכת בין הענישה הניתנת בפסיקה בעבור רצח לבין הענישה בעבור המתת חסד אקטיבית.
מכאן עולות שאלות מוסריות, ראשית האם מוסרי לתת לרחמים לרכך את הדין, קל וחומר כאשר קדושת החיים עומדת על הפרק.
ואכן גישות שונות נותנות משקל שונה לרחמים במתן דין. כמו כן עולה השאלה האם יש חובה מוסרית להמית מתוך רחמים, והגם שקיומה נתונה למחלוקת, האם לא עדיף לבצע חקיקה המסדירה ביצוע פרוצדורה של המתת חסד אקטיבית כך שתעבור מסננת מקצועית, במקום שאנשים חסרי השכלה רפואית, המונעים מרגשותיהם, או מניעים אחרים, יקחו את החוק לידיים.
על כן, שאלת המחקר אותה אבחן הינה האם ראוי ש"רחמים" ירככו את הדין הקיים בגין המתת חסד אקטיבית?
תוכן עניינים
מבוא                                                                                                                             3-4
פרק א- המתה מתוך רחמים בעיני היהדות                                                                      5-7
פרק ב- רחמים במשפט בעיני המוסר                                                                               8-9
פרק ג- המתת חסד לפי הדין המצוי בישראל                                                                  10-11
פרק ד- הסכנות שבהמתה מתוך רחמים                                                                                    12-13
פרק ה- המתת חסד בארה"ב ובהולנד                                                                                        14-15  סיכום                                                                                                                                              16
ביביליוגרפיה                                                                                                                 17-20