הקשר בין לחץ ושחיקה,מוטיבציה וכוונות עזיבה בנס טכנולוגיות בחטיבת מיקור חוץ

תקציר העבודה

הצעה לעבודת גמר.
הקשר בין לחץ ושחיקה,מוטיבציה וכוונות עזיבה בנס טכנולוגיות בחטיבת מיקור חוץ.
תוכן עניינים:
תוכן עניינים –..
2
2 .
מבוא -.
3

2 .1.1    תיאור הארגון (תיאור הענף, תיאור הארגון ותיאור המחלקה) —
4-6

2 .1.2    תיאור הבעיה בארגון …
6

2 .1.3    הבעיה העסקית —
6

2 .2
שאלת המחקר —
7

2 .3
מטרות המחקר וחשיבותן —
8

2 .2.1    המטרות האקדמיות – שאלות המחקר –.
8

2 .2.2    חשיבות המחקר – מטרות יישומיות
8

2 .4
סקירת ספרות —
9-23

2 .5
משתני המחקר (הגדרות נומינליות ואופרציונליות) -…
23-
5
2 .6
תרשים מודל המחקר .

5
3 .
שיטת המחקר —
26-28

3 .1
שיטת המחקר (והשיקולים בבחירת שיטת המחקר) -.
27
מערך מחקר (והשיקולים בבחירת מערך המחקר) -…
28

3 .2
המדגם –
28-32

3 .2.1    הגדרת אוכלוסיית המחקר (כולל גודלה של האוכלוסייה) ..
31

3 .2.2    המדגם (גודלו, במקרה של דגימת שכבות – גודל כל שכבה) –..
31

3 .2.3    תיאור שיטת הדגימה –
31-32

3 .2.4    שיקולים בבחירת המדגם ושיטת הדגימה -..
32

3 .3
כלים (יש להבחין בין מידע ראשוני למידע משני) —
32-34

3 .4
ההליך –
34-35

3 .5
שיטת הניתוח (הכלים הסטטיסטיים בהם יעשה שימוש)
35-38
4 .
מגבלות המחקר -.
38-39
5.
נגישות הסטודנט לנושא ולמידע .
39
6 .
לוח זמנים
40 7.
רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) …

4 1-45
8 .             נספחים (שאלון) -.     46-52
2 .מבוא:
סקירת ענף ההיטק בארץ: עם תחילתו של תהליך השלום, הפך ענף היי-טק לכוח המניע העיקרי של הצמיחה הכלכלית בישראל: "חלומם" של מעטים הפך למציאות ממסדית. ענפי האלקטרוניקה והמחשבים בלבד צמחו מרמת מכירות של כ-1 מיליארד דולר בתחילת שנות ה-80, לרמה של כ-7 מיליארד דולר בשנת 1997, כאשר הייצוא מהווה מעל 75% מסך כל המכירות. ישראלים רבים שחיו בחו"ל – רובם מהנדסים ואנשי ניהול – החליטו לחזור הביתה. הם הביאו עמם את ניסיונם והכשרתם בתעשיית ההיי-טק בחו"ל, ולעתים קרובות גם קשרים עם חברות עסקיות, ובאמצעות שיתוף פעולה עם עמיתיהם הישראליים העתיקו לישראל מפעלים חדשים. במקביל, העלייה הנרחבת מברית-המועצות לשעבר סיפקה כוח עבודה טכנולוגי מעולה. היום נסחרות בוול סטריט למעלה מ-100 חברות ישראליות. יש עשרות תחומי פעילות בתעשיית ההיי-טק בהם חברות ישראליות נחשבות לחברות המובילות, במקרים מסוימים הן מגדירות בפועל שווקים חדשים. בתחומי תקשורת הבזק והמחשבים בלבד פועלות מאות חברות סטארט-אפ. ספקיות גדולות של שירותי אינטרנט, כמו חברת נטויז'ן, פועלות ברמה הגבוהה ביותר ומספקות גישה מסחרית קלה ונוחה אל אוטוסטראדת המידע, וכך מחנכות ומקדמות את הדור הבא של היזמים ומעמידות לרשותו אמצעים לגישור על המרחק הגיאוגרפי מהשווקים הבינלאומיים החשובים וממקורות הידע. אין ספק שלאינטרנט חשיבות עצומה בהמשך הגלובליזציה של התעשייה הישראלית. נראה, שיש תכונה מסוימת באופי הישראלי, המתאימה במיוחד לעיסוק בהיי-טק: הדחף להצטיין, לחתור אל גבולות חדשים, להתבונן בקיים ולחזות דרך טובה יותר לשיפורו. אין ספק, שעל תעשיית ההיי-טק של ישראל להתמודד עוד עם אתגרים גדולים: היכולת השיווקית עדיין אינה מדביקה את רמת כישורי המו"פ, והתעשייה מושפעת מהמגבלות הנובעות מהיותנו מדינה קטנה ומרוחקת מבחינה גיאוגרפית משווקיה הטבעיים. עצמית שהייתה תלויה באהבתו הבלתי מושגת