מבוא
על החשיבות הרבה המיוחסת על ידי המחוקק הישראלי לעבודת נשים בכלל ולהסדרי עבודה ופיטורים של נשים בהיריון ועקב לידה בפרט, מאז הקמת מדינת ישראל ועד כתיבת שורות אלו, ניתן ללמוד אם עוקבים אחר מכלול הפעולות שננקטו על ידו.
ראשית החקיקה להסדרת עבודתן של נשים, הגנה עליהן מעבודות בתפקידים מסוימים, עבודות לילה ובמיוחד בתקופות היריון ולאחר לידה או אימוץ, החלה בשנת 1954, לאחר שהוסדרו ענייניהן של שתי קבוצות אחרות, אותן ראה המחוקק כחשובות ובעלות קדימות גבוהה במיוחד. האחת, החיילים המשוחררים, קבוצה שבתקופה הקרובה להקמת המדינה ומלחמת השחרור היה הכרח מיידי לפתור את בעיותיה. האחרת זו קבוצת הנוער, שכבה לה הרגישות בעם היהודי היתה תמיד רבה באופן מסורתי, אך העמיקה עוד לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה שהתרחשה במהלכה. במהלך שנת 1953 נחקקו שני חוקי נוער, חוק עבודת הנוער תשי"ג-1953 וחוק החניכות,תשי"ג-1953.
מאז
1 954 התנהלה מלאכת חקיקת אינטנסיבית, להסדרת עבודת נשים בהיריון ולאחר לידה. חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1974 ( להלן "חוק ע"נ"), מגדיר את זכויותיה של אישה בהיריון, לפני ההיריון, במהלך חופשת הלידה ולאחריה. חוק ע"נ תוקן עד שנת 2008 כ-44 פעמים, אך יש להביא בחשבון  כי התיקון הראשון בוצע כ – 9 שנים לאחר פרסום החוק עצמו, כך שתדירות התיקונים בשנים האחרונות גבוהה. כאשר ניגשים לדיון בהסדרי עבודה ופיטורים של נשים בהיריון ועקב לידה, נמצאים הגברים ב"טריטוריה" זרה להם מבחינה ביולוגית ועל כן באורח המובן מאליו רוב החוקים, התקנות והנהלים מתייחסים לנשים. למרות זאת, חלה התקדמות מהותית בחקיקה ראשית ומשנית, בעיקר בשני העשורים האחרונים.
יתכן כי, חלק מהן ההליכה לקראת השוואת מעמדם של גברים לזה של הנשים בתחומים הנדונים, כמו גם בתחומים נוספים, ניתן לזקוף לפעילותה של התנועה הפמיניסטית בעולם ובארץ.
תנועה זו חרטה על דגלה את השוואת מעמדן של הנשים לזה של הגברים בכל רובדי החיים או לפחות בכל מה שניתן. לעתים קרובות קורה, שהשוואת מעמד כרוכה דווקא בשינוי הגישה לגברים. למשל, הפירוש של מתן אפשרות לחופשת לידה לאישה ( וכיום גם לגבר ) אינו רק של "חופשה", אלא גם שהיא חייבת לשאת בעול הטיפול בתינוק/ת, גם במקרים בהם חשוב לה מאד לחזור לעבודתה או שאי חזרתה תגרום לנזק כלכלי למשפחה. חלק אחר של השוואת מעמד הגברים אפשר ליחס להליכה בעקבות מדינות מתקדמות בשירותיהן בתחום הסוציאלי, כגון מדינות בסקנדינביה. בכל אופן, אין חולק על העובדה, כי מתקיימים תהליכים להשוואת מעמד הגברים לזה של הנשים בתחומים שבדיון וגם בתחומים אחרים. כפי שהוזכר, הכל תוך התחשבות במגבלות הביולוגיות הקיימות.
כבר בשנת 1973 תוקן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ"ח-1968 כך, שבכל מקום בו הופיע הביטוי "בעל" בא במקומו הביטוי "בן זוג", ביטוי בעל משמעות רחבה בהרבה מקודמו. גם ההגדרה ל"אשתו" בחוק הנ"ל מקילה והיא אומרת "לרבות הידועה בציבור כאשתו והגרה עמו". התקדמות ניכרה גם בהתייחסות המחוקק ובתי המשפט לנשים, הן ברמת ההגנה המוענקת להן בשלבים שונים של תהליך ההיריון, הלידה ואחריה והן בתחום הזכויות והתגמול.
בעניין אחר אך קשור, המהווה תמרור דרך ומעיד על הכיוון הכללי, תוקן בשנת 1987 גיל הפרישה של נשים והשווה לזה של גברים בחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987. יש סימנים ברורים לכך, שמגמת השיפור נמשכת ויש סיכוי, יותר מסביר, כי גם בעתיד נהיה עדים לתיקוני ותוספות חקיקה ראשית ומשנית, שיוסיפו להשוות את מעמדם של הגברים לזה של הנשים מצד אחד ולשפר את הסדרי העבודה של נשים בהיריון ועקב לידה מאידך. בתחום הפיטורים נשאר עדיין מקום לשיפורים, כיוון שההגנה הניתנת כיום לנשים בהיריון נחשבת למקסימליסטית. יתכן כי התקדמות, הבהרות והרחבות בנושא יבואו מצד בתי המשפט או בהרחבת הגנה לאחר השיבה לעבודה, בתום חופשת הלידה או החופשה ללא תשלום, אם כי לעת עתה, כיוון כזה אינו נראה כעומד להתפתח. דיון מפורט יותר בכווני התפתחות אפשריים והתייחסות למשמעותם יתקיים במסגרת פרק הסיכום, לאחר שיובהר לאשורו במצב הקיים.
עבודה זו עניינה בחוקי העבודה שמטרתם הגנה על נשים בשוק העבודה. השאלה שבחנתי בעבודה זו היא באם חוקים אלו אכן ממלאים אחר מטרתם המוצהרת ואכן פועלים להשתלבותן ולשימור מקומן של נשים בשוק העבודה. דה עקא, מחקר אמפירי אינו אפשרי במקרה זה שכן לא ניתן לבחון מה היה מצבן של הנשים בשוק העבודה בישראל אלמלא אותם חוקים מגנים הקיימים זה שנים רבות. לפיכך, תתמקד עבודה זו בשלוש זירות עיקריות:
1.    הצגת נתונים לגבי תעסוקת נשים בכלל והשפעת ההיריון והלידה על תעסוקת נשים בפרט.
2.    הצגת חוקי העבודה המגנים על נשים, תוך הדגשת התיקונים בחקיקה שחלקם נובע כתוצאה מתובנות חדשות לגבי האופן הטוב ביותר להשיג את מטרות המחוקק ולהיטיב עם נשים בשוק העבודה, וחלקם הוא תוצר של מגמות חדשות בעולם של חוק העבודה המגן.
3 .    הצגת חקיקה קיימת ומגמות עתידיות.
לסיכום יובאו מסקנותיי מהעבודה בנושא ההגנות הניתנות לנשים בשוק העבודה.
סמינריון זה הוגש ע" סטודנט לתואר שני במסגרת הקורס כלכלת כח אדם באוניברסיטה הפתוחה ציון העבודה 93
מקורות
1 4
עמודים
3 8
תוכן העיניינים:
מבוא -.3
נשים בשוק העבודה – נתונים …5
היעדרויות –…8
תשלומים 13
פיטורים והתפטרות ..20 זכויות נוספות ושמירתן –..
5 איסורים ..28
מענקי לידה – מחקר השוואתי .30 סיכום הקיים וצפי לעתיד –33
מסקנות .37
ביבליוגרפיה –.38