תקציר מטרת מחקר זה היא להוסיף נדבך להבנת תופעת אי הביטחון התעסוקתי והשפעותיו על עובדים בארגונים שונים. נבדקה מידת ההשפעה של משתנה אי ביטחון תעסוקתי על כוונת העזיבה של עובדים וכן נבדקה השפעתו של משתנה האישיות חוללות עצמית על קשר זה.
המחקר נערך במסגרת ארגונים שונים אשר חוו תהליכי צמצומים בשנה האחרונה. הארגון בו ביצענו את המחקר היה חברת "פרטנר תקשורת בע"מ". המדגם כלל 15 עובדים והצטרף להצטרף למסד נתונים יותר שנאסף בעזרת קבוצות מחקר נוספות בארגונים אחרים.
השערות המחקר הניחו כי קיים קשר חיובי בין אי ביטחון תעסוקתי לכוונת עזיבה וכן כי תמצא השפעה חיובית של משתנה חוללות עצמית על קשר זה.
אי ביטחון תעסוקתי נמדד על ידי תת מדד מתוך המדד הכללי JIS (Job Insecurity) שפותח ע"י Ashford, Lee & Bobko  (1989).משתנה כוונת עזיבה נמדד על פי 8 היגדים מתוך שאלון שבנו Farrell & Rusbult (1992), אשר בחן תגובות לאי ביטחון תעסוקתי. מידת השליטה והחוללות העצמית של הפרט נבדקה באמצעות מדד New General Self-Efficacy Scale (Chen, Gully and Eden, 2001). ממצאי המחקר לא אוששו את השערות המחקר. לא נמצא קשר מובהק בין אי ביטחון תעסוקתי לבין כוונת עזיבה ובין חוללות עצמית לקשר זה. אולם, נמצא קשר שלישי מובהק בין חוללות עצמית לכוונת עזיבה.
תוכן עניינים
תקציר
2 מבוא
3
מודל המחקר
1 0 שיטה
1 1
ממצאים
1 3
דיון
1 6
ביבליוגרפיה
1 9
נספח 1
2 3