תוכן העניינים
מבוא
תקציר העבודה                     א.        הפרעת קשב והיפראקטיביות א.1 סימנים של הפרעת קשב  והיפראקטיביות א.1.1 הקושי להתמיד בקשב א.2.1 קשיים בהפעלת עכבות (אימפולסיביות) א.3.1 פעילות יתר א.2 סימפטומים נלווים להפרעת ה- ADHD א.1.2 לקויות למידה א.2.2 בעיות התנהגות א.3.2 תפקוד חברתי א.4.2 דימוי עצמי א.5.2 קשיים רגשיים א.6.2 קשיים נוירולוגיים ובריאותיים                      ב.         תלמיד עם הפרעת קשב וריכוז ב.1 מרכיבי הפרעת קשב וריכוז מבחינת הסימפטומים הקליניים ב.2 תגובה רגשית בעייתית משנית לתסמינים של ADHD ב.1.2 בבית ב.2.2 בבית הספר ב.3.2 בחברה                       ג.         טיפול ג.1 טיפול קוגניטיבי התנהגותי ג.2 טיפול באמצעות נוירו תרפיה ג.3 טיפול באמצעות גרייה וסטיבולרית ג.4 תזונה נכונה ג.5 טיפולים תרופתיים                      ד.         תמיכה מערכתית בית ספרית.
                  ד.1 גישת המערכות בבית הספר.
                  ד.2 התנהגות הארגון.
                  ד.3 הארגון כמערכת פתוחה.
                  ד.4 הטיפול המערכתי.
                    ה.        מודל כיתת תגבור.
      ה.1 מערך תומך רגשי       ה.2 הצוות הרב מקצועי       ה.3כיתת תגבור.
      ה.4 דרכי פעילות.
סיכום.
ביבליוגרפיה.
4 
6 9

1 1
1 2
1 2
1 2
1 2
1 3
1 4
1 4
1 4
1 4
1 4
1 4
1 4
1 5
1 5
1 5

1 7
2 1
2 2
2 1
2 2
2 2

2 3
2 3
2 3
2 4
2 4
2 5
2 6
2 8

3 0
3 1
מבוא
הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הקשות יותר להגדרה בתחום הפסיכיאטריה של הילד. ראשית, שמה של הפרעת הקשב והריכוז באנגלית הוא: Hyperactivity Disorder (ADHD)  Attention Deficit and והילדים הסובלים ממנה קרויים "היפראקטיביים". שמה של ההפרעה מכוון את מלוא תשומת הלב להתנהגותו של הילד, היפראקטיביות, בעוד שהקושי המשמעותי הוא של ההפרעה בקשב וריכוז. במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז טהורה ומכך שגם ההתנהגויות ההיפראקטיביות אצל הילדים הסובלים מהפרעה כזו, נוטות לדעוך בגיל ההתבגרות. מתן שם כזה להפרעה זו יש בה משום נתינת סטיגמה לאוכלוסיה זו של ילדים אשר מקשה על ההתמודדות שממילא לא קלה. הבעיה השנייה נעוצה בהתייחסות אל הפרעת קשב וריכוז. תופעה זו היא אכן הפרעה, היא גורמת סבל ניכר לילד ולמשפחתו אך אין לקשור אותה לפגם או ליקוי כלשהו ע"פ הדעות הרווחות כיום. הבעיה השלישית היא מיקומה של הפרעת קשב וריכוז בתוך תחומי הרפואה השונים. האם מדובר בהפרעה שבסיסה מוחי, ומשום כך היא שייכת לנוירולוגים? האם מדובר בהפרעה שביטוייה נפשיים ומשום כך היא שייכת לפסיכיאטריים? או שמא זו הפרעה נפוצה דיה בילדים, שיטפלו בה רופאי הילדים ורופאי המשפחה?  ייתכן שכל האפשרויות שהועלו נכונות, ואז נשאלת השאלה: מי אמור לרכז את הטיפול?
הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות היא הפרעה בעלת רקע תורשתי, שמתחילה בגיל מוקדם ומשבשת באופן משמעותי את חיי המשפחה, את ההשתלבות החברתית של הילד, את הישגיו הלימודיים ואת הדימוי העצמי שלו. ההפרעה זוהתה עוד במאה ה-19, ועברה גלגולים שונים בשמותיה כגון, נזק מוחי מזערי, הפרעה תפקודית מוחית מזערית, עד לשנת 1986 בה נטבע המונח "הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות". השמות השונים מצביעים על ההתרשמות שמדובר בהפרעת התנהגות על בסיס הפרעה בתפקוד מוחי.
על-פי התפיסה המערכתית  חיי הנפש של היחיד אינם תהליך שכולו פנימי. היחיד משפיע על ההקשר שלו ומושפע ממנו ברצף חוזר ונשנה של פעילות גומלין. היחיד חבר במערכת משפחתית וחברתית שאליה הוא חייב להסתגל. פעולותיו נשלטות על-ידי תכונותיה של המערכת, ותכונות אלו כוללות את השפעתן של פעולות קודמות שלו עצמו. היחיד מגיב על לחצים שמקורם בחלקים אחרים של המערכת אליה הוא מסתגל, והוא עשוי לתרום תרומה משמעותית ללחץ על חברים אחרים במערכת. כלומר, התלמיד מושפע מתהליכים כיתתיים ומשפיע על הכיתה ועל המורה. הילד מושפע מתהליכים משפחתיים וגם משפיע עליהם. גם כאשר מתייחסים אל היחיד מוכרחים להביא בחשבון את המערכת. שינויים במבנה המערכת (משפחה או כיתה) תורמים לשינויים בהתנהגות ובתהליכים הנפשיים הפנימיים של חברי אותה מערכת. היחיד מושפע בעוצמה רבה מהמערכת בה הוא נמצא ולכן קשה מאוד לגרום לשינוי אצל היחיד ללא עבודה מערכתית.
הילד שמתקשה במערכת מסוימת יכול ללמוד ולפרוח בהינתן התנאים המתאימים. רבים מהילדים המאובחנים או מאופיינים כילדים עם בעיות קשב וריכוז או הסובלים מלקויות למידה שונות, הופכים להיות נטל קשה על המערכת החינוכית כיוון שאנו יוצרים איתם אינטראקציות שליליות ובלתי מותאמות. אם נצליח להבין יותר טוב כיצד מרגישים ופועלים ילדים אלו, נוכל ליצור עבורם סביבות למידה מותאמות ואינטראקציות חינוכיות חיוביות.
העבודה בוחנת את תופעת הקשב וההיפראקטיביות על כל היבטיה וכיצד משפיעה התמיכה המערכתית על ילדים עם תופעה זו.
פרק א' יעסוק בהפרעת קשב והריכוז.
פרק ב' מהם המאפיינים של תלמיד עם בעיות קשב וריכוז.
פרק ג' דרכי טיפול בילדים עם בעיות קשב וריכוז.
פרק ד' מודל כיתת תגבור לילדים עם בעיות קשב וריכוז בביה"ס הרגיל.
המייחד עבודה זו הוא החשיבה המערכתית להתגייס לקידום תלמידים עם בעיות קשב וריכוז. הכרה בשונות  ויצירת סביבה לימודית מותאמת למימוש הפוטנציאל של תלמידים אלו תוך למידה חווייתית ומותאמת.
תקציר הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות (ADD/ADHD) היא ההפרעה ההתנהגותית השכיחה ביותר בילדים, ולפי הערכות שונות לוקים בה 3-8 אחוזים מתלמידי בתי הספר היסודיים, אף כי ברור שהיא קיימת גם בילדים צעירים ובוגרים יותר. סימניה העיקריים של התסמונת הם ליקויים ביכולת הקשב והריכוז, אי שקט, מוסחות מוגזמת ואימפולסיביות. ההפרעה התפקודית קיימת בדרך כלל הן בבית והן בבית הספר ומשפיעה במידה בולטת על יחסי החברה של הילד. לטווח ארוך היא משפיעה לרעה על ההישגים הלימודיים, ההצלחה המקצועית וההתפתחות הרגשית – חברתי.
לילד עם הפרעת קשב יש במקרים רבים מספר מאפיינים: המחברות שלו הן ריקות או מקושקשות.
הוא לא יודע מה היו שעורי-הבית. הוא לא תמיד יכול לשחזר מה בכלל היה בשיעור.
הכנת השעורים היא סבל מתמשך. הילד קם לעיתים קרובות ומאבד ריכוז. הוא פוזל לעבר הטלוויזיה ולעבר פעילויות אחרות. הוא מתקשה לזכור את הנאמר לו. הילד לא מצליח ללמוד ולהפגין את כישוריו. הוא נמצא במצב של תסכול תמידי, ותחושת הערך העצמי שלו מתערערת.
בית-הספר הוא תקופה שבה עובר מרכז הכובד מההורים לבני הגיל בכל הנוגע לקביעת הערך העצמי. בסביבות כיתה ד' ילדים מודעים להצלחה היחסית שלהם בהשוואה לבני כיתתם.
ילד עם הפרעת קשב נמצא בסיכון גבוה לפיתוח ערך עצמי נמוך בכל הנוגע ליכולות הלימודיות שלו.
ילד עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר מתקשה לעמוד בתור ולנהל שיחה מסודרת. הוא זז הרבה, מציק לילדים אחרים ומרעיש. הוא מועד לתאונות ופגיעות גופניות. הוא נוטה לפעול ללא תכנון וללא הבנה מספקת של הסיטואציה. זו אחת הסיבות לכך שהוא זה שייתפס וייענש בסופו של דבר, גם אם היו ילדים אחרים שפעלו איתו. כאשר יש שני ילדים עם הפרעת קשב בכיתה הם מגרים זה את זה ללא הרף ומונעים לימוד תקין של הכיתה כולה.ילד שמסתבך בצרות, פועל באלימות ומפריע בכיתה, מקבל מנה גדושה של ביקורת מהמורה ומההורים.
הסכנה הגדולה במצב כזה היא היווצרות של תפישה עצמית של "ילד רע" בעיני הילד, וכן היווצרות של תווית של "ילד רע" בעיני המורים וההורים. כיום מומלץ להעניק לילד טיפול מערכתי כוללני המשלב בתוכו טיפול לימודי, רגשי וקוגניטיבי-התנהגותי בנוסף לפיזיותרפי ותרופתי, כל טיפול בהתאם לצורך. הטיפול המערכתי מאפשר למטופל להפנים אסטרטגיות למידה והתנהגות אשר יעקפו את הליקוי ויאפשרו את קיבוע השינוי לטווח הרחוק.
הטיפול המערכתי מצליח יותר כאשר מתקיים שיתוף פעולה בין ההורים , המורים וכל אנשי המקצוע המטפלים בילד. המחנכת והמורים צריכים לקבל מידע מדויק ככל האפשר על מהות ההפרעה ועל המשמעויות שלה מבחינת בית-הספר.
תפקיד המורה ובית-הספר הוא לעזור לילד להתמודד עם הפרעת הקשב כך שהשגיו בתחום הלימודי והחברתי לא יפגעו.
הילד צריך סביבה ללא גירויים מסיחים.
הכיתה צריכה להיות שקטה ללא עודף בגירויים. אם יש קבוצות עבודה צריך להושיב את הילד ליד הקיר כדי שילדים שעוברים לא יגעו בו. אם הלימוד הוא מול המורה הוא צריך לשבת קרוב אל המורה.
 המורה צריכה להתייחס אליו לעיתים קרובות. צריך להסב את תשומת ליבו לנעשה בכיתה. אפשר לפנות אליו בשמו מידי פעם כדי למשוך את תשומת ליבו. הילד צריך לקבל משובים חיוביים לעיתים מזומנות. האימפולסיביות והקושי לשמור על רצף חשיבה מקצרים את משך ההשפעה של כל משוב ולכן יש צורך במשובים רבים. הקשר עם המורה צריך להיות עם הרבה חום ואכפתיות. בתוך קשר כזה הילד ישתדל וירגיש שהוא יכול. הילד זקוק לגבולות ברורים.
הגישה של המורה צריכה להיות תקיפה וסמכותית, אך מכבדת והוגנת.  משוב שלילי צריך להיות מצומצם להתנהגות מסוימת, ולא להיות מוכלל לגבי התנהגויות קודמות או לגבי האישיות של הילד. הגישה של המורה צריכה להיות חיובית בעיקרה. הוא צריך להדגיש את היכולת ואת המאמצים של הילד.
הילד עלול להתקשות מאוד להתמודד עם שינויים. הילד צריך מערכת קבועה עם שעות קבועות.
אם יש שינוי כלשהו, צריך להכין אותו לכך מראש. לקראת כל שינוי בפעילות צריך להכין את הילד מספר דקות מראש ולעזור לו להתארגן.
 הילד צריך מצבים ברורים ולא עמומים. כאשר הוא נכנס לכיתה, המטלות צריכות להיות ברורות לו. מצבים מעורפלים בהם הוא צריך לבחור מה ברצונו לעשות עלולים להיות בעייתיים. כמובן, שכל ילד זקוק גם לגמישות ולמידה מסוימת של משא ומתן, אבל בתוך גבולות ברורים עם דרישות ברורות. כמו ילדים אחרים גם ילד עם הפרעת קשב מגיב טוב יותר למורה טוב. כאשר סגנון ההוראה הוא מעניין, כאשר המורה שומר על יחס חיובי ומכבד, וכאשר המורה משתמש בחוש הומור, רמת העניין של הילד בשיעור תעלה.
 המחנכת צריכה לקחת בחשבון את המבנה החברתי של הכיתה. לא פעם, לאחר שהילד מקבל טיפול וציוניו מתחילים להשתפר, קבוצת החברים שלו בכיתה מנסה להחזיר אותו לתפקידו הקודם כאבחון של הפרעת קשב וריכוז הטיפול צריך לשלב טיפול תרופתי, הדרכת הורים והתערבות במערכת החינוך. כדי להוכיח ולהראות כי התיאוריות הנ"ל יכולות להתממש הלכה למעשה ובמטרה להוציא את הרעיונות מן הכוח אל הפועל, הבאתי תאור נרחב על בית הספר בו אני עובדת שגייסו את הצוות החינוכי למטרה העילאית של שילוב התלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז לא רק בכיתה רגילה ומסייעים פרטיים אלא הקימו כיתה מיוחדת האוגדת לתוכה את מקבץ התלמידים ממגוון הכיתות, בשעות בהן כבר כח המסוגלות להשתתף בכיתה הרגילה התמוגג, בכיתה זו מגוון הפעילויות כה רחב ומגוון והוא עונה לכל צרכי התלמידים הללו מבחינה רגשית, לימודית, חברתית וכד'  ילדים אלו נבחרו לכיתת התגבור לאחר אבחון בית ספרי במיומנויות השפה ומתמטיקה, אבחון במתכונת דומה נערך גם בסוף השנה ונוכחנו לראות את העלייה המשמעותית של תלמידים אלו במיומנויות השונות.הצוות החינוכי בביה"ס יצר הזדמנויות להצלחה בסביבתו של הילד. הילדים הרגישו טוב עם עצמם כשהם מרגישים שהם מסוגלים לעשות דברים ולהיות יעילים. הם פיתחו בטחון כשהם מקבלים משוב חיובי, משיגים הצלחות וממלאים בהצלחה משימות שהוטלו עליהם.
העבודה בפונט 14