מבוא ליחסי עבודה נתייחס למערכת היחסים שבין העובד למעביד, בין נציגי העובדים בארגונים השונים לנציגי המעסיקים.
יחסי עבודה בין עובד למעביד יכולים להתקיים ב-2 מישורים:
1.          מישור אישי-פרטני – "יחסי עבודה אישיים"    עובד בודד מול מעסיק.
שניהם מחויבים זה לזה ב-"חוזה אישי". לא חייב היות מקום עבודה קטן עם מס' עובדים מצומצם. ייתכן שגם במפעלים גדולים יהיו חוזים אישיים עם העובדים, גם אם הם אחידים.

2 .          מישור קיבוצי-קולקטיבי – "יחסי עבודה קיבוציים"    קבוצה של עובדים המיוצגת ע"י ארגון עובדים. הארגון מנהל מו"מ מול המעסיק או מול ארגון של מעסיקים (אין מדובר בוועד עובדים או עובד כריזמטי, שמייצג את הקבוצה אלא בארגון מסודר החותם על הסכם קיבוצי). דוגמאות לארגוני מעסיקים: התאחדות התעשיינים, איגודי הבנקים, איגוד הקבלנים ועוד.
לעובד המגיע למקום עבודה חדש חשוב לדעת באיזה מישור משתמש המעסיק. כל עובד נמצא רק באחד המישורים – אין אפשרות להיות מכוסה פעמיים. ייתכן שבמקום עבודה אחד יהיו עובדים בחוזה אישי ועובדים בהסכם קיבוצי. העובד הבודד יהיה באחד מן השניים.
חוזה אישי הוא לא בהכרח שמיטיב עם העובד. בעבר הייתה נטייה להעדיף חוזה כזה מאשר את ההסכם הכללי. עד לפני
5 -20 שנים, רוב השכירים במשק היו תחת הסכמים קיבוציים.