ביטחון סוציאלי מפגש מספר 1
מה הולכים לעשות בקורס? הקורס בנוי משלושה חלקים שאינם שווים בהיקפם:
חלק ראשון – מבוא – נדון בהגדרת הביטחון הסוציאלי ובהתפתחות התחום במשטרים דמוקרטיים, מקורות לזכות לביטחון הסוציאלי. חלק שני – חלק משפטי – מעמד לזכות לבטחון סוציאלי מבחינה בינלאומית, בעידן של פרה חקיקת היסוד ולאחר חקיקת היסוד בעקבות המהפכה החוקתית של הנשיא היוצא ברק. חלק שלישי: עיקר הקורס:
נעסוק בענפי הביטוח הסוציאלי, מפני מה אנו צריכים להיות מבוטחים. ביטוח אמהות, ביטוח ילדים, מה עשתה המהפכה הפמיניסטית – מה הזכויות של נשים בהריון ולאחר הריון, הטרדה מינית, מעשים מגונים וכו'. ביטוח ילדים – כל ילד שלישי בישראל עני – איך מתמודדים עם המצב הזה, אמהות חד הוריות, חרדים. ביטוח מפני אבטלה – אבטחת הכנסה – מה עשתה הרפורמה הכלכלית של ביבי, תוכניות ויסקונסין ואיך הן עומדות מול החזון שהקורס מניח. ביטוח מפני זיקנה – מפלגת הגמלאים – מה עשו הגזרות של ביבי לקצבאות הזיקנה. פנסיה או ביטוח מנהלים מה יותר טוב. מדוע צריך לעשות רגולציה של הפנסיה? ביטוח מפני נכות – אנשים עם מוגבלויות, נכות מלידה, חוק שיוויון הזדמנויות לנשים מוגבלות, עד כמה המדינה רגישה לאנשים עם מוגבלויות. נכי צה"ל – נושא שניגע בו מעט מאוד מאחר והוא תחת משרד הביטחון. תאונות עבודה ומחלות מקצועיות – מה הזכאות של עובד שנפגע מתאונת עבודה, עובד כור שחלה בסרטן אחרי 30 שנה. הקריאה בבית היא חובה.
את הספר כתבה רות בן ישראל (כלת פרס ישראל) – הספרים כרגע במהדורה ניסויית ובקרוב יערך יום עיון בנושא תקשורתי כדי להשפיע על חוק התקציב. הבחינה היא עם חומר פתוח. כל חומר כלשהו מותר לשימוש. מבוא
ראשי פרקים:

1 .      הגדרה
2 .      תכלית הבטחון הסוציאלי – a.     פרשנות צרה b.     פרשנות רחבה
3 .      סיכונים a.     הגדרה b.     סיווג
4 .      הצידוקים להנהגת מדיניות סוציאלית 5.      דגמי מדינת הרווחה ישנו הבדל גדול בין המדיניות הסוציאלית של ארה"ב לבין סקנדינביה. מהו ביטחון סוציאלי? התשובה לשאלה הזו עפ"י Duperyoux היא שהנסיון להגדיר זאת טומן בחובו איזשהו פרדוקס. מצד אחד בכל מדינה יש מדיניות סוציאלית כלשהי אך מצד שני אין הגדרה משפטית לביטחון סוציאלי.
בתחום כבוד האדם יש חוק כבוד האדם וחירותו ויש הגדרה אך בתחום הביטחון הסוציאלי אין הגדרה. כולם מדברים על החשיבות הנעלה של התחום אך אין הגדרה. רות בן ישראל מציעה ללכת למשפט המשווה. מצד אחד ללכת לרמה המדינתית ומצד שני ללכת למשפט הבינלאומי ולמשפט הבינמדינתי (האיחוד האירופי) ולמצוא שממה שקורה בפועל ניתן להצביע על שני יסודות: יסוד התכלית: בה לבדוק מהי התכלית של מערכת של ביטחון סוציאלי, של הפעלה של מערכת של ביטחון סוציאלי.
השאלה הראשונה שננסה לשאול היא מה החזון של מדיניות סוציאלית? מה היא מנסה להגשים?
יסוד האמצעים: מהם האמצעים?
איך משיגים את התכלית? מהי התכלית של הביטחון הסוציאלי – מפני איזה סיכונים היא באה להגן עלינו: לומדים זאת מארבעה מסמכים: ·        דו"ח בוורידג':
(לקרוא בבית את המאמר בנושא) לורד אנגלי שמונה לאחר מלחמת העולם השניה כדי לנסח מסמך שאמור לתת מענה איך אנגליה תחלץ מהמצב הקשה שנוצר לאחר המלחמה. מסמך חשוב מאוד לבחינה. שאלה בממ"ן 11. גולת הכותרת של הדו"ח הזה היתה מניעת עוני. בפעם הראשונה מדברים באופן ממוסד על מניעת עוני. הצורך למגר חולאים של בעיות של בריאות, אבטלה וכו'. ·        ארגון העבודה הבינלאומי: אמור להתוות את הדרך לאכיפה של חקיקה סוציאלית ע"י המדינות.
(הצהרה 1998 + הצהרת פילדלפיה).  כתוב באמנה שהמדינה צריכה לעשות ככל יכולתה למנוע עוני. כיצד עושים זאת? עפ"י מס' מסמכים שפרסם הארגון ·        מסמך האיחוד האירופי ·        ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם משנת 1948. אנו בוחנים את תכלית הביטחון הסוציאלי וישנן שתי פרשנויות מרכזיות לכך: פרשנות צרה – בא להגן עלינו מפני סיכונים חברתיים, מפני מצב של צורך (דמי אבטלה במקרה של פיטורין). לפי הפרשנות הצרה המדינה צריכה להתערב רק לאחר חשיפה לאיזושהי צרה, לאיזושהי בעיה.
גישה זו היא גישה סיבתית-אנו צריכים תירוץ לכך שהמדינה/המערכת תתערב. המערכת זו רק רשת ביטחון. פרשנות רחבה – מערכת הביטחון הסוציאלי אינה רק בעלת אופי סיבתי אלא גם בעלת אופי יעודי, המערכת מציבה לעצמה יעדים.
המחשבה מאחורי גישה זו היא שעל מנת שנהיה פעילים בקהילה לא די שנקבל עזרה רק במקרה של צורך אלא גם במקרים אחרים, המערכת לא רק גלגל הצלה אלא תהווה קרש קפיצה. המערכת צריכה לתת למשל הלוואות לסטודנטים על מנת ללמוד באוניברסיטאות. בפועל גם המדינות הסוציאליות ביותר (סקנדינביה) הממוקמות יותר בכיוון הפרשנות הרחבה עדיין לא מגיעות לפרשנות הרחבה עפ"י המצויין בספרות. הביטחון הסוציאלי אמור להגן על עצמנו מפני סיכונים מסויימים לדוגמא: רעב, …