הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ואי ביטחון תעסוקתי לבין מחויבות ארגונית מותנה בסטאטוס העסקה בארגון בטחוני בענף ההי-טק יוני
2 004
      
2 .1.            תוכן העניינים
עמוד
2 .           תקציר    II
3 .           תוכן העניינים. III
3 .1.                                 תוכן העניינים.. III
3 .2.                                 רשימת טבלאות. V
3 .3.                                 רשימת תרשימים.. VI
4 .           מבוא    1
4 .1.                                 הצגת הבעיה. 1
4 .2.                                 מטרות המחקר וחשיבותן 4
4 .3.                                 סקירת ספרות. 6
4 .4.                                 רציונאל המחקר. 23
4 .5.                                           תיאור גרפי של מודל המחקר..
5
4 .6.                                 משתני המחקר. 26
4 .7.                                           השערות המחקר.. 28
5.           שיטת המחקר. 30 5.1.                                 מערך המחקר. 30 5.2.                                 המדגם.. 31
5.3.                                 כלים.. 33
5.4.                                 הליך המחקר. 36
5.5.                                 שיטת הניתוח. 36
6 .           ממצאים          38
6 .1.                                 פתח הדיון 38
6 .2.                                 סטטיסטיקה תיאורית. 38
6 .3.                                 בדיקת השערות המחקר. 51
7.           ניתוח ודיו  ן 54
7.1.                                 פתח הדיון 54
7.2.                                 בדיקת השערות המחקר. 55
8 .           המלצות סיכום ומסקנות. 59
8 .1.                                 סיכום ומסקנות. 59
8 .2.                                 מגבלות המחקר. 61
8 .3.                                 המלצות יישומיות. 63
8 .4.                                 המלצות למחקרי המשך. 65
9.           רשימה ביבליוגרפית. 66
      
3 .          מבוא
      
3 .1.            הצגת הבעיה                
3 .1.1.           תיאור הבעיה בארגון הארגון הינו מפעל הי-טק שנוסד בשלהי שנות הארבעים כמעבדה לפיתוח אמצעי לחימה למדינה שבדרך, ובמהלך עשרות שנות קיומו פיתח וסיפק את מרב מערכות הנשק המתוחכמות לצה"ל.
חזון הארגון מושתת על ערכי מצוינות, חדשנות, יצירתיות, נועזות ומחקר מעבר לגבולות יכולות המדע כשערכי ההון האנושי מוצב בחזיתו וזאת על-מנת להעניק לצבא ההגנה לישראל את יכולות הניצחון במלחמה העתידית מול כל אויב ואיום אפשרי.
עם יכולת אינטגרטיבית רבת משמעות ומוכחת פעילות הארגון עוסקת בהגדרה, תכן, פיתוח, ייצור, בחינה, אימון ואספקת מערכות תקיפה ובגנה.
חלק מפיתוחי הארגון הוכחו בהצלחה בשדה הקרב וכוללים:
                                ñ          מערכות טילים ובכללם טילי אוויר- אוויר, אוויר-שטח ונ"ט.
                                ñ          מערכות נשק מונחות ומערכות נשק שאנן מונחות.
                                ñ          מערכות המשלבות הדמיה תרמית.
                                ñ          מערכות אימון וסימולציה.
                                ñ          מערכות אלקטרוניות לזיהוי וסימון מטרות אויב.
                                ñ          מערכות הגנה לרכב משוריין.
                                ñ          מנועי דחף לחלל.
                                ñ          מערכות נשק לח"יר וכוחות מיוחדים.
                                ñ          ופיתוחים רבים ונוספים שחלקם טרם פורסמו….
עד שנת 2000 הארגון הווה יחידת סמך של משהב"ט ונהנה מתקצוב שנתי קבוע במסגרת ספר התקציב של מדינת ישראל. מדינת ישראל זיהתה את הארגון כמוביל וייחודי בתחומו וחממה לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות עבור צה"ל.
כניסת הארגון לשיווק מערכות למדינות העולם וארה"ב בפרט בשלהי שנות השמונים והתעצמות התהליך בשנות התשעים היוותה את ראשית המפנה ביחס המדינה לארגון שהביא לתהליך שבסופו בדצמבר 2000 הפך הארגון מיחידת סמך לחברה ממשלתית.
דפוסי העסקה ביחידת הסמך היו דפוסי העסקת עובדי המדינה בשרות הציבורי ובכלל זה קביעות , איתנות וביטחון תעסוקתי עד יציאת העובד לפנסיה. עם המעבר לחברה ממשלתית דפוסי העסקה השתנו להעסקה באמצעות חוזה אישי (לעובדים החדשים שנקלטו בארגון) כך שבארגון נוצרו שני סוגי התקשרות בין מעסיק לעובד ולעיתים עובדים בתפקידים מקבילים וברמות השכלה , ידע וניסיון מקצועי דומים דורגו בסקאלות שונות של קביעות, מעמד, שכר ותנאים.
שינוי במעמד הארגון הניע תהליך שינוי מוניטארי, ארגוני, אסטרטגי ותפעולי ומנכ"ל הארגון בחוזר למנהלים באוקטובר 2002 התחייב על שמירת רווחיות ארגונית בשיעור של 11% לפחות בכל שנה למרות המשבר הכלכלי וקיטון ההזמנות ממשהב"ט כשהיעד הינו הגדלת הייצוא לחו"ל מעבר ל- 60% מהיקף ההכנסות של הארגון.
מנהלת קו-מוצר א' הינה מרכז רווח עצמאי במסגרת הארגון ואחראית לקליטת עובדיה בהתאם לצורכי הפרויקטים המנוהלים בה בכפוף להחלטות הנהלת הארגון.
במנהלה עבדו בשנת 2003 88 עובדים מתוכם 57 עובדים שהועסקו באמצעות חוזה העסקה של עובדי המדינה בשרות הציבורי ו- 31 עובדים שהועסקו באמצעות חוזה העסקה אישי.
המנהלה נמדדה במאפיינים הכוללים: היקף הזמנות המנוהל במנהלה (שנתיות ורב-שנתיות), מכירת, תקבולים ורווח.
החל משנת 2001 חלה עליה במרכיב השעות הנוספות של העובדים שהביאה לפגיעה ברווחיות המנהלה.
***העבודה לא כוללת נספחים