עבודה סמינריונית בקורס ביטחון סוציאלי   אי שוויון בעבודה מטעמי גיל תוכן  העניינים:
מבוא                                                                                          3
1 .  אי שוויון ואפליה                                                                      4
     שיוון                                                                                     4
     אפליה                                                                                   4
2 .  הנימוקים בעד ונגד גיל פרישה כופה                                              5
     גיל כמנבא של ירידה בתפקוד. האומנם?                                         5
     מדוע נוטים להרחיק עובד בגיל מתקדם משוק העבודה                          10 
3 .  גיל הפרישה בישראל                                                                    
1 3    
4 . ניתוח פסיקה                                                                                 15
5. כשלים ופעילויות מומלצות                                                             
1 7
     ביבליוגרפיה                                                                               
1 9
מבוא הצורך להבטיח שוויון הוא טבעי לאדם . הוא מבוסס על שיקולים של צדק והגינות . המבקש הכרה בזכותו , צריך להכיר בזכותו של הזולת לבקש הכרה דומה .
הצורך לקיים שוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה .
השוויון שומר על השלטון מפני השרירות . חוסר השוויון פוגע בכוחות המאחדים את החברה , ופוגעת בזהותו העצמית של האדם .
מכך ניתן ללמוד ולהשליך על הלכי הדברים במערכת של שוק העבודה , בבואנו לבחון נושאים שונים ודינאמיים כמו אפליה מטעמים של גיל .
היחס לעובד בגיל המתקדם בעבודה היה והינו נושא רגיש ושנוי במחלוקת , כאשר ההתייחסות לעובד זה ולמעמדו בעבודה ובחברה עברה התפתחויות במרוצת השנים.
נראה כי שני עניינים הם שהשפיעו ומשפיעים בעיקר על התפתחויות אלה, וכמו כן נגזרת מהם גם ההתייחסות לעובד זה : הטענה כי חלה ירידה בכושר עבודתו של העובד בגיל המתקדם , וכן העלות הכלכלית הגבוהה (ולא משתלמת ו/או כדאית) של המעביד בהחזקתו שלעובד זה .
ניתן לראות כי עם חלוף השנים חלו שינויים ביחס לתפיסת העובד המבוגר . בעבר , עוד בתקופת המקרא , רחשו לזקני העם אהדה וכבוד רב , משום היותם חכמי החברה ולמודי ניסיון רב בשנים. עם השנים חלה התפתחות בתפיסת הזקן בכלל והעובד בגיל מתקדם בפרט , התפתחות שמאופיינת בירידה באהדה זו. עובד מבוגר נחשב יותר ויותר , עם חלוף הזמן , כנטל על המערכת (בעבודה) , אשר דורש תנאי עבודה מותאמים , שכן הוא יאבד את כושר לביצוע עבודתו.
נראה כי העובד בגיל המבוגר סובל מיחס מפלה בשוק העבודה , בעיקר בשלב גיוס כוח אדם , אך גם בשלב סיום העבודה והפרישה . מגמת ההתפתחות המוזכרת לעיל , ממנה צומח יחס מפלה , נובעת מכמה גורמים:
1. הדרישה לעובדים מצטמצמת בהיעדר צמיחה כלכלית ולכן מתבקש צמצום בכוח אדם. העובדים בגיל המתקדם , אשר קרובים לגיל פרישה, נחשבים כמועמדים הטובים והטבעיים לפיטורי ייעול שכאלה.
2 . עלותם של עובדים אלה למעביד יקרה יותר.
3. חלה ירידה בכושר הביצוע העבודה שלהם.
כתוצאה מכך התפתחה תופעה חדשה של פרישה מוקדמת מהעבודה. שנית הדרישה לעובדים צעירים לשוק העבודה גוברת. ניתן לראות זאת ע"י ביטוים כגון :
"להצעיר את הארגון".
להלן אסקור את נושא האפליה מטעמי גיל בעבודה תוך דוגמאות שלפסקי דין תחילה אסקור את מהות המושג שיוויון בהמשך אבחן את שאלת הגיל כמנבא לירידה בתפקוד , עם דגש על ההבחנה בין פרישה בגיל כרונולוגי לבין גיל פרישה תפקודי .