תוכן עניינים
מבוא. 3
זוטי דברים – ההיסטוריה והתשתית הנורמטיבית. 5
פרשנות ואמות מידה. 9
זוטי דברים – מהות הסייג 14
זוטי דברים ועקרון החוקיות.. 14
זוטי דברים – תיחום גבולות הסייג 17
מעמדו הפרוצדוראלי של סייג זוטי דברים. 17
היסוד העובדתי במסגרת סייג זוטי הדברים.. 19
יסודות הסייג כיסודות מצטברים – יסוד "קל הערך"
5 משקלו המהותי של סייג זוטי הדברים.. 26
הגנת זוטי הדברים במשפט המשווה. 27
ארה"ב. 27
קנדה. 29
אנגליה. 30 סיכום.. 31
ביבליוגרפיה. 33
מבוא
זוטי דברים הינה הגנה הניתנת לנאשם במסגרת המשפט הפלילי. מקורה הנורמטיבי של ההגנה הינו בסעיף 34יז' לחוק העונשין, הקובע כי:
"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך." סעיף 34יז' חוקק בשנת
1 995 במסגרת תיקון מס' 39 לחוק העונשין, אשר שינה באופן מהותי את החלק הכללי של החוק,במגמה להתאים את חוק העונשין להתפתחויות פסיקתיות וחוקיות. חקיקת הגנת זוטי הדברים נועדה לעגן בחוק עקרון בסיסי לפיו חקיקת העונשין בישראל אינה נועדה לעסוק בזוטות. יאמר כי לדעתי ניתן לחלוק על עקרון בסיסי זה, והתאמתו למרקם החקיקה הפלילי בישראל. מנגד לעיקרון הכללי, ניתן גם לטעון כי "דין פרוטה כדין מאה" ואין ליצור הבחנה בין עניין של זוטות לעניין שמהווה עבירה פלילית חמורה. מנגד, אל לשכוח כי אנו חיים בחברה הנמצאת בחוסר תמידי במשאבים, ולכן יתכן כי עקרון לפיו יש להתרכז בעבירות חמורות יותר יבטיח סדר חברתי ובטחוני רב יותר, מכיוון שהוא יאפשר להקצות מלכתחילה משאבים לעניינים חמורים יותר.
עקרונית, ניתן לאפיין את המשפט הפלילי ככלי שאחת ממטרותיו הינה שמירה על ערכים חברתיים שהוכרו כראויים להגנה וכי פגיעה בהם מהווה פגיעה במרקם החיים החברתי. עם זאת, השאלה אשר באה לידי ביטוי בבואנו לבחון את הגנת זוטי הדברים הינה האם כל פגיעה בערך שהוכר כערך מוגן מהווה פגיעה שצריכה לחסות תחת החקיקה הפלילית. עם זאת, חשוב לציין כי הסנקציה הפלילית והאיסור הפלילי הינם מהאיסורים החמורים ביותר במסגרת המערכת החברתית הנורמטיבית, אשר יכולה לנקוט סנקציות שונות, וניכר כי הסנקציה הפלילית הינה מהסנקציות החמורות ביותר, ולכן מתעוררת השאלה האם באמת בכל מקרה של פגיעה בערך מוגן חברתית מתעוררת הצדקה לסנקציה פלילית, וברי כי הגנת זוטי הדברים מהווה תשובה כי לא כל פגיעה בערכים המוגנים מהווה עילה מספקת לסנקציה פלילית.
נראה כי אחת הסיבות לבעייתיות שהוצגה לעיל הינה העובדה שהעבירות בחוק הפלילי מנוסחות בכלליות ולא יורדות בדרך כלל לפרטי העבירה. כמו כן העבירות צופות פני עתיד ואין אפשרות לפרט בחוק את כל האופנים בהם יכולה לבוא לידי ביטוי אותה ההפרה. לעניין זה, יאמר כי לדעתי אין זה ראלי לפרט את כל ההפרות הפוטנציאליות על גווניה של כל הפרה, וניסיון כזה יסרבל את מארג החקיקה באופן שיהפוך אותו ללא אפקטיבי. כמו כן, ניסיון ליצור פירוט של כלל גווני העבירות נדון לכישלון לנוכח חוסר היכולת לחזות את מגוון הסיטואציות האין סופי שיכול להתגבש במסגרת כל עבירה.
 דא עקא, למרות שאנו מגיעים למסקנה שניסוח העבירות באופן כללי הינו הכרחי ומחויב המציאות, ברי שהניסוח הכללי גורם לכך שבמסגרת העבירות הפליליות חלות גם פעילויות שלא היינו מעוניינים שיעלו לכדי עבירה פלילית, בין היתר לנוכח הפגיעה המועטה שהתנהגויות אלו גורמות.
לנוכח האמור, הגנת זוטי דברים נועדה ביסודה ליצור את ההפרדה והקונקרטיזאציה בין אותן פעולות שעולות לכדי פגיעה באותם ערכים עליהם ביקש החוק להגן, לבין אותן פעולות שגם אם נכללות בעבירה הפלילית לאור ניסוחה הכללי, לא מדובר בפגיעות ערכיות אותן ביקש המחוקק למנוע ולמגר באמצעות סנקציה פלילית.
במסגרת עבודה זו אבקש לבחון את מהותה של הגנת זוטי דברים והאופן בו היא באה לידי ביטוי במסגרת פסיקת בתי המשפט.