לעוד עבודות בפסיכולוגיה בחינוך

פרק
1 – גורמים הנעתיים גישות תיאורטיות להנעה הגישה הפסיכואנליטית- ע"פ פרויד. ההתנהגויות של בני האדם נגרמות מדחפים תת-הכרתיים ולא מודעים . ישנו יצר החיים (ליבידו) שהוא המניע של הדברים החיוביים (הרצון לאהוב, ליצור, להתקדם וכד'), וישנו יצר המוות (התנטוס) שהוא המניע של הדברים השליליים (תוקפנות, הרס עצמי וכד'). דרך הטיפול הינה באמצעות תיעול והכוונה, הסטה של התנהגות שכזו לכיוונים רצויים.
מרדג הצרכים של מסלאו על פי מסלאו, כי החיים עסוק האדם בסיפוק מניעים/צרכים. כאשר מסופק צורך אחד או מניע החשיבות שלו יורד, אנו עוברים למניע גבוה יותר. רק כאשר מספקים את כל הצורך ניתן לעבור הלאה. המניעים מסודרים ע"פ סדר חשיבות – ככל שמניע נמוך יותר כך הוא חיוני יותר ומופיע מוקדם יותר. אם מניע שסופק נעלם לפתע, אנו יכולים לשוב אחורה – לספק את אותו מניע חסר.
גורמים הנעתיים השגיות האופן שבו מחליט היחיד מהם ההשגים שאליהם הוא שואף להגיע. ישנם שלושה סוגי השגיות:
פנימית, חיצונית ומעורבת הנעה פנימית צורך הישג- הצורך להתמודד עם רמת הצטיינות שאדם מציב לעצמו. מצוי אצל כל אדם במידה שונה. את צורך ההישג מודדים ע"י מבחנים. החוקר מק'ללנד יצר מבחן שנקרא "מבחן השלכתי" שבן מראים לנבחן גירוי עמום לא ברור ועליו להסביר אותו. ההנחה היא שכאשר הנבדק מסביר את הגירוי הוא משליך עליו את עולמו הפנימי. למשל תמונה של אדם הישוב ליד שולחן. הנבדק מתבקש לספר את הסיפור של אותו אדם.סיפור זה מעיד על הלך רוחו ועולמו הפנימי של הנבדק. דרך הסיפור ניתן ללמוד על רמת צורך ההישג של הנבדק.
מה משפיע על התפתחות צורך ההישג? מדוע לחלק מהאנשים יש רף הצטיינות גבוה ולחלק נמוך? ההורים משפיעים באמצעות מתן חיזוקים או ע"י חינוך לעצמאות. ישנו קשר ברור בין הקניית עצמאות לילד בגיל הרך לבין התפתחות צורך ההישג שלו. כמו כן כאשר הורים מציבים אתגרים בפני הילדים ומעודדים את מאמציהם, אזי הילדים יהיו בעלי צורך הישג גבוה. אצל בנים ניכר צורך הישג גבוה כאשר אבותיהם מעודדים אותם ומעריכים אותם אולם לא מתערבים בדרך העבודה שלהם. כמו כן ישנו צורך הישג גבוה אצל יהודים, ככל הנראה ישנו דפוס מעורר הישגיות במשפחות יהודיות.
לסיכום: צורך הישג הינו מניע פנימי שמתפתח בגיל צעיר כתוצאה מאינטרקציה עם הסביבה.
במחקר של רוזן ודאנדרדה לקחו 2 קבוצות. קבוצת ילדים בעלי צורך הישג גבוה וקבוצה של בעלי הישג נמוך. החוקרים נתנו להם משימה לבנות מגדל קוביות כשעניהם קשורות. בניסוי צפו האבות. נתגלה כי בקבוצת ההישג הנמוך האבות נטו להתערב ולהגיד מה לעשות (מה אתה עושה? תשים את זה שם!), אולם בקבוצה בעלת ההישג הגבוה, ההורים נטו להתערב פחות והתערבות נעשתה רק לבקשת הילד או על מנת הנעה חיצונית האדם פועל לקבלת תגמול חיצוני: כבוד, הערכה, פרס וכד'. ההנעה חיצונית גמישה יותר מהנעה פנימית וניתנת לשינוי בהתאם לנסיבות ולתחומים שונים.
רמת שאיפה- הצורך של אדם להשיג מטרה מסויימת. זהו דפוס תגובה המושפע מהצלחות וכשלונות קודמים. זו גורם הנעתי אשר עשוי לקבוע את מידת ההצלחה. רמת שאיפה מציאותית וגבוהה תוביל להישגים ולהצלחות ההבדל בין רמת שאיפה לצורך הישג- צורך הישג הינה תכונה אישיותית אולם רמת שאיפה ישנה התייחסות למטרה מסויימת. אדם יכול להיות בעל צורך הישג גבוה, אולם בעל רמת שאיפה נמוכה בתחום מסויים.
כשלאדם יש רמת שאיפה נמוכה: הוא יכול להציב מטרה נמוכה על מנת להצליח, או להציב מטרה גבוהה שרוב הסיכויים שלא יצליח לבצע ויקבל לגיטימציה לחוסר ההצלחה.
מחקרים גילו כי רמת שאיפה הינה פונקציה של הישגים באותו תחום. סטודנטים שאמרו להם שהצליחו במבחן ספציפי – אכל הצליחו בו במבחן עתידי.
חוסר אונים נלמד- בקרב בני אדם העוברים חוויות חוזרות של כישלון ישנה למידה של פסיביות ופסימיות.
הנעה מעורבת שילוב בין גורמים פנימיים וחיצוניים.
אדם מבצע פעולה גם בשל סיפוק פנימי וגם בגלל מניע חיצוני.
ציפיות- תיאוריית הייחוס- ניתוח האופנים בהם אנו מפרשים את הסיבות להצלחות ולכשלונות שלנו. בהתאם לייחוסים אלה אנו מטפחים ציפיות לגבי העתיד, שישפיעו גם על התנהגותינו.
אנשים בעלי ייחוס חיצוני- נוטים להאמין שדברים שקורים להם הם תוצאה של גורמים חיצוניים שאין להם שליטה עליהם.
אנשים בעלי ייחוס פנימי- נוטים להאמין שדברים שקורים להם הם תוצאה של התנהגותם, אישיותם וכד'. מתאים יותר לחברה המערבית. מתמודדים טוב יותר עם קשיים.
קביעות לעומת זמניות- מבחין בין אנשים שמאמינים שהעולם הוא קבוע לעומת כאלה המאמינים כי הוא זמני/ארעי. המצב האידיאלי הינו שכאשר נכשלים רואים בזה משהו זמני ובהצלחה רואים בזאת משהו קבוע.
הצלחה כישלון פנימי חיצוני פנימי חיצוני קבוע אני מוכשר מורים אוהבים אותי אני טיפש בי"ס לא מעניין אותי זמני למדתי היטב היה לי מזל לא הרגשתי טוב המבחן לא היה הוגן דימוי עצמי- מערכת אמונות, יציבה יחסית, הנוגעת ליכולות ולכישורים שלנו. זהו למעשה סיפור שאנו מספרים לעצמנו: מי אני? מה אני יכול? וכד'.
שיטת מדידה- שאלות בעל שתי קצוות: "מה אני?    חכם 5 4 3 2 1 טיפש" להיווצרות דימוי עצמי ישנם שלושה מקורות:
1)       שיקוף- מתייחס למשוב שמקבל הפרט מאחרים, בעיקר מהורים. חשוב ביותר שהשיקוף יהיה קשור למציאות, שאלמלא כן הנ"ל יכול ליצור אכזבות ולפגוע בדימוי העצמי.
2)       השוואה חברתית- פעולה שהאדם עושה בעצמו ע"י השוואת ביצועיו עם אחרים הדומים לו. אם השגיו טובים יותר אז הדימוי העצמי שלו יעלה.
3)        אמונה פנימית- גרעין פנימי, שכנראה נוצר בילדות הצעירה ולסביבה יש השפעה מינימלית עליו. זהו למעשה עוגן לדימוי העצמי. אנשים שלא משנה המשוב אותו הם מקבלים, הם בטוחים בצדקתם.
דימוי עצמי אידיאלי- מי האדם רוצה להיות? גם בדימוי העצמי האידיאלי יש את שלושת המרכיבים שהוזכרו קודם. שיקוף: "תראה איך אח שלך מתנהג"; השוואה חברתית: השוואה למלכת הכיתה; אמונה פנימית: תחושת האדם בשיפור עצמי.
חרדה מצב רגשי הבט לידי ביטוי בתופעות פיזיולוגיות מחד גיסא (יובש בפה, רעידות, הזעה, קצב פעימות מהיר וכד') ובהרגשה פסיכולוגית (תחושה שמשהו איום ונורא עומד להתרחש). המצב הפיזיולוגי הינו דומה אצל כולם, אולם האלמנט הפסיכולוגי שונה מאדם לאדם. אנשים חרדים מפני מצבים שעלולים לפגוע בהערכתם העצמית, שעלולים להביאם לכישלון או שנתפסים כמסוכנים.
סוגי חרדה ע"פ פרויד חרדה מצבית- חרדה ממצב מסויים כמו מבחן.
זוהי חרדה נורמלית המאפיינת הרבה אנשים.
חרדה מוכללת- תכונת אישיות כללית המאופיינת על ידי הרגשת חרדה קבועה. הו מצב פתולוגי לא נורמלי הדורש טיפול פסיכולוגי. בעל חרדה מוכללת ינסה להימנע מלהגיע למצב חרדה, אפילו אם יש להם את הנתונים להצליח. ישנן פוביות מסוגים שונים שהחרדה מהווה אלמנט מרכזי בהן:
אקרופוביה (מקומות גבוהים), קלסטרופוביה וכד'.
שיטות פסיכולוגיות לטיפול בחרדה- שיטה פסיכואנליטית- יש לברר את מקורות החרדה ומהיכן היא צמחה. הנחתו של פרויד היתה שהחרדה כנראה נגרמה לאדם  בשל מקרה בילדות וחשיפת המקרה תשפר את מצבו.
השיטה הביהביוריסטית- טיפול סימפטום בלבד ע"י חשיפה הדרגתית (בפחד מגבהים ניתן לבדוק מה הכי פחות מפחיד אותו בנושא ולהתקדם הלאה. לאחר מכן ניתן לפעול במדיטציות, דמיון מודר וכד'. לבסוף חושפים אותם למדרג שקבעו ומבקשים מהם בכל שלב להירגע) או ע"י דהסנסתיזציה/הקהיית רגישות (חשיפה לגורם המלחיץ בצורה הבוטה ביותר כמו כניסה לחדר מלא בג'וקים).
חרדה ולימודים- ממצאים שנוגעים לקשר בין חרדה לאינטילגנציה והישגים לימודיים:
הקשר אינו פשוט. ע"פ פילדמן לדימוי העצמי תפקיד חשוב יותר מאשר לרמת חרדה בניבוי יכולות חשיבה. הקשר מתואר באמצעות האות U הפוכה (∩) – החרדה משמשת ככוח מניע, כאשר הרמה נמוכה מאוד, אין הנעה וההשגים נמוכים, כשעולה החרדה המאמץ מוגבר וכך גם ההשגים. עד שמגיעים לרמה האופטימלית שבה ההשגים בשיאם. מעבר לרמה זו אין הנעה להשקעת מאמץ וההשגים נמוכים. במצב חדרה קיצוני – שיתוק מוחלט וחוסר יכולת לפעול.
התיאור הינו תיאורטי משום שבמציאות החרדה הינה אינדבדואלית; החרדה אינה פועלת באופן טהור: בנים מדווחים פחות על חרדה מבנות; הקשר בין חרדה והישגים משתנה עם הגיל. בגיל צעיר החרדה הינה גורם משתק ואילו בגיל תיכון החרדה הינה מניע להישגים.
חרדה והמורה- יש לאתר גורמים מעוררי חרדה (שאלות פתע, מבנה שיעור לא קבוע), יצירת ציפייה להצלחה והפחתת החשש מכישלון. יש להתחיל במשימות פשוטות ולהתקדם בסולם הקושי. יש לשמור על רמה מסויימת של חרדה אחרת תתפתח אדישות.
השכיחות וההשפעה של חרדת בחינות אצל ילדי בית הספר – מקדונלד חרדת בחינות היא תחושות שליליות של רגשות המופיעות כאשר האדם חש כי הוא אינו מוכן לבחינה ואיננו בטוח ביכולת שלו. התחושות הללו מעורות דאגה, אי נוחות, מצוגה ודיגאון.
גם בחרדת בחינות זו יש חלק שהוא יותר פסיולוגי של קצב לב מהיר, יובש בפה, מתח שרירים, כאבי בטן, וגם חלק שהוא יותר פסיכולוגי של תחושה של "אני עומד להיכשל בבחינה" לפעמים התחושה היא כ"כ קה שאדם אינו מסוגל להתרכז בבחינה אלא רק באותה תחושה נוראית.
מה הגורמים לחרדת בחינות? נהוג לדבר על שלושה גורמים:
1)             ציפיות ההורים. ציפיות גבוהות מידי ובמיוחד אם ציפיות אלה אינן ריאליות;
2 )             עלייה בדרישות ובבחינות שמתרחשת עם הגיל.
ככל שעולה הגיל הבחינו הולכות ונהיות מסובכות יותר והתחושה של הילד שהוא עלול להיכשל גבוהה יותר.
3)             השווה חברתית עם בני אותו גיל. ככל שעולה הגיל כך נוטים ילדים להשוות את היכולת שלהם לבני גילם. אם הם מרגישים שהם פחות טובים, הם יכולים לפתח חרדה.
מתי מופיעה חרדת בחינות? החרדה עולה ככל שעולה הגיל.
זהו נושא מעניין משום שמרבית הפחדים יורדים עם הגיל (פחד מחושך למשל). השכיחות גבוהה יותר אצל בנות, אולם אחת ההנחות בנושא הינה שבנות פשוט יותר חופשיות לדבר על החרדות שלהן.
משתנים מתווכים בין חרדות והישגים. במה תלויה השפעת חרדת הבחינות על ההישגים? היא תלויה באדם, בגילו, במינו, בהיסטוריית הלמידה שלו, מצב סוציו-אקונומי (במאמר נמצא שאנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך נמצאים בחרדה גבוהה יותר), רמת המבחן, חשיבות המבחן, הגבלה בזמן, שפה וכד'.
לסיכום החרדה עולה עם הגיל. בנות מדווחות על חרדה יותר מבנים. החרדה משפיעה על ההישגים אולם זה תלוי באדם, במבחן ובסביבת המבחן.