השיח הזוגי בין רבקה ויצחק לאור דמותה של רבקה כפי שעולה מתוך פרשנות חז"ל בימי הביניים מבא עבור רבים התנ"ך הוא מעבר לסיפור דתי- היסטורי, אלא סיפור ארוך המורכב מאירועים ואנשים אשר הרובד הכתוב משמש להם כרובד חיצוני בלבד לרובד פנימי ועמוק ובעל משמעויות חינוכיות ובעל מסרים ערכיים ודתיים הנוגעים לחיי הפרט והחברה, ושאינם מאבדים מהלגיטימיות שלהם במרחב של זמן ומקום. לסיפורי התנ"ך נרטיבים אשר נבנו במהלך מאות שנים על ידי פרשני התנ"ך, חלקם פופולאריים יותר ואחרים פחות, אשר הושפעו מהלך הרוח התקופתי, ומצורכי השעה כפי שהבינו אותם פרשנים אלו, ובהם שזורים מסרים חינוכיים רבים המבוססים על הבנה פסיכולוגית וסוציולוגית של צרכי הפרט והכלל. כך למשל, ניתן לומר ככלל, כי פרשני התורה בנו את דמותם של שלושת אבותינו וארבע אימהותינו, כדמויות מופת, בעלי תכונות לחיקוי.  לכך משמעויות רחבות על בניית התודעה היהודית הקולקטיבית, דבר אשר ניתן ללמוד על חשיבותו בייחוד לאור הנרטיבים השונים אשר נבנו על ידי פרשני ומעצבי תודעה אחרים, נוצריים, או אתאיסטיים מהתקופה האחרונה. העבודה הנוכחית מתמקדת בשיח הזוגי אשר התקיים בין רבקה ליצחק, לאור דמותה של רבקה כפי שעולה מתוך פרשנותם של חכמי ישראל בימי הביניים, תוך התייחסות להלך הרוח החברתי- היסטורי, ותוך הפרחת חיים במשותף הפסיכולוגי לבני האדם ולשיח הזוגי המתקיים בין זוגות נשואים, לאור נסיבות החיים. לפיכך, מטרת העבודה הנוכחית לבחון את דמותה של רבקה אימנו כפי שהיא עולה אצל הפרשנים היהודיים למקרא בתקופת ימי הביניים, כגון: רש"י, רד"ק, רמב"ן, ראב"ע. לניתוח זה יצטרף ניתוח השיח הזוגי של רבקה ויצחק, לאור דמותה ולאור התנהלותה באירועים שונים בחייה, וכפי שהיא נתפסת על ידי פרשני ימי הביניים. העבודה תבחן את ההשפעות ההיסטוריות והפסיכולוגיות אשר השפיעו לא רק על פרשנות חז"ל אלא גם על השיח הזוגי עצמו, כפי שהתקיים לפני אלפי שנים, בין יצחק לרבקה.
רבקה הינה דמות מרתקת, השניה מבין ארבע האמהות, אשר היתה נוכחת באחד האירועים המכוננים של הדת היהודית- ברכת הבנים. רבקה היא האשה היחידה במקרא שבחירתה לכלה נעשית על ידי שליח מיוחד למשימה, בסיפור מיוחד המפורט במקרא באריכות מפתיעה (פרק כד). רבקה היא גם מהנשים המועטות במקרא שנכתב עליהם במפורש כי בעלה אהב אותה- "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו" (כד, סז). רבקה גם זוכה לדבר ה' בעניין התאומים שבבטנה (כה, כג) ויוזמת מאוחר יותר את מעשה המרמה שיבטיח ליעקב את ברכת הבכור, ולוקחת על עצמה את מלא האחריות לכך, בדבריה: "עלי קללתך בני" (כז, יז). יחד עם זאת בניגוד לאמהות האחרות דבר מותה אינו נזכר במפורש והיא אינה מוזכרת בספרים האחרים כלל. כאמור, במהלך העבודה תבא לידי ביטוי מורכבות הצגת דמותה בתורה, וההשלכות הנוגעות לשיח הזוגי שהתקיים בינה לבין יצחק, אשר הינו שיח מורכב, היות ומעט מאוד כתוב עליו.
לשם כך יעסוק הפרק הראשון של העבודה בקווים לדמותה של רבקה, כפי שהם עולים מתוך הכתוב, המתייחס ליום הולדתה בקצרה, ועוד יותר בקצרה ליום מותה, כאשר בתווך שזורים בכתוב רמזים אחרים אשר מהם חז"ל לומדים על דמותה; הפרק השני של העבודה יתמקד בדבר האלוקים לרבקה והברכות לבנים, נושא אשר כאמור מהווה אירוע מכונן עבור היהדות וזוכה להתייחסות רחבה בכתובים; הפרק השלישי יעסוק בשיח הזוגי המתקיים בין יצחק לרבקה, כפי שהוא עולה באופן ישיר מהכתובים, וכפי שניתן ללמוד עליו מדמותה של רבקה, ומאירועים משמעותיים בחייה, כפי שפורטו בפרקים הקודמים.