ממ"ן 14
– פעילות גומלין בכיתה  שאלה 1 (50 נק') – סעיף א'  – החזון החינוכי שלי, דוגל בחינוך פתוח – כך ייראה בית הספר האוטונומי שלי, ע"פ מודל קינגסטון ממאמרם של קית וסמית:    בית הספר יתרכז במתן כלים לתלמיד, באמצעותם יוכל לרכוש ידע ודעת, לפתח רגישות לעצמו, לזולתו ולסביבה בה הוא חי, בהיות התלמיד עצמו מעצב התהליך, ומציב את מטרותיו האישיות.
בית הספר הוא מוסד חינוכי בו מתרחש תהליך חינוכי, תוך הקפדה על העקרונות הבאים:
דמוקרטיה, חרות הפרט והזולת, אינטגרציה חברתית, בחירה עצמית, פעילות רב גילאית, משמעת עצמית, למידה והעשרה.
בית ספר יסודי לתלמידי כיתה א' – כיתה ו'.
פרח אחד – פדגוגי – מעבדות הלימוד (עלי הכותרת), ספרייה (אבקנים), מסדרון עם תאים אישיים –
פרח פדגוגי – אזור הליבה החינוכית – p.c כיתות מעבדה לצרכים לימודיים – התלמידים יבואו בבוקר ויתחילו בעבודות פרטניות בפינות קטנות ובקבוצות קטנות, במערך תלת גילאי.
כל אחד ייכנס לאחת המעבדות (ע"פ בחירה) המעבדות תהיינה מגוונות ועשירות בעזרי למידה, משך השהייה בכל מעבדה יהיה קבוע ל 45 דק', שבהן הילד צריך להימצא בחלל המעבדה לחקור  וללמוד ע"פ מה שמעניין אותו, אם באופן יחידני ואם באופן קבוצתי. כל מעבדה, תציע מגוון גירויים וחקר של תחום, ויתקיימו בה שיעורים במס' מקצועות הקשורים בסביבה הפיזית ובגירויים המצויים בה:
מעבדת מדעים – ביולוגיה, כימייה, פיזיקה מעבדת כדור הארץ  – אטמוספרה, איכות סביבה, גיאוגרפיה, חקר תרבויות. -.
ספריית בית הספר – חלל גדול ממנו יש יציאות לכל כיתות המעבדה, בספרייה אזור ללמידה עצמאית מבודד-
קפיטריה ילדים – אזור אוכל, שולחנות וכסאות לישיבה בקבוצות, לישיבה אישית, שרותי קייטרינג, אזור חימום אוכל בפיקוח,  מתקני שתייה קרה. חלל גדול ממנו יש יציאה לחצר, יכול להכיל מס' רב של תלמידים בו זמנית.
סעיף ב' – "גודל הכיתה כן קובע" גודל הכיתה, מוכיח בבירור, כי צמצום מס' התלמידים בפרט בשנים הראשונות, משפר את ההישגים הלימודיים, החברתיים והאזרחיים.
כמו כן, ההישגים נשמרים לאורך כל שנות הלמידה, גם שהתלמידים משתלבים בכיתות רגילות (לא קטנות).
מחקר טנסי,
1 985-1989 , גיל מחקר- תלמידי א'-ג'. ממצאים:
תלמידים שלמדו בכיתות קטנות (13-17), היו בעלי הישגים טובים יותר לעומת תלמידים שלמדו בכיתות רגילות (22-
5 ), גם כאשר בכיתות הגדולות הייתה סייעת.
מחקר ויסקונסין, 1996-1997, גיל מחקר- תלמידי א' משכונות עוני. ממצאים:
תלמידים שלמדו בכיתות קטנות (משפטים) היו בעלי הישגים טובים יותר בחשבון, שפה ואומנות – לעומת תלמידים מכיתות רגילות. …
מחקר 1997, השפעת גודל הכיתה על קצב הלימוד במתמטיקה, בכיתות ד' וח'. ממצאים:
תלמידי ד' שלמדו בכיתות קטנות, הקדימו ב 6 חודשים את קצב הלימוד לעומת תלמידים מכיתות רגילות.
מחקר מילווקי- שיטת השוברים. ממצאים:
לסיכום: לימוד בכיתה קטנה מאפשר למורה לבצע את עבודת החינוך וההוראה בצורה טובה יותר. הזמן מושקע בעיקר – העמקה בחומר הלימוד, קצב התקדמות בחומר המאפשר שינון והתקדמות מהירה יותר בתכנים, מימוש הפוטנציאל האישי של כל תלמיד באופן מיטבי.
המורה לא נדרש להתעסקות בתפל, בעיות משמעת – שגוזלות ממנו את הפניות לחינוך והוראה.
מחקרים נוספים המחזקים את הממצאים הנ"ל:
 הכיתה כמערכת משמעויות – קשתי יצחק, אריאלי מרדכי, הראל יהודית  1985
במאמר זה ניתן לראות כי גודל הכיתה משפיע על הלמידה ועל פעילות הגומלין בכיתה בין המורה לתלמידיה. בעקבות תצפיות , סומנו דפוסי התנהגות ביחסי גומלין בין מורות לתלמידים, בדגש על מיקומם הפיזי (סידור הישיבה) של התלמידים בכיתת הלימוד.
ג'קסון מוסד טוטאלי כבית סוהר, והבעיות שמעלים התלמידים במחקר של גצלס וסמילנסקי התואמים למאפיינים אלה – קישור בין שני המאמרים בהתייחס בעקיפין להשפעות גודל הכיתה על הלימודים ועל ההיבט הרגשי של התלמיד המושפע מגודל הכיתה. שאלה 2 (50 נק') – סעיף א'  – תהליכים דומים ושונים משתי הכיתות שנצפו במאמר של פולארד:  הכיתה של גב' רות'וול גב' רות'וול ניהלה את כיתתה באורח שמרני משתייכת לגישה הסוציו חינוכית – בי"ס נותן לילד, יותר ממה שיוכל לקבל בבית.
73% מהמגעים המילוליים בינה לבין תלמידיה, נעשו ביוזמתה,  36% מהמגעים היו בענייני משמעת.
השיעורים התנהלו במתכונת קבועה: דיון, כתיבה על הלוח, עבודה עם הספר והרבה תרגול.                                                         הכיתה של מר הרמן מר הרמן השתמש בעקרונות מתקדמים וליברליים יותר, גישתו הליברלית דגלה בחופש בחירה של התלמידים עד לגבול מסוים. פחות ממחצית המגעים היו ביוזמתו, ורק 13% מתוכם היו בנושאי משמעת.
המשותף לשתי הכיתות המצב הסוציומטרי הראה, שלרמת הלימודים יש השפעה על דירוג חברתי, מרבית החברויות היו של תלמידים, שהשתייכו לאותה רמת לימוד.
השוני בין שתי הכיתות שיטות ההוראה ומבנה האשיות של המורים מנוגד, גב' רותוו'יל שמרנית ומסורתית בעוד מר הרמן ליברלי וחדשני. היא דוגלת בסמכותיות ומשמעת והוא דוגל בחופש והנעה מתוך רצון ולא מתוך כפייה.
סעיף ב'  – מורים ברחבי העולם – האקלים הכיתתי ע"פ 9 הקריטריונים של מוס:
ממדי יחסים בינאישיים מעורבות תלמידים – מידת הקשב והעניין של התלמידים התחברות – חברות בין תלמידים : עזרה הדדית, שיתוף פעולה, הנאה בכיתה הקנדית -.
בכיתה הקוראנית – ממדי התפתחות אישית או מטרות ויעדים -.
יעד המטלה- תכליתיות, דבקות במטרה הלימודית, עמידה בלוחות זמנים תחרות – תחרות בין תלמידים לציונים והכרה ביכולתם ממדי אחזקת המערכת והשינויים שחלים בה-