סחר בבני אדם בישראל: האם זה פשע מאורגן?
שם:
תעודת זהות:
שם הקורס:
מס' קורס:
שם המרצה:
                                                                                                                                                                 09/2012
תוכן העניינים
מבוא. 1
א. הגדרת התופעה: סחר בבני אדם. 3
ב. תופעת הסחר בנשים. 8
ג.
מדיניות הרשויות בישראל כלפי הסחר בנשים. 18
ד. תופעת הסחר בגברים. 21
ה. סחר בבני אדם כפשע אורגן
5 ו. סיכום ומסקנות. 29
ביבליוגרפיה. 31
סחר בבני אדם בעולם, כמו גם בישראל, נמצא במגמת עלייה מתמדת. קורבנותיו העיקריים הם מגזרים חלשים: תושבי מדינות עניות, מיעוטים, ילדים ונשים.
בישראל התפתחו מאז ראשית שנות התשעים תבניות לא מועטות של סחר למטרות אחרות, ולא רק לזנות.  סחר במהגרי עבודה בענף החקלאות, בבניין ובסיעוד, סחר באיברים, ועוד. עם זאת, בחוק העונשין לא התקיימו, עד לשנים האחרונות, איסורים מיוחדים בנושא זה, והמחוקק הסתפק בסעיפים הכלליים לפיהם מועמד לדין מי שמנצל מהגרי העבודה – הסעיפים האוסרים על עושק, נטילת דרכון ועוד. מאז נחקק חוק איסור סחר בבני אדם, בשנת 2006 , השתנה המצב, לפחות להלכה אם לא למעשה. המשטרה החלה להפנים, במידה כזו או אחרת, כי גם מהגרי עבודה יכולים להיות קורבנות סחר.  עם זאת, עדיין ארוכה הדרך עד שתופנם תבנית סחר זו על ידי הציבור בישראל,  כמו גם על ידי רשויות האכיפה. בניגוד לסוחרי הנשים לזנות, אותם קל ונוח לשנוא, סוחרי האדם בתחום הבניין והעבדות הם חברות מכובדות, אנשים מהוגנים, ללא עבר פלילי לרוב, אשר לא דבק רבב בשמם הטוב. הם נתפשים כאנשים נורמטיביים  ונראה כי בשל כסותם זו המשטרה מתקשה בחקירתם ובהעמדתם לדין. יתירה מזו, לא פעם המדינה שותפה פעילה בסחר כזה. כך למשל, ג'סינטה פרננדז, קורבן סחר מהודו, הובאה לישראל בידי זוג יהלומנים הודים לאחר שעל פי החלטת ממשלה הוחלט לאשר להם ולשכמותם "עובד אמון"  אחד וטבח אחד מארץ מוצאם, על מנת שיבשל עבורם בהתאם למצוות דתם. דרכונה נלקח ממנה, והיא הוחזקה בבית מעסיקיה כשפחה שנים ארוכות . . תבניות סחר מעין אלו קיימות במדינות אחרות, כאשר אזרחי מדינות זרות מביאים עבור עצמם עובדים ממדינות המוצא שלהם, ובסופו של יום מתפתחות תבניות של סחר, עבדות או עבודת כפייה ביחסי המעביד וקורבנו .כאשר במדינות המוצא נפוצים יחסי העסקה משעבדים, ובמדינת היעד אחד מן הצדדים הינו בעל אזרחות או מעמד חוקי, והוא מעסיק את מי שאיננו בעל מעמד או שמעמדו תלוי במעסיק, התפתחותו של ניצול מעין זה היא רק שאלה של זמן. (לבנקרון, 2007).